בית חולים נצרת
 | |
 | |
| מאפייני הארגון | |
|---|---|
| סוג | בית חולים כללי |
| בעלים | חברת The Nazareth Trust |
| מנכ"ל | פרופ' פהד חכים[1] |
| היסטוריה | |
| תאריך ייסוד | 1861 |
| שירותים | |
| מספר מחלקות | 14 |
| מיטות | 150 |
| https://www.nazhosp.com/?lang=he | |
| גאוגרפיה | |
| כתובת | וואדי אל ג'ואני, רח' 5050 ת.ד. 11, נצרת 16100 |
| מיקום |
 נצרת, ישראל |
| קואורדינטות | 32°42′06″N 35°17′30″E / 32.7017°N 35.2917°E |
|
(למפת הכרמל רגילה)   בית חולים נצרת  | |
  | |
בית חולים נצרת או בשמו הרשמי אי.מ.מ.ס הסקוטי נצרת (ידוע בעיקר כ"בית החולים האנגלי"), הוא בית חולים כללי בעיר נצרת.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית החולים נוסד בשנת 1861 על ידי ד"ר פקרדוני קלוסט ורטן (Kaloost Vartan), רופא סקוטי ממוצא ארמני שהגיע בשליחות EMMS - Edinburgh Medical Missionary Society, מאדינבורו.
החברה חרתה על דגלה הגשת טיפול רפואי לאוכלוסייה המקומית, מתוך תפיסת עולם שלפיה באמצעות שירותי הרפואה תתקרב האוכלוסייה המקומית לאמונה הנוצרית. באותה עת הייתה ארץ ישראל אזור נידח ומוזנח של האימפריה העות'מאנית. האוכלוסייה המקומית הייתה מוכת מחלות כגון מלריה, גרענת ומחלות זיהומיות של מערכת העיכול. וכן הייתה נתונה להתפרצויות מגפתיות של אבעבועות שחורות, טיפוס הבהרות וכולרה. ורטן טיפל בכל סוגי התחלואים והחולים.
בשנת 1904 הגיע לנצרת הד"ר פרדריק ג'ון סקרימג'ר שנתמנה לעוזרו של ורטן.[2]
בשנת 1905 זכו שני הרופאים בבית החולים לתגבורת של האחות אדית ג'ונקוק, ילידת 1871. עם הגיעה לנצרת, בפברואר 1905, קיבלה עליה האחות ג'ונקוק את הטיפול בכל נושאי המינהל והאמרכלות.
בשנת 1908, עם פטירתו של ורטן, החל הד"ר פרדריק ג'ון סקרימג'ר לנהל את בית החולים בנצרת. באותה עת הצטרפה אל האחות ג'ונקוק אחות מוסמכת נוספת שהגיעה מאנגליה: ג'סי קרופט. בשנים הבאות, התעצמה פעילותו של בית החולים, והוא עמד לפני הרחבה ניכרת.
בנובמבר 1914 הוכרז מצב מלחמה בין האימפריה העות'מאנית לבין בריטניה. עקב המלחמה, נאלץ ד"ר סקרימג'ר, שהיה אזרח בריטי, לעזוב את נצרת. הוא נסע למצרים, שם הצטרף לכוחות הבריטיים ושימש כרופא השבויים הטורקים החולים והפצועים.
בית החולים הסקוטי עצמו הוחרם בצו של מושל נצרת, ושתי האחיות הבריטיות שפעלו בו הוכרזו כשבויות מלחמה ולא הורשו לעזוב את העיר. אף שלא היו נשות צבא אלא אזרחיות, הן נצטוו להמשיך ולתפעל את בית החולים במתכונת של בית חולים צבאי, שתפקידו לטפל בחיילים טורקים חולים ופצועים. שתי האחיות, ג'ונקוק וקרופט, נותקו למעשה מכל קשר עם העולם החיצוני והשתדלו לתפקד חרף שלילת חירותן ולמרות תנאי המחסור במזון ובאספקה רפואית. כך המשיך בית החולים לפעול ביעילות מרבית, כעבור זמן, משהוטבו התנאים, האחות ג'ונקוק אף קיבלה מידי המושל סוס כדי להקל עליה בפעילותה ברחבי העיר, מחוץ לבית החולים. מקצועיותה ויכולותיה הארגוניות שכנעו את המושל למנותה לאחראית מנהלתית על כל בתי החולים בנצרת. מתוקף תפקידה זה עמדה ג'ונקוק בראש צוות שמנה יותר מ– 250 עובדים, והופקדה על הטיפול והרווחה בקרב מאות מאושפזים, מהם במצב קשה. לפיכך, משנתקבלה פקודה מהשלטון העות'מאני המרכזי להעביר את שתי האחיות השבויות לאנקרה, סירב מושל נצרת פאוזי בק לציית לפקודה זו, בטענה שהאחיות מסייעות לצבא הטורקי במלחמה.[3]
כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית החולים מתפרש על שטח של 25 דונם על גבעה מעל נצרת. זהו בית החולים הוותיק ביותר בישראל ובסביבתה. בית החולים כולל 150 מיטות אשפוז ופועל תחת פיקוח משרד הבריאות. בית החולים משרת את אוכלוסיית העיר נצרת והאזור. בבית החולים עובדים כ-500 איש, והוא מנוהל ללא מטרות רווח על ידי חברת The Nazareth Trust, שמושבה בסקוטלנד והיא בעליו.
בבית החולים ממוקם בית ספר לסיעוד שנוסד בשנת 1924.
בין מחלקות בית החולים: מחלקה לרפואה דחופה, מחלקה פנימית, מחלקת נשים ויולדות, מחלקת כירורגיה כללית, מחלקת כירורגיה אורתופדית, מחלקת ילדים וכירורגית ילדים, מחלקה פסיכיאטרית (היחידה בישראל לדוברי ערבית), מחלקת דיאליזה ומחלקה קרדיולוגית. בית החולים מתמחה גם באשפוז חולי שחפת.
במסגרת המאבק בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל, בספטמבר 2020 נפתחו שלוש מחלקות קורונה שכונו "מחלקות ניצחון" בעיר שבה אחוז החולים המאומתים מגיע ל-30% מכלל הבדיקות שנערכות.
מנהל בית החולים הוא הפרופ' פהד חכים. ב-8 ביולי 2020 מונה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות הפרופ' חזי לוי לחבר ועדה מקצועית מייעצת למיגור ומניעת התפשטות מגפת הקורונה במגזר הערבי.[4] בכתב המינוי ציין פרופ' לוי שעל הוועדה לייעץ ולהציע לו פתרונות בהתאם לנתונים ולמפת התפשטות מגפת הקורונה בחברה הערבית בישראל ולהכין ניירות עמדה ותוכנית פעולה לעבודה אל מול האוכלוסייה הערבית בתחומים הבאים: הסברה, קטיעת שרשרת ההדבקה, צרכים ייחודיים של החברה הערבית בכל הנוגע למגפת הקורונה ונושאים נוספים, ככל שיעלו.[5]
המשבר בבית החולים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספטמבר 2022 נקלע בית החולים למשבר כלכלי. צוות בית החולים פרץ בשביתה לאחר שהעובדים לא קיבלו את המשכורת של חודש אוגוסט, ובהמשך הודיעה ההנהלה שחדר המיון ייסגר, ולא תתאפשר קבלת חולים עד להודעה חדשה. לדברי ההנהלה, "בית החולים מתוקצב באופן נמוך משמעותית מבתי החולים הממשלתיים המקבילים לו", ולכן נקלע לגירעון מצטבר של כ-30 מיליון שקלים.[6] בהמשך נסגרו גם מרפאות החוץ וחדרי הניתוח.[7] בתום מאבק העובדים הוזרמו כספים לבית החולים לאחר רפורמה ניהולית, ובית החולים חזר לפעול באופן מלא.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בית חולים נצרת- על בית החולים(הקישור אינו פעיל)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מנהל ביה"ח האנגלי בנצרת: "האוצר שלח אותי לגייס תרומות בחו"ל", באתר איגוד רופאי בריאות הציבור, 9 בפברואר 2022
- ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 319
- ^ ערן דולב, הרפואה הצבאית, כרך 10, חוברת 1 (27), אוקטובר 2012, "מקצועיות, נחישות וחמלה: סיפורה של האחות אדית ג'ונקוק במלחמת העולם הראשונה", המכללה האקדמית תל-חי
- ^ ועדה מקצועית מייעצת למיגור ומניעת התפשטות מגפת הקורונה במגזר הערבי תיקון cdn.doctorsonly.co.il
- ^ משרד הבריאות מינה ועדה מיוחדת למיגור הקורונה במגזר הערבי בחדרי חרדים, יוסי קלייו, 21 ביולי 2020
- ^ בית החולים האנגלי בנצרת בצעד חריג: חדר המיון נסגר ולא יקבל חולים עד להודעה חדשה, באתר מאקו, 14 בספטמבר 2022.
- ^ דפנה איזברוך, בית החולים האנגלי בנצרת סגור עקב משבר כלכלי: "מרגישים בגידה מהממשלה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 20 בספטמבר 2022.
בקרת זהויות  |
|
|---|