בית סוהר שמור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כלא אלקטרז, הנחשב לאב טיפוס של בתי סוהר שמורים, במבט על
מבנה התאים בכלא ADX

בית סוהר שמור הוא מונח המשמש לתיאור בתי כלא או אגפים בתוך בתי סוהר, שנשמרים ברמת האבטחה הגבוהה ביותר. בתי סוהר שמורים משמשים כמקום מגורים עבור אסירים המסווגים המהווים איום ביטחוני חמור ביותר.[1]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מכון הענישה האמריקני, בית סוהר שמור הוא יחידה עצמאית או חלק ממתקן כליאה אחר ומיועד לאסירים אלימים או מתפרעים. בדרך כלל האסיר מבודד עד 23 שעות ביממה. לאסירים בבית סוהר שמור יש קשר מינימלי בלבד עם אנשי צוות או אסירים אחרים.

יש הטוענים שאין הגדרה מדויקת לבית סוהר שמור, וכי רשויות שיפוט שונות מסווגות מתקני כליאה כבתי סוהר שמורים באופן לא עקבי. הם נותנים ארבעה מאפיינים כלליים הנוטים לאפיין בתי סוהר שמורים:[2]

  1. משך זמן: לאחר שהועברו לבית סוהר שמור, האסירים נוטים להישאר שם במשך מספר שנים או ללא הגבלת זמן.
  2. עוצמה: למנהלים ולקציני הענישה סמכות להעניש אסירים ללא ביקורת חיצונית או מערכת תלונות אסירים.
  3. בידוד: בתי סוהר שמורים משתמשים פעמים רבות בבידוד ארוך טווח כעונש. תקשורת עם זרים מתקיימת לעיתים נדירות מאד.
  4. פעילות: פעולות חינוך או שירותי שיקום אחרים מתקיימים לעיתים רחוקות מאד.

בבתי סוהר שמורים, מותר בדרך כלל לאסירים לשהות מחוץ לתאים רק שעה ביום, והם מקבלים את הארוחות דרך פתחים בדלתות תאיהם. מותר לאסירים להתאמן רק בבידוד.

אסירים בבתי כלא שמורים נמצאים תחת מעקב מתמיד, בדרך כלל בעזרת מצלמות אבטחה. דלתות התאים בדרך כלל אטומות, והתאים חסרי חלונות. הריהוט בדרך כלל עשוי בטון יצוק או מתכת. קירות התא, ולפעמים גם הצנרת אטומה לרעש על מנת למנוע תקשורת בין האסירים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "בית סוהר שמור" אומץ בארצות הברית ומאז הוא אומץ במספר מדינות אחרות. בית הכלא של ארצות הברית אלקטרז, שנפתח ב -1934, נחשב לאב טיפוס מוקדם לבית סוהר שמור.[3]

בשנת 1975, נבנה בית סוהר שמור בשם "Katingal" באוסטרליה. בית הסוהר הכיל 40 תאים, דלתות אלקטרוניות ומצלמות מעקב, ולא הכיל חלונות. המתקן נסגר כעבור שנתיים בשל פגיעה בזכויות אדם.[4] מאז, נסגרו בתי כלא שמורים נוספים, בעוד אחרים נבנו על תקן בית סוהר שמור.

בתי סוהר שמורים נעשו נפוצים בארצות הברית לאחר 1984. עד אז רק בית כלא אחד בארצות הברית עמד בסטנדרטים של בית סוהר שמור, בית הכלא הפדרלי במריון שבאילינוי. בשנת 1999, כבר היו בארצות הברית מעל 50 בתי סוהר שמורים, מפוזרים על פני כ-30 מדינות.[2] בתי סוהר שמורים נעשו נפוצים יותר לאחר ששני קצינים בבית הכלא במריון, נדקרו למוות בשתי תקריות שונות על ידי האסירים. הדבר גרם לנורמן קרלסון, מנהל הלשכה הפדרלית של בתי הכלא, לקרוא להקמת סוג חדש של מתקני כליאה לבידוד אסירים בלתי נשלטים. לטענתו, בית כלא כזה הוא הדרך היחידה להתמודד עם אסירים ש"לא מראים כל דאגה לחיי אדם".[5]

בשנים האחרונות מדינות רבות הקימו בתי כלא שמורים כמתקנים עצמאיים או כאגפים מאובטחים בתוך בתי כלא רגילים.

בספטמבר 2001, ניו סאות' ויילס שבאוסטרליה הקימה בגולבורן בית סהור שמור. אמנם התנאים שבו עדיפים על אלה של Katingal, אך עדיין עומד בסטנדרטים של בתי סוהר שמורים,[6] עבור אסירים המסכנים את ביטחון המדינה, או אסירים שלא ניתנים לשיקום.

יתרונות וחסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא קיימת הגדרה רשמית לבית סוהר שמור, עם זאת, מחלקת המשפטים של ארצות הברית ומכון התקנים האמריקני מסכימים שהמשותף למתקנים אלה הוא שהם משמשים בדרך כלל כדי לספק דיור בבידוד למשך זמן ארוך עבור אסירים המסווגים כמסוכנים ביותר.[7]

לבניית בית סוהר שמור, או לשדרוג בית סוהר קיים נדרש כסף רב. בבניית בית הכלא השמור ADX פלורנס (אנ') בשנת 1994, הושקעו 60 מיליון דולר.[8] בשנת 2010, כאשר נשיא ארצות הברית ברק אובמה רצה להעביר אסירים ל"מרכז התיקון תומסון", הדבר היה כרוך בעלויות של 237 מיליון דולר שנדרשו כדי לשפץ את המרכז.[9] העלות השנתית הממוצעת לאסיר בבית סוהר שמור נכון לשנת 1999 במדינת קולורדו, עמדה על 32,383 דולר. הדבר נובע בעיקר בשל הטכנולוגיה הדרושה כדי לשמור על האסירים: דלתות כבדות, קירות מבוצרים, ומערכות אלקטרוניות מתוחכמות, יש להוציא יותר כסף על משכורות לעובדים, מכיוון שדרושים יותר עובדים על מנת לתחזק את המקום. יתר על כן, ישנן עלויות רבות שקשה למדוד. למשל, מכיוון שבבתי כלא שמורים יש היסטוריה של בעיות נפשיות בקרב האסירים. הדבר עולה לציבור כסף נוסף כאשר אסירים משוחררים מתקשים להסתגל לחיים רגילים לאחר השחרור. על אף העלויות הגבוהות, ישנם גם יתרונות לבתי סוהר שמורים, מכיוון שהרבה יותר קשה לברוח מהם, ותנאי הבידוד ששוררים בהם מספקים הגנה מפני קטטות אסירים שעלולים לפגוע זה בזה.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם המבקרים את בתי הסוהר השמורים בטענה שהם מפרים זכויות אדם בסיסיות, בין השאר משום תנאי המחיה הירודים במתקנים אלה.[10] בשנת 1996, צוות של האומות המאוחדות שהוקצה לחקור עינויים תיאר את התנאים כהשפלה לא אנושית.[11] מחקר מקיף שנערך בשנת 2011 על ידי לשכת עורכי הדין בניו יורק טען שבתי הכלא השמורים הם בגדר עינוי לפי החוק הבינלאומי ו"עונש אכזרי ויוצא דופן על פי חוקת ארצות הברית".[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]