בית זית
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | ירושלים |
| מועצה אזורית | מטה יהודה |
| גובה ממוצע[1] | 604 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,621 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -2.1% בשנה |
(למפת ירושלים רגילה)   בית זית  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
9 מתוך 10 |
| http://www.beit-zait.org/ | |
בית זית הוא מושב בהרי יהודה, כ-7 ק"מ מערבית לירושלים, וכ-1 ק"מ דרומית למוצא. שייך למועצה אזורית מטה יהודה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המושב נוסד בשנת 1949 ואוכלס בעולים מיוגוסלביה וממצרים. הוא נועד לשמש כחלק מפרוזדור ירושלים - סדרת יישובים שהוקמו בתפיסה שגרסה כי יישובים לאורך הציר לירושלים יאבטחו אותו. היישוב נועד להתבסס על חקלאות ולתושבים הוקצו שטחי מטעים וכרם וכן מטילות.
ב-1956 הורחב היישוב עם יחידות של תושבים ותיקים, רובם עובדי סוכנות ומוסדות. כך, הוא הפך למושב הגדול ביותר בהרי יהודה.
היישוב הורחב במחצית שנות התשעים בבניה במגרשים לבני המקום באופן שלא יצור הפרדה בין היישוב הוותיק לחדש, כך שהרחבת היישוב בוצעה מסביב ליישוב הוותיק. בני המושב שבנו את ביתם לצד הוריהם שותפים היום לניהול המוניציפלי של היישוב ותרומתם בתחומים אלה בולטת.
בבחירות 2009 בלט שיתוף הפעולה בניהול היישוב בין ועד האגודה החקלאית לוועד המקומי. שיתוף הפעולה והירתמות התושבים הביא לכך שלא התקיימו בחירות לוועד המקומי והוסכם בין הגורמים על רשימה אחת שתנהל את היישוב תוך שיתוף פעולה של כל חברי הוועד.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך השנים נכשלו ענפי החקלאות במושב, עד שרוב האוכלוסייה הפסיקו לעסוק בחקלאות, והיישוב אינו נחשב ישוב חקלאי. תקופת מה פרח במושב ענף הקיט (צימרים), אך עם ירידת כדאיותו פסק גם זה.
בקיץ 2009 ניטעו בשטחי בית זית כ-150 דונם כרם באמצעות אגודת הפלחה האזורית ובשותפות עם יקבי כרמל מזרחי.
אתרי עניין[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר עקבות דינוזאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1962 נתגלתה, בחצר המשק של משפחה במושב, שכבת סלע קדומה ובה כ-200 עקבות שזוהו כעקבות דינוזאורים בני כ-120 מיליוני שנים. האתר נחקר על ידי הפלאונטולוג משה אבנימלך[3]. לא ניתן לדעת מה הייתה הצורה המדויקת של הדינוזאור שעבר במקום, אולם ניתן להקיש כמה מאפיינים על מבנה גופו. ייתכן שהעקבות הן של דינוזאורים מסוג סתרותיומימוס ומסוג אלפרוזאורוס. חיות אלו מזכירות בצורתן יען, והן היו בעלת כושר ריצה על שתי רגליים. משקלן היה בין 150 ל-300 ק"ג, גובהן כ-2.4 מטרים, ואורכן כ-4 מטרים. זהו האתר היחידי בישראל ואחד הבודדים בעולם שבו נתגלו עקבות דינוזאורים וחשיבותו מבחינה מדעית גבוהה.
מאגר בית זית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממערב ליישוב נמצא מאגר בית זית. זהו מאגר שנוצר על ידי סכר בערוץ נחל שורק. אורכו כקילומטר, רחבו עד 70 מטר וצורתו כבננה. עומקו בשיאו כמעט 20 מטר. מצידו המזרחי של המאגר ישנו שביל אופניים ופינות חמד למטיילים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר מושב בית זית
- סיפור מקומי בית זית – ארכיון קהילתי
- המאגר כאתר טבע עירוני
- רחלי עינב, בסוסים מסביב לאגם בית זית, באתר טבע הדברים
- גבריאל שטרסמן, מיליון וחצי לירות מתגוללות בואדי, מעריב, 25 בספטמבר 1957
- תיאור הדרך לאגם בית זית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ אורי שרף, עקבות דינוזאורים מלפני 120 מיליון שנים נמצאו בבית זית ליד ירושלים, הַבֹּקֶר, 7 באוגוסט 1962
| ||||||||||||||||
בקרת זהויות  |
|
|---|