בית מדרש לתורת ארץ ישראל
 | |
| בניין הכולל ברחוב מונטיפיורי בפתח תקווה | |
| כולל אברכים | |
|---|---|
| השתייכות | כוללי אברכים בארץ ישראל |
| תקופת הפעילות | 1934–הווה (כ־90 שנה) |
| מייסדים |
הרב ישראל זיסל דבורץ ראשי ישיבה נוספים:הרב שמעון הורביץ, הרב יצחק קאץ, הרב צבי פוחוביץ' |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הכולל אברכים | הרב יחזקאל וילנסקי, הרב בנימין ראבד |
| תלמידים | |
| 50 | |
| שונות | |
| ספרים | תורת הארץ |
| מיקום | |
| מיקום |
 פתח תקווה - ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 32°05′18″N 34°52′55″E / 32.088472222222°N 34.881944444444°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   בית מדרש לתורת ארץ ישראל  מצפון: __ רמת השרון, __ הוד השרון מצפון, ממזרח ומדרום: __ מועצה אזורית דרום השרון מדרום: __ מועצה אזורית חבל מודיעין, __ גני תקווה, __ קריית אונו מדרום-מערב: __ רמת גן ממערב: __ בני ברק, __ תל אביב | |
  | |
בית מדרש לתורת ארץ ישראל (מכונה גם: כולל תורת ארץ ישראל) הוא כולל אברכים בפתח תקווה, מראשוני הכוללים ביישוב החדש בארץ ישראל. בין כתליו למדו מהרבנים הליטאים הבולטים בישראל.
היסטוריית בית המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית המדרש נוסד בשנת תרצ"ד (1934) על ידי הרבנים שמעון דב הורוביץ וישראל זיסל דבורץ ואליהם הצטרפו הרב יצחק קאץ והרב צבי פוחוביץ. הם ייסדו את בית המדרש במטרה להקדיש את הלימוד לנושאים הקשורים בהלכות התלויות בארץ. הכולל גם הוציא לאור את המאסף התורני תורת הארץ[1], שעסק בהלכות התלויות בארץ ושימש במה למאמרים תורניים בנושאים אלו.
עד שנות ה-60 היה בית המדרש לתורת ארץ ישראל ממוסדות התורה המרכזיים ביישוב החדש בארץ ישראל, והוא כונה בקיצור "הכולל". בין חברי הכולל בעבר: הרבנים זאב אידלמן, אריה פומרנצ'יק, חיים שאול קרליץ, מיכל יהודה ליפקוביץ, אהרן יהודה לייב שטיינמן, נחום דב קרייזמן, יוסף רוזובסקי, זלמן רוטברג, חיים קרייזווירט, ראובן פיין, אברהם סלומון, ברוך שמעון סלומון והרב שלמה וולבה, שמסר שיחות בכולל עד שנותיו האחרונות.
ראשי בית המדרש היו הרב יצחק קאץ[2] והרב צבי פוחוביץ.
קהילת בית המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנים רבות היה בית המדרש מרכז תורני לציבור החרדי בעיר. רבנים ידועים בעלי שם הגיעו לדרוש ולעורר את הציבור ולכינוסים הללו הגיעו מאות אנשים. בשנות ה-90 של המאה ה-20, עם עזיבתם של הצעירים לשכונת גני הדר והתמעטותם של הוותיקים, הידלדל המניין הגדול ומאז הוא התבסס בעיקר על בני משפחת ראבד והרב פנחס גליקמן המגיעים מדי שבת.
בית המדרש כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית המדרש משמש ככולל רגיל, הלימודים בו כבכל הכוללים בארץ ישראל, ומצוות התלויות בארץ אינן הסוגיות העיקריות שנלמדות בו. בראשות בית המדרש מכהנים הרב בנימין ראבד, נכדו של רבי יצחק קאץ, וכן הרב יחזקאל וילנסקי, נכדו של רבי צבי פוחוביץ'. בשנת תשס"ח פתח הרב וילנסקי מסגרת נוספת בכולל לקבוצה בת שלושים אברכים, רובם בוגרי ישיבת חברון, בראשות חתנו הרב אליהו סוקולובסקי. הקבוצה הוותיקה של הכולל נותרה תחת אחריותו של הרב בנימין ראבד.
יום הלימודים בכולל שבבית המדרש מסתיים בשעה 18:00 ולא כמקובל בשאר הכוללים. זאת על פי המלצת החזון איש לראשי כולל לומז'ה שבעיר, על מנת לאפשר לאברכים מבני ברק לשוב מוקדם לביתם שיספיקו ללמוד אף בסדר שלישי.
מפעל הקדיש[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבית המדרש קיים מפעל הקדיש. במסגרת זו, נאמרים בסיומי התפילות, בימות החול ובשבתות, קדיש לעילוי נשמת קרוביהם של תורמים לבית המדרש. הקדיש נאמר על ידי ראשי בית המדרש או אחד מוותיקי המתפללים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאסף תורני תורת הארץ, אתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תורת הארץ
- ^ היה נשוי לנכדת הרב זרח ראובן ברוורמן.