בית משפט לנוער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית המשפט לנוער במחוז קוק (אילינוי)

בית משפט לנוער הוא בית משפט בעל סמכויות מיוחדות לשפוט במקרים של עבריינות נוער: עבירות שבוצעו על ידי קטינים, ילדים או בני נוער בטרם הגיעו לגיל בגירות. מטרת בית המשפט לנוער היא לשקם את הנאשם.

ברוב מערכות המשפט בעולם המודרני עבירות ילדים ונוער זוכות ליחס משפטי שונה מעבירות דומות המבוצעות על ידי בגירים. בנוסף, לחקירת עדים צעירים נדרשת הכשרה מיוחדת אותה עובר כל שופט בבית המשפט לנוער. מכאן הצורך בערכאה שיפוטית מיוחדת.

במדינות רבות סדר הדין הפלילי בבית המשפט לנוער שונה מזה הנהוג בבירור אישומים של בגירים ולקטינים יש זכות אוטומטית לייצוג משפטי על ידי עורך דין. במדינות רבות להורי הקטין יש זכות להביא את עמדתם להליך ונשמעת אף חוות דעתו של עובד סוציאלי או קצין מבחן באשר לצורך בהרשעה וכן להתערבות הנדרשת במטרה למנוע מעורבות עתידית של הקטין במעשי עבירה. אולם בפשעים חמורים, ובעברייני נוער החוזרים ומבצעים מעשי עבירה, יש בתי משפט לנוער הדנים את הקטין לעונשי מאסר בדומה לבגירים.

בחלק ממערכות המשפט לבתי משפט לנוער אף סמכות לדון בעניינם של קטינים בסיכון, כתוצאה מהזנחה או חוסר מסוגלות הורית. במקרים אלה מוסמך בית המשפט להעביר את משמורת הקטין באופן זמני לידי רשות הרווחה ולהורות שהקטין יועבר למשפחת אומנה, או מסגרת חוץ ביתית אחרת, ולהמשיך לפקח על שלומו של הקטין לאורך זמן.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינת ישראל לבתי המשפט לנוער נתונות סמכויות בתחום המשפט הפלילי והאזרחי גם יחד.

חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971 מהווה את המסגרת החוקית העיקרית לפעולתו של בית המשפט לנוער בתחום השפיטה הפלילית.[1] בית משפט לנוער שונה מבית משפט רגיל ברמת ההליך, שכן מאחר שהנאשם לא מבין את מלוא משמעות ההליך, יש לשופט מעין "אפוטרופוסות" כלפיו. בנוסף ברמת התוצאה, לשופט יש יותר שיקול דעת בסוג העונש. בבית המשפט לנוער לא תקף כלל "פומביות הדיון", ויש חיסיון מסוים על הפרוטוקול ועל פסק הדין.

בעבירות פליליות בית המשפט דן נאשמים בגילאי 12–18 (למעט עבירות תנועה של קטינים, שנידונות בבית משפט לתעבורה). גם נאשמים בגילאי 18–19 נידונים בבית משפט לנוער, אך גזר הדין ניתן בדומה לבית משפט רגיל.

חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960 מהווה את המסגרת החוקית העיקרית לפעולתו של בית המשפט לנוער כערכאה אזרחית.[2] החוק מקנה סמכויות לבית המשפט בתחום הטיפול בקטינים בסיכון.

בית המשפט לנוער פועל כחלק מערכאת בית משפט השלום, אך נשיא בית המשפט הוא שופט מחוזי, והוא דן בעבירות אשר מתאימות לבית משפט מחוזי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נתנאל ר. בושרי (2019), קטינים במשפט: מתלות לעצמאות, פרק יב': קטין נזקק, 599-618 (הוצאת שהם).
  • דוד רייפן, יעוד ומטרה בבית המשפט לנוער. הוצאת תרבות וחינוך, תל אביב, 1969.
  • יעקב בזק, אשפוז כפוי של קטינים. ביטחון סוציאלי, 1995;43: 111-108.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית משפט לנוער בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.