בית לוי אשכול

בית לוי אשכול
מידע כללי
סוג היסטוריה
על שם לוי אשכול עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1933
תאריך פתיחה רשמי 1933 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל בנימין חייקין עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′26″N 35°12′47″E / 31.77382°N 35.212941°E / 31.77382; 35.212941
דף הבית
(למפת ירושלים רגילה)
 
בית לוי אשכול
בית לוי אשכול
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית לוי אשכול הוא מבנה בשכונת רחביה בירושלים, בשדרות בן מיימון 46 פינת רחוב אוסישקין.

המבנה שימש בין השנים 19501974 כבית ראש ממשלת ישראל, עת עבר המעון לבית אגיון, ומשמש כיום כמשכנה של יד לוי אשכול למען הנצחת זכרו ופועלו של ראש הממשלה השלישי, לוי אשכול.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ג'ייקובס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה זה תוכנן על ידי האדריכל בנימין צ'ייקין וב-1933 הושלמה בנייתו. הוא הוקם כביתם הפרטי של יוליוס ג'ייקובס, פקיד בכיר של המנדט הבריטי, סגן מושל ירושלים וממייסדי התזמורת הפילהרמונית, ועבור רעייתו נחמה לבית דונדיקוב.[1] המגרש נרכש על ידם לאחר שמכרו פרדס גדול שהיה בבעלותם ברחובות.

בני הזוג בנו את ביתם על מגרש נרחב ששטחו 972 מ"ר. הבית נבנה בטון מזוין ואינו מצופה אבן כפי שהיה מקובל בירושלים. חזית המבנה הדרומית, הפונה לשדרות בן מימון, בנויה בסגנון הבינלאומי, אולם החזית הפונה לרחוב אוסישקין בנויה בסגנון ים-תיכוני, עם מוטיבים מקומיים כגון קשתות. בבית היו שישה חדרים וכן מוסך וגן גדול. הסלון הגדול של הבית שימש את ג'ייקובס לאירוח ראשי המנדט הבריטי.

יוליוס ג'ייקובס נהרג ב-22 ביולי 1946 בפיצוץ מלון המלך דוד על ידי ארגון האצ"ל. רעייתו, נחמה, השכירה את המבנה ובמשך תקופה הוא שימש את הסוכנות היהודית בעבור "מועדון חובבי התיירות" בהנהלת דניאל אוסטר.

בית ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבית בשנת 1950

בשנת 1950 החליטה ממשלת ישראל להפוך את המבנה לבית ראש הממשלה. בית זה נבחר בשל סירובו של דוד בן-גוריון להתגורר בבית המהווה "רכוש נטוש". אשתו של ג'ייקובס, נחמה, קיבלה כפיצוי דירה חלופית בשכונת טלביה, ובשנת 1954 רכשה ממשלת ישראל את הבית בסך של 20,000 לירות ישראליות.

הבית שימש כבית ראש הממשלה עד בחירתו של יצחק רבין ב-1974, אז הוחלט להעביר את מגורי ראש הממשלה לבית אגיון. במקום התגוררו שלושה ראשי ממשלה:

בית לוי אשכול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1977 נמסר הבית לרשות יד לוי אשכול ולהנצחת זכרו של ראש הממשלה לוי אשכול, אך לא ניתנו בידה משאבים לשיקום המבנה הנטוש. עבודות תכנון ובנייה שהחלו לקראת סוף המאה נאלצו להיעצר ב-2003 עקב בעיות מימון. ב-2014, בשיתוף עם החברה להגנת הטבע התחדשו עבודות השיקום במקום, אשר הושלמו בשלהי 2016.[3][4]

ב-1989 הוגדר המבנה כבעל ערך אדריכלי והיסטורי.

הבית מהווה משכן קבע לפעילות יד לוי אשכול. קומת הקרקע במבנה נפתחה כמרכז מבקרים הכולל תצוגה תקופתית של שחזור חדרי בית ראש הממשלה ובו סיור אינטראקטיבי להכרות עם תולדות חייו ופועלו של לוי אשכול. בארונות התצוגה שולבה ספריית העיון של יד לוי אשכול. הקומה העליונה במבנה משמשת לקיום ואירוח פעילות חינוכית וציבורית, הרצאות וערבי לימוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית לוי אשכול בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בית לוי אשכול, מדריך לאתרי המורשת, עמ' 176
  2. ^ שביט בן-אריה, "איפה יגור ראש הממשלה? - מבית ג'ייקובס לבית לוי אשכול", עת־מול, גיליון 257, יולי 2018, עמ' 29-27.
  3. ^ מיכאל יעקובסון, ראש הממשלה השלישי זוכה לכבוד מאוחר: ביתו של לוי אשכול ברחביה, באתר Xnet‏, 15 בדצמבר 2016
  4. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, המוזיאון של אשכול במטבחון של גולדה, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2016