בית מדרש גור
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| שימוש | לימוד תורה, תפילות, טישים |
| כתובת | רחוב ירמיהו 3-5-7 |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 31°47′31″N 35°12′46″E / 31.79202778°N 35.21269444°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   גור | |
  | |
בית מדרש גור הוא מרכז חסידות גור, השוכן ברחוב ירמיהו בירושלים, בסמוך למתחם בית היתומים שנלר. זהו בית הכנסת הגדול ביותר בעולם כולו[1].
בניית בית המדרש והפעילות בו[עריכת קוד מקור | עריכה]
המתכנן הראשי של הבניין הוא האדריכל [אהרן אסטריכר][2]. חזית הבניין תוכננה בהשראת בית המדרש של חסידות תולדות אהרן ברחוב מאה שערים בירושלים, שתוכנן על ידי האדריכל גיורא גור בתחילת שנות האלפיים. מתכנן הקונסטרוקציה הוא משרד ירון שמעוני שחם.
הבניין הוקם בשנת ה'תשנ"ז 1997 במקום בית המדרש הישן ברחוב רלב"ח, שהיה קטן מלהכיל את החסידים. בשנת ה'תשע"ה (2015) שונו התוכניות והוחל בבניית אגף חדש לבניין. בראש השנה ה'תשע"ט 2019 נחנך האגף החדש אולם בנייתו הפנימית והחיפוי החיצוני המפואר הושלמו בשנת ה'תשפ"ב 2022[1], שני האגפים חוברו ושטח בית המדרש הגדול הוא כ- 35,000 מ"ר, והוא מכיל מקום עבור 20,000 מקומות ישיבה.
בצמוד לבית המדרש נבנתה דירה למגורי האדמו"ר ומשפחתו המורחבת בעת שהותם בירושלים. הדירה כוללת חדר סמוך לבית המדרש המיועד לקבלת קהל. החל משנת 2012 (תשע"ב) מתגורר האדמו"ר באורח קבע בדירה זו. בעבר כאשר האדמו"ר לא היה בירושלים היה בית המדרש סגור על פי רוב. מאז שהוא גר במקום בית המדרש פתוח ומתקיימות בו תפילות ולימוד במשך כל השנה.
בבית המדרש מתכנסים חסידי גור הבאים לירושלים בשבתות ובחגים. בנוסף לתפילות, האדמו"ר עורך בו את הטישים. האדמו"ר מדליק במקום נרות חנוכה. כשהאדמו"ר מכובד בסנדקאות בירושלים, נערכת הברית בבית המדרש. וכן נערכים בבית המדרש החתונות ושמחות של נכדי האדמו"ר והמבחנים על ידיעת הש"ס בעל פה, כאשר כל האירועים הגדולים מוקרנים על גבי מסכים גדולים.
בעשרת ימי תשובה, בחלק משלושת ימי ההגבלה ובימי החנוכה לומדים בבית המדרש בחורי הישיבות הגדולות של גור בישראל יחד עם אלפים מאברכי החסידות שמגיעים מהארץ מאמריקה ואירופה. בחורי הישיבות הקטנות מגיעים לתקופות קצרות יותר. בחודש שבט ה'תשפ"ג הועבר כולל "בית ישראל" ממשכנו בבית המדרש הישן ברחוב רלב"ח לאגף בבית המדרש החדש. במלחמת חרבות ברזל עבורו הישיבות "שפתי צדיק" מחצור ו"נזר ישראל" מראשון לציון לבית המדרש.
גידור שטח ציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
השטח הצמוד לבית המדרש הוא חניון ציבורי, אשר גודר ונסגר בשער, העיריה והחסידות הבהירו כי הדבר נעשה בהנחיית הרשויות עקב צרכי ביטחון ולכן הגדר והשער לא יוסרו, אך השטח פתוח לשימוש כלל הציבור 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע, ובמקום מוצב שלט גדול אשר קובע כי המעבר חופשי לכל הציבור בכל עת[3][4].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 שאול כהנא, גור קיבלו טופס ארבע, לבית הכנסת הגדול בעולם, באתר כיכר השבת, 9 בינואר 2022.
- ^ ישראל כהן, הנהלת ביהמ"ד גור מתלבטת - התורמים יכונסו להתייעצות, באתר כיכר השבת, 27 באוגוסט 2017
- ^ שלומי הלר, שיא החוצפה: בית מדרש של חסידות גור הפך שטח ציבורי לחניה פרטית, 26 ביוני 2019
- ^ שלומי הלר, מדוע העירייה מאפשרת לבית המדרש של חסידות גור להשתלט על שטח ציבורי?, 4 בספטמבר 2019