בית עגנון
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | היסטוריה |
| על שם |
ש"י עגנון  |
| כתובת |
תלפיות, רח' קלוזנר 16 |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1931 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1931 |
| אדריכל |
פריץ קורנברג |
| קואורדינטות | 31°44′55″N 35°13′26″E / 31.74862°N 35.22383°E |
|
www | |
 | |
  | |
בית עגנון הוא הבית שבו התגורר הסופר ש"י עגנון, בשכונת תלפיות בירושלים, ברחוב קלוזנר 16. הבית תוכנן על ידי האדריכל תושב השכונה, פריץ קורנברג, ונבנה בשנת 1931.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שכונת תלפיות נפגעה בפרעות תרפ"ט (1929), אז גם ניזוק ביתו השכור של עגנון והושחתו ספריו וחפציו. בעזרת ירושה שקיבלה רעייתו מאביה, וכן פיצויים שקיבל מממשלת המנדט בעקבות הפרעות, ומקרן העזרה של יהודי גרמניה, הצליח עגנון להקים את בית הקבע שלו בתלפיות, סמוך לביתו הקודם.
לבית החדש שנבנה בתלפיות מראה מבצרי וסגור, חלונות הברזל מסורגים וחלקם נראים כחרכי ירי. הבית בנוי בסגנון מודרני, בקווים ישרים ובמראה קובייתי, והוא מצופה בטיח ולא באבן, בדומה לרוב הבתים בתלפיות, אך בשונה מרוב הבתים בירושלים. ממכתבים ששלח עגנון לרעייתו אסתר (כמופיע בקובץ 'אסתרליין יקירתי') מתלונן הסופר על הבית, שאינו מוצא חן בעיניו, על "הרהיטים המכוערים" ועל הצבעים הלא מוצלחים שבחר קורנברג לאריחי הרצפה וצבע הקירות: "...ודאי כתב לך ברין[1] שקורנברג צבע את הבית בצבע נורא ומגוחך. כנראה נצטרך חצי שנה להתבייש בפנינו ובפני האורחים מחמת צבע הבית."
קומת הכניסה כללה את חדרי המגורים של משפחת עגנון, והקומה השנייה של הבית הוקדשה לחדר עבודה וחדר מגורים לעגנון. חדר העבודה הכיל את ספרייתו הגדולה של עגנון, ובה אלפי ספרים בתחומים שונים: פילוסופיה, היסטוריה, יהדות, קבלה ועוד. באוסף הספרים נכללים עשרות ספרים עתיקים ונדירים, כשהעתיק שבהם נדפס בשנת 1524.
עגנון התגורר בבית זה עד לאשפוזו בשנת 1969, בחודשים האחרונים לחייו, ובו נכתבו מרבית ספריו, שחלקם נחשבים ליצירות הגדולות ביותר בספרות העברית החדשה.
בתקופה שבה חי עגנון בבית וכתב בו, התלונן כי רעש המכוניות מפריע לו להתרכז בכתיבה, ובתגובה הפכה עיריית ירושלים את הרחוב לחד-סטרי, ושמה שלט האומר: "נא לשמור על השקט, סופר במלאכתו!"
בשנת 1978 הוחלט להפעיל את הבית כמרכז לפעילות ספרותית, בחסות משרד החינוך[2]. בבית הוקם מוזיאון "בית עגנון בירושלים", שבו משוחזרים חדר העבודה ו"טרקלין" המגורים של המשפחה כפי שנראה כשעגנון חי בו. בבית נערכים סיורים מודרכים בעברית ובאנגלית וימי עיון. הבית מקיים ערבי ספרות ותרבות העוסקים בספרות עגנון ובנושאים נוספים משיקים. בחדר העבודה יש כ-8000 ספרים.
בין דצמבר 2006 לינואר 2009 בתקופת ניהול הבית על ידי צילה חיון התנהל בבית פרויקט שימור ושיפוץ[3]. הפעילויות השונות התקיימו במרכז מורשת בגין. בינואר 2009 נפתח שוב הבית לקהל הרחב[4].
בשנת 1982 נוסדה עמותה הפועלת מאז ברציפות, ומטרתה לשמר את ביתו של עגנון כבית תרבות וספרות השוקד על טיפוח ההיכרות עם יצירתו של עגנון ועם הספרות העברית בכלל. יושבת ראש הנהלת העמותה היא לאה רוזנברג. חברי ההנהלה הם: יעל בלאו, נכדתו של עגנון, שולמית עמיחי, מירון איזקסון, ליאורה בינג-היידקר, שירה חדד ולי אשר.[5]
אזכורים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביתו של ש"י עגנון, ואתרים נוספים בשכונת תלפיות, זכו ליחס ספרותי מיוחד מצדו של א.ב. יהושע, בהיותם זירת התרחשויות מרכזית בספרו "הכלה המשחררת". בספר חוזר גיבור הסיפור, פרופ' יוחנן ריבלין, שוב ושוב לרחובותיה של השכונה, ומבקר שוב ושוב בביתו של עגנון, אותו הוא מוצא לרוב נעול. יהושע הכיר את עגנון מילדותו, שכן אביו היה המורה הפרטי לערבית של אסתר, רעייתו של עגנון. בספרו זה רומז יהושע לאחדים מספריו של עגנון, הספרים והפירושים התואמים להם נמצאים כיום גם הם בבית עגנון.
הסופר עמוס עוז, בספרו האוטוביוגרפי סיפור על אהבה וחושך, מתאר את בית עגנון, כפי שזכור לו מביקורים שערך במקום בילדותו:
"אף פעם לא שרר אור בבית עגנון. תמיד עמדו שם מעין דמדומים עם ריח קל של קפה ושל דברי מאפה, אולי מפני שהיינו באים אליו קצת לפני צאת השבת, בשעת בין ערביים, ואת אור החשמל לא הדליקו שם לפני שהופיעו בחלונם לפחות שלושה כוכבים. ואולי דלק שם אור חשמל, אלא שהיה זה חשמל ירושלמי צהוב וקצת קמצני... את האפלולית אני זוכר עד היום, כמעט נוגע בי בקצות אצבעותיי, אפלולית שסורגי כל החלונות כמו כלאו והחמירו אותה."
— עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בית עגנון- שחר מגן, הספרייה הגדולה, באתר ynet, 24 בנובמבר 2006
- בית ש"י עגנון, באתר המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות
- מרדכי נאור, עופר רגב, 100 מקומות שמורים, הוצאת ספריית יהודה דקל - כרטא ירושלים - המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2010, עמ' 33
- דן לאור, משפחת זוגתי תחי' סינפו מן הירושה סך אלף פונט כדי לבנות לנו בית, באתר הארץ, 23 בינואר 2009
- שירי לב-ארי, ממש תוך סכנת נפשות הצלתי אותם, באתר הארץ, 4 ביולי 2006
- הרוח הזאת, באתר הארץ, 23 בינואר 2009
- עוד שני טיולים ספרותיים בעקבות 'הכלה המשחררת' ו'מר מאני' (אורכב 15.12.2007 בארכיון Wayback Machine) - על הספר "הכלה המשחררת" של א.ב.יהושע וסיור בבית עגנון, באתר "קשתות".
- כרמית ספיר ויץ, סיפור פשוט: מבט מרתק אל ביתו של ש"י עגנון, באתר nrg, 25 בפברואר 2010
- אתר לאומי בית עגנון - באתר הטיולים "טבע ונופים בישראל".
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קרוב משפחה של אסתר עגנון
- ^ בית עגנון בירושלים יופעל כמרכז לפעילות ספרותית, דבר, 12 ביוני 1978
- ^ אילת ליבר, פרויקט השימור של בית עגנון, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2008
- ^ סמדר שפי, ניצחון קטן לתרבות ולשימורה, באתר הארץ, 6 במרץ 2009
- ^ בית עגנון בירושלים
