בית ספר יסודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
כיתה בבית ספר יסודי
תלמידה בבית ספר יסודי

בית ספר יסודי הוא מוסד ידע ומיומנויות בו לומדים הילדים בדרך כלל במשך שש שנים, והוא בדרך כלל מסגרת חובתית לאחר הגן ולפני חטיבת הביניים

מוכנות לבית הספר היסודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיתה אלף בבית הספר רעות, מועצה אזורית מנשה

כדי לעמוד בציפיות של החינוך המוקדם, על הילדים להפגין רמה נאותה של עוררות רגשית ומוטיבציונית, אשר תסייע ולא תפריע ליישום של תפקודים ניהוליים הנדרשים לצורך ביצוע של מטלות לימודיות[1].

לצורך כך, תהליך המוכנות מתחיל כבר בגן הילדים, עוד לפני הכניסה לבית הספר. אחת הדרכים לתרגל את הקואורדינציה ותיאום עין-יד שעליהן מתבססת הכתיבה היא שימוש בספרי צביעה.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר היסודי "איילון" בתל אביב
כיתה בבית הספר היסודי של גבעת עדה

בשנים הראשונות למדינה, בית הספר היסודי נקרא "בית ספר עממי" והיה שמונה-שנתי, מכיתה א' עד כיתה ח', ואחריו עלו לבית הספר התיכון הארבע-שנתי, מכיתה ט' ועד י"ב. כיום, במרבית[דרוש מקור] מוסדות מערכת החינוך, בית הספר היסודי הוא שש-שנתי (כיתות א'–ו'), ולאחריו חטיבת ביניים תלת-שנתית (ז'–ט'), ולבסוף בית ספר תיכון תלת-שנתי (י'–י"ב).

בכמה בתי ספר בארץ מאורגן החינוך ההתחלתי במסגרת של חטיבה צעירה, הכוללת גן חובה, כיתה א' וכיתה ב'.

בשנת הלימודים תשע"ג רשומים בחינוך היסודי בארץ 942,057 תלמידים[2](הקישור אינו פעיל), שינוי של 2.09% משנת תשע"ב.

זרמים בחינוך היסודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני קום המדינה היו במערכת החינוך שלושה זרמים, מפלגתיים באופיים: הזרם "הכללי", זרם "המזרחי" (הדתי) ו"זרם העובדים" של מפלגת העבודה. לאחר קום המדינה המשיכו זרמים אלה להתקיים, וב-1949 נוסף להם הזרם של אגודת ישראל. משנת 1953, עם חקיקת חוק החינוך הממלכתי, אוחדו שני הזרמים החילוניים, "הכללי" ו"זרם העובדים" לחינוך הממלכתי, ואילו הזרם הדתי נותר עצמאי ונקרא "חינוך ממלכתי דתי". בתי הספר של החרדים ושל אגודת ישראל נותרו מחוץ למסגרת הממלכתית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
  2. ^ באתר משרד החינוך