בית סטיוארט
 | |
| מדינה | סקוטלנד |
|---|---|
| בית האב | שבט סטיוארט |
| מייסד | רוברט השני, מלך סקוטלנד |
| השליט האחרון | אן, מלכת בריטניה |
| ראש הבית הנוכחי | אין |
| תקופת השושלת | 1371–1807 (כ־436 שנים) |
| אתניות | סקוטית |
| ענפים |
שבט סטיוארט מאפין  |
  | |
בית סטיוארט היה שושלת מלוכה אשר בניה מלכו בסקוטלנד משנת 1371, ובאנגליה ואירלנד משנת 1603 ועד 1714, פרט ל-11 שנים (1649–1660) בהן התקיימה חבר העמים של אנגליה. בין 1642 ל-1649 הייתה הממלכה נתונה במלחמת אזרחים כאשר מצד אחד המלך צ'ארלס הראשון בראש מחנה המלוכנים ובצד השני אוליבר קרומוול שעמד בראש מחנה התומכים בפרלמנט המתקומם נגד המלך.
תחת שלטונו של בית סטיוארט התרחש איחוד הכתרים כאשר ב-1603 ג'יימס השישי, מלך סקוטלנד ירש את הכתר האנגלי והאירי (כג'יימס הראשון) והיה המונרך הראשון ששלט בכל האיים הבריטיים. תחת שלטונה של נינתו אן, מלכת בריטניה אוחדו ממלכות אנגליה וסקוטלנד לממלכת בריטניה הגדולה.
אן הייתה השליטה האחרונה לבית סטיוארט ועם מותה הכתר עבר לג'ורג' הראשון, מלך בריטניה מבית הנובר שהיה נינו של ג'יימס הראשון.
בגלות המשיך להתקיים הענף הקתולי של בית סטיוארט שאיבד את השלטון במהפכה המהוללת כאשר המלך ג'יימס השני הודח. בנו ג'יימס פרנסיס אדוארד סטיוארט ונכדיו צ'ארלס אדוארד סטיוארט והנרי סטיוארט המשיכו לטעון לכתרי שלוש הממלכות והובילו מספר התקוממויות יעקוביטיות כושלות בניסיון לשוב לשלטון. בית סטיוארט נכחד כאשר הנרי נפטר ב-1807.
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
.svg)
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם "סטיוארט" נגזר מעמדה או תפקיד פוליטי דומה למושל, הידוע בשם סטיוארד (steward). שם זה אומץ במקור כשם משפחה על ידי וולטר סטיוארט, לורד היי סטיוארד ה-3 של סקוטלנד, שהיה החבר השלישי במשפחה להחזיק בתפקיד. לפני כן, שמות משפחה לא היו בשימוש, ובמקומם היו פטרונים שהוגדרו באמצעות שם האב; לדוגמה שני לורד היי סטיוארד ה-1 וה-2 היו ידועים כפיץ אלן ופיץ וולטר בהתאמה. הכתיב הגאלי-צרפתי נישא לראשונה על ידי ג'ון סטיוארט מדרנלי לאחר השתתפותו במלחמת מאה השנים. במהלך המאה ה-16, אומץ האיות הצרפתי "stuart" (סטיוארט) על ידי מרי, מלכת הסקוטים, בזמן מגוריה בצרפת. היא התירה את השינוי כדי להבטיח את ההגייה הנכונה של הגרסה הסקוטית של השם סטיוארט, כי השמירה על הכתיב עם האות "W" הקשתה על דוברי הצרפתית, שכמו דוברי הגרמנית נוטים להחליף את האות "W" ב-"v". הכתיב סטיוארט שימש גם את בעלה השני, הנרי סטיוארט, לורד דרנלי. הוא היה אביו של ג'יימס השישי מלך סקוטלנד/ג'יימס הראשון מלך אנגליה, כך שהאיות הרשמי "stuart" (סטיוארט) למשפחת המלוכה הבריטית, נובע ממנו.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקורות לגבי האב הקדמון של משפחת סטיוארט הם די מעורפלים-מה שידוע בוודאות הוא שהם יכולים לעקוב אחר מוצאם בחזרה לאלן פיץ פלאד, בראטוני שהגיע לבריטניה זמן לא רב לאחר הכיבוש הנורמני.[1] אלן נשא בתפקיד הבישוף של דול בדוכסות ברטאן.[2] לאלן היו יחסים טובים עם המלך הנורמני השליט, הנרי הראשון, מלך אנגליה, שהעניק לו אדמות בשרופשייר.[2] משפחת פיץ-אלן ביססה את עצמה תוך זמן קצר כבית אצילים אנגלו-נורמני שכמה מחבריו כיהנו בתפקיד השריף העליון של שרופשייר.[2][3] נינו של אלן, וולטר פיצאלן היה הראשון מטעם משפחתו שכיהן בתפקיד לורד היי סטיוארד של סקוטלנד, ואילו משפחת ויליאם אחיו קיבלה את תפקיד רוזני ארונדל.
כאשר פרצה מלחמת האזרחים בממלכת אנגליה, הידועה בשם האנרכיה, בין הטוענת לכתר הלגיטימית מתילדה, בתו של הנרי הראשון, לבין בן דודה המלך סטיבן שגזל את הכתר ממנה, וולטר פיצאלן צידד במתילדה.[4] תומך אחר של מטילדה היה דודה דייוויד הראשון מלך סקוטלנד מבית דאנקלד.[4] לאחר שמתילדה נדחקה מחוץ לאנגליה למחוז אנז'ו, ובעצם נכשלה בניסיון הלגיטימי שלה לכבוש את כס המלכות, רבים מתומכיה באנגליה נאלצו לברוח גם הם. באותו הזמן, וולטר פיצאלן נלווה לדייוויד הראשון לממלכת סקוטלנד, שם הוענקו לו אדמות ברנפרושייר ותואר הלורד היי סטיוארד של סקוטלנד לכל חייו.[4] המלך הבא של סקוטלנד, מלקולם הרביעי, הפך את תואר הלורד היי סטיוארד של סקוטלנד לתואר העובר בירושה מאב לבן לצאצאיו של וולטר פיצאלן. עם החזקת תואר זה, התבססה המשפחה בין המאות ה-12 וה-13, באזור דנדונלד, איירשייר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלייה לגדולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וולטר סטיוארט, לורד היי סטיוארד השישי של סקוטלנד (1293-1326), התחתן עם מרג'ורי, בתו של רוברט דה ברוס (מלך סקוטלנד) וגם לקח חלק חשוב בקרב של בנקבורן ובכך צבר לטובתו מעמד גבוה. בנם רוברט היה יורש לבית ברוס, הלורד של קנינגהם ואדמות ברוס של ביורטהיל. רוברט, המוכר כרוברט השני, מלך סקוטלנד, ירש את כס המלוכה הסקוטית כאשר דודו דייוויד השני מת ללא ילדים בשנת 1371.
בשנת 1503, נין נכדו של רוברט, ג'יימס הרביעי, ניסה להבטיח שלום עם אנגליה על ידי נישואים לבתו של המלך הנרי השביעי, מרגרט טיודור. לידתו של בנם, ג'יימס החמישי, הביאה את בית סטיוארט לקו היורשים של בית טיודור וכס המלכות האנגלית.
מרגרט טיודור התחתנה לאחר מותו של ג'יימס הרביעי עם ארצ'יבלד דאגלס, רוזן אנגוס, ובתם, מרגרט דאגלס, הייתה אמו של הנרי סטיוארט, לורד דרנלי. בשנת 1565, נישא הנרי סטיוארט, לורד דרנלי לבת דודו למחצה מרי, מלכת הסקוטים, בתו של ג'יימס החמישי, מלך סקוטלנד.
אביו של הנרי סטיוארט, היה מתיו סטיוארט, רוזן לנוקס ה-4, חבר בענף דרנלי של בית סטיוארט. לנוקס היה צאצא של אלכסנדר סטיוארט, לורד היי סטיוארד ה-4 של סקוטלנד, צאצא גם של ג'יימס השני, ובכך הוא נחשב כיורש עצר מותנה של מרי. כך הנרי סטיוארט, לורד דרנלי היה קשור לאשתו מרי סטיוארט, מלכת סקוטלנד, לא רק מצד אמו אלא גם מצד אביו ובגלל הקשר הזה, יורשיה של מרי נשארו חלק מבית סטיוארט. בעקבות קבלת תואר האצולה של ג'ון סטיוארט מדרנלי על חלקו בקרב ביוז' בשנת 1421 וכן מענק האדמות שקיבל במחוז שר בצרפת, שונה שם המשפחה של שבט דרנלי-סטיוארט לכתיב הגאלי-צרפתי "stuart" (סטיוארט).
לשני בני הזוג, גם למרי, מלכת הסקוטים וגם להנרי סטיוארט, לורד דרנלי, היו טענות חזקות לכס המלכות האנגלית, דרך סבתם המשותפת, מרגרט טיודור. טענות אלו הובילו בשנת 1603, להכתרתו של בנם היחיד של הנרי ומרי סטיוארט, ג'יימס, כמלך אנגליה, סקוטלנד ואירלנד. עם זאת, היה זה איחוד פרסונלי, שבו ל-3 הממלכות היה מלך משותף אך החזיקו בממשלות, כנסיות, ומוסדות נפרדים. אכן, האיחוד הפרסונלי לא מנע התפרצות עימות מזוין, הידוע כמלחמות הבישופים, בין אנגליה סקוטלנד ב-1639. עימות זה היה חלק מהסכסוך הפוליטי והצבאי שסימן את שלטונו של צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה, סקוטלנד ואירלנד, בנו של ג'יימס השישי מלך סקוטלנד/ג'יימס הראשון מלך אנגליה, שהגיעו לשיא בסדרה של סכסוכים הידועים כמלחמת שלוש הממלכות או כמלחמות האזרחים האנגליות ה-1 וה-2. עם המשפט וההוצאה להורג של צ'ארלס הראשון על ידי הפרלמנט האנגלי בשנת 1649, החלו 11 שנים של ממשלה רפובליקנית בראשות אוליבר קרומוול, הידועה כאינטררגנום האנגלי או הקומונוולת' של אנגליה. בתחילה, סקוטלנד הכירה בבנו של המלך המנוח, ששמו כשם אביו, צ'ארלס, כמלך סקוטלנד, אך אולצה על ידי הצבא הכובש של גנרל מונק, להיכנע ולהיכנס לקומונוולת' של קרומוול. במהלך תקופה זו, חיו אנשי בית סטיוארט בגלות ביבשת אירופה. צ'ארלס הצעיר חזר ללונדון בשנת 1660, במסגרת הרסטורציה האנגלית, וירש את שלושת כיסאותיו בשם "צ'ארלס השני, מלך אנגליה, סקוטלנד ואירלנד". ב-8 במאי 1660 הכריז הפרלמנט כי צ'ארלס השני היה המלך החוקי מאז הוצאתו להורג של אביו, צ'ארלס הראשון, בשנת 1649.[5] "חוקתית, זה היה כאילו תשע עשרה השנים האחרונות מעולם לא קרו".[6]
השושלת המלכותית של בית סטיוארט[עריכת קוד מקור | עריכה]
נפילתו של בית סטיוארט[עריכת קוד מקור | עריכה]
.JPG)
במונחי פיאודליזם ושושלת, ההסתמכות הסקוטית על תמיכה הצרפתית קמה לתחייה בתקופת שלטונו של צ'ארלס השני, שאמו, הנרייט מארי, הייתה אחותו של לואי השלושה עשר, מלך צרפת. אף אחותו של צ'ארלס, הנרייטה אן סטיוארט התחתנה בתוך המשפחה המלכותית הצרפתית. לצ'ארלס לא היו צאצאים חוקיים, אך צאצאיו הלא חוקיים הרבים כללו את דוכסי בוצ'לוס, דוכסי גרפטון, דוכסי סנט אלבנס ודוכסי ריצ'מונד.
קשרים צרפתיים וקתולים-נורמנים אלה התבררו כלא פופולריים באנגליה והביאו לנפילתו של בית סטיוארט, שאויביהם המשותפים היו מזוהים עם הפרוטסטנטיות. בנוסף, אחיו של צ'ארלס ויורשו בכתר, ג'יימס השביעי מלך סקוטלנד/ג'יימס השני, מלך אנגליה ניצל את העובדה שכמלך אנגליה עמד בראש הכנסייה האנגליקנית כדי למנוע ממטיפים להטיף כנגד הקתוליות. המהפכה המהוללת הביאה להדחת המלך ג'יימס לטובת בן אחותו וחתנו, ויליאם מאורנז'/ויליאם השלישי, מלך אנגליה ואשתו, בתו של ג'יימס, מרי השנייה, מלכת אנגליה. ג'יימס המשיך לטעון לכתרי אנגליה וסקוטלנד שבהם הוכתר, עודד את המרידות בשמו ונכדו צ'ארלס אדוארד סטיוארט, (הידוע גם "הנסיך היפה צ'ארלי") אף הוביל מרד כושל בשנת 1745, שבאופן אירוני הפך לסמל של מרד שמרני ורומנטיקה.
תומכיו של ג'יימס שלא הכירו בחוקיות הדחתו והמלכתם של ויליאם ומרי, נקראו יעקוביטים, שם שנבע מהצורה הלטינית של שם המלך – Yacobus. עם מותו של ג'יימס ב-16 בספטמבר 1701 היעקוביטים ראו בבנו ג'יימס (נסיך ויילס לשעבר) את המלך החדש והוא מלך תחת השם ג'יימס השלישי באנגליה ובאירלנד וג'יימס השמיני בסקוטלנד. המלך היעקוביטי זכה להכרה בחוקיות מלכותו מצרפת, מדינת האפיפיור ועוד מספר ארצות קתוליות.
ישנם המאשימים את זיהוי הכנסייה הקתולית עם בית סטיוארט בעיכוב ארוך מאוד של חוק שוויון הזכויות הקתולי 1829 עד תום היעקוביטיזם (כפי שיוצג על ידי יורשי סטיוארט ישירים). אולם ניתן להסביר את העיכוב בדעות קדומות אנטי-קתוליות שהיו מושרשות בקרב הממסד האנגליקני של אנגליה. למרות הכוונה הויגית מאחורי חוק זה, סובלנות לנתינים האיריים הקתולים, זו לא הייתה הכוונה הטורית, והדבר שיחק תפקיד במבנה הנוכחי של אירלנד.
אן - המלכה האחרונה לבית סטיוארט[עריכת קוד מקור | עריכה]
אן, מלכת בריטניה (1665-1714) הייתה מלכת אנגליה, סקוטלנד ואירלנד בתחילת המאה ה-18. אן נולדה ב-6 בפברואר 1665 לג'יימס, אחיו של צ'ארלס השני, מלך אנגליה, ולרעייתו הראשונה אן הייד. מבין ילדיהם של הוריה, היו אן ואחותה מרי היחידות שהגיעו לבגרות.
ב-1672 נודעה בציבור המרת דתו של אביה לקתוליות. עם זאת, אן ואחותה גודלו כפרוטסטנטיות, בהוראתו של צ'ארלס השני. ב-1683 נישאה אן לנסיך הדני הפרוטסטנטי ג'ורג', אחיו של כריסטיאן החמישי, מלך דנמרק. מרי נישאה אף היא לנסיך פרוטסטנטי, ויליאם נסיך אורנז'. אביה, ג'יימס השני, שרצה ביורש קתולי לאחר מותו, הציע לאן לרשת את הכתר אחריו אם תמיר את דתה לקתוליות, אך היא סירבה. במהפכה המהוללת הודח אביה ולשלטון עלו ויליאם השלישי, מלך אנגליה ואחותה מרי השנייה, מלכת אנגליה.
אן החלה את מלוכתה ב-8 במרץ 1702. בעקבות חקיקת חוקי האיחוד, בשנת 1707, התאחדו אנגליה וסקוטלנד סופית, הפכו לכדי ממלכה אחת, ואן הייתה למלכה הראשונה של ממלכת בריטניה הגדולה. המדינות המאוחדות הטריות לא כפו זו על זו את דפוסי אמונתן הדתית. המלכה אן מתה בשנת 1714, ללא יורש: בנה היחיד ששרד את תקופת ינקותו, הנסיך ויליאם, דוכס גלוסטר, מת מבריאות רעועה בגיל 11 בשנת 1700, עוד בטרם הכתרתה למלכה. בן דודה ג'ורג' הראשון מבית הנובר הומלך תחתה, ובזאת הסתיימה תקופת המלוכה של בית סטיוארט באנגליה. מהלך שנות שלטונה כלל התרחבות בשטחי הודו ואמריקה, וחיסול השפעת הצרפתים באזורים האלה. בריטניה הייתה למעצמה הימית והקולוניאלית הגדולה והחזקה בעולם.
כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
סדר הירושה היעקוביטי של בית סטיוארט נגדע עם מותו של הקרדינל הנרי בנדיקט סטיוארט, אחיו של צ'ארלס אדוארד סטיוארט, בשנת 1807. פרנסיס, דוכס בוואריה הוא היורש הבכיר הנוכחי.[11] עם זאת, לצ'ארלס השני, היו ממזרים רבים שבין צאצאיהם הנוכחיים נכללים: צ'ארלס גורדון-לנוקס, דוכס ריצ'מונד ה-10, מוריי ביוקלרק, דוכס סנט אלבנס ה-14, הנרי פיצרוי, דוכס גרפטון ה-12 וריצ'רד סקוט, דוכס בוצ'לוס ה-10. בנוסף, בנו הלא חוקי של ג'יימס השני, ג'יימס פיץ, דוכס ברוויק ה-1, יסד את בית פיצג'יימס-סטיוארט הכולל שני ענפים, אחד בצרפת ואחד בספרד. הצאצא האחרון של הענף הצרפתי מת ב-1967 ואילו הצאצאית האחרונה של ג'יימס השני, מהענף הספרדי, קאיטנה פיצג'יימס סטיוארט, דוכסית אלבה ה-18, נפטרה בנובמבר 2014.
מלכי סקוטלנד מבית סטיוארט[עריכת קוד מקור | עריכה]
| דיוקן | שם | קשר משפחתי | תאריך לידה | תחילת שלטון | הכתרה | סיום שלטון | פטירה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
 |
רוברט השני השרת |
נכדו של רוברט הראשון | 2 במרץ 1316 | 22 בפברואר 1371 | מרץ 1371 | 19 באפריל 1390 | |
 |
רוברט השלישי המלך הנכה |
בנו של רוברט השני | 1340 לערך | 19 באפריל 1390 | אוגוסט 1390 | 4 באפריל 1406 | |
 |
ג'יימס הראשון | בנו של רוברט השלישי | 10 בדצמבר 1394 | 4 באפריל 1406 | 2 או 21 במאי 1424 | 21 בפברואר 1437 | |
 |
ג'יימס השני פני הלהבה |
בנו של ג'יימס הראשון | 16 באוקטובר 1430 | 21 בפברואר 1437 | 1437 | 3 באוגוסט 1460 | |
 |
ג'יימס השלישי | בנו של ג'יימס השני | 1451 או 1452 | 3 באוגוסט 1460 | 10 באוגוסט 1460 | 11 ביוני 1488 | |
 |
ג'יימס הרביעי | בנו של ג'יימס השלישי | 17 במרץ 1473 | 11 ביוני 1488 | 24 ביוני 1488 | 9 בספטמבר 1513 | |
 |
ג'יימס החמישי | בנו של ג'יימס הרביעי | 15 באפריל 1512 | 9 בספטמבר 1513 | 21 בספטמבר 1513 | 14 בדצמבר 1542 | |
 |
מרי סטיוארט (מרי מלכת הסקוטים, מלכת צרפת) | בתו של ג'יימס החמישי | 8 בדצמבר 1542 | 14 בדצמבר 1542 | 9 בספטמבר 1543 | 24 ביולי 1567 | 8 בפברואר 1587 |
מלכי בריטניה (אנגליה, סקוטלנד ואירלנד) מבית סטיוארט[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרסטורציה האנגלית
- המהפכה המהוללת
- יעקוביטים
- סדר הירושה היעקוביטי
- סדר הירושה לכתר הבריטי
- מלכי סקוטלנד
- מלכי אנגליה
- מלכי בריטניה
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Addington, Arthur C. The Royal House of Stuart: The Descendants of King James VI of Scotland (James I of England). 3v. Charles Skilton, 1969–76
- Cassavetti, Eileen. The Lion & the Lilies: The Stuarts and France. Macdonald & Jane’s, 1977
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית סטיוארט באתר הרשמי של בית המלוכה הבריטי
- האתר הרשמי של שבט סטיוארט מארגייל
- בית סטיוארט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ J.H. Round: The Origin of the Stewarts: Part 1
- ^ 1 2 3 Bartlett, 1075-1225,England Under the Norman and Angevin Kings, New Oxford History of England, 2002, עמ' 544
- ^ Lieber, Encyclopædia Americana, 30
- ^ 1 2 3 Edmund King, The Anarchy of King Stephen's Reign, Oxford University Press, 1994, עמ' 249
- ^ Originally published by His Majesty's Stationery Office, London, House of Commons Journal Volume 8: 8 May 1660, 1802
- ^ T. Harris, Restoration:Charles II and His Kingdoms 1660–1685, Allen Lane, 2005
- ^ הוא אשר אימץ לראשונה את שם המשפחה "סטיוארט" (Stewart)
- ^ כך שמו הסקוטי; באנגליה נודע כג'יימס הראשון
- ^ כך שמו הסקוטי; באנגליה נודע כג'יימס השני
- ^ כך שמו הסקוטי; באנגליה נודע כויליאם השלישי, ובהולנד כוילם השלישי
- ^
News, The Telegraph
| מלכי סקוטלנד | ||
|---|---|---|
| בתי אצולה | המלכים הפיקטים • בית אלפין • בית דאנקלד • בית מוריי • בית ברוס • בית באליול • בית סטיוארט • בית הנובר • בית סקסה-קובורג-גותה • בית וינדזור | |
| מלכים | רוברט השני • רוברט השלישי • ג'יימס הראשון • ג'יימס השני • ג'יימס השלישי • ג'יימס הרביעי • ג'יימס החמישי • מרי הראשונה • ג'יימס השישי • צ'ארלס הראשון • צ'ארלס השני • ג'יימס השביעי • מרי השנייה וויליאם השני (בית אוראנז'-סטיוארט) • אן | |
| מלכי אנגליה | ||
|---|---|---|
| שושלות מלוכה | ממלכת מרסיה • בית וסקס • המלכים הנורמנים • בית פלנטג'נט • בית לנקסטר • בית יורק • בית טיודור • בית סטיוארט • בית הנובר • בית סקסה-קובורג-גותה • בית וינדזור | |
| מלכים | ג'יימס הראשון • צ'ארלס הראשון • צ'ארלס השני • ג'יימס השני • מרי השנייה וויליאם השלישי (בית אוראנז'-סטיוארט) • אן | |