בית הקברות היהודי העתיק בפראג

בית הקברות היהודי העתיק בפראג

בית הקברות היהודי העתיק בפראג (משמאל בולט ראש האריה על מצבתה של הנדלה ב"ש)
בית הקברות היהודי העתיק בפראג (משמאל בולט ראש האריה על מצבתה של הנדלה ב"ש)
פרטי בית הקברות
פעיל	בית קברות היסטורי
דת	יהודים
תאריך הקמה	המאה ה-15
תאריך סגירה	1787
שטח	11,142 מטר רבוע
מספר קבורים	12,000 מצבות גלויות
אופן הקבורה	12 שכבות של קברים
האתר הרשמי
קואורדינטות	50°05′23″N 14°25′02″E
(למפת פראג מוגדלת)   בית הקברות היהודי העתיק בפראג (למפת פראג רגילה)   בית הקברות היהודי העתיק בפראג
מפת בית הקברות, מודגשים קברי אישים ידועים

בית הקברות היהודי העתיק בפראג הוא בית קברות יהודי עתיק בשולי הרובע היהודי של פראג, יוספוב. קבורים בו אישים רמי דרג מקהילת יהודי פראג, והוא בולט בצורת הקבורה בו: בשל השטח המצומצם נקברו בו במשך מאות שנות פעילותו בשכבות, ומשערים שיש בו 12 שכבות של קברים.

היסטוריה

מניחים שבית קברות זה היה בשימוש מהמחצית הראשונה של המאה ה-15 (המצבה הוותיקה ביותר שנשמרה, זו של רבי אביגדור קרא, היא מ-1439) ועד שנת 1787. חלק מהחוקרים טוענים כי בית הקברות נוסד 1000 שנים לפני התאריך המקובל. האב הקדמון שלו היה בית קברות בשם "גן יהודי", אשר נמצא בחפירות ארכאולוגיות.

מספר המצבות והאישים הקבורים בו אינו ידוע בוודאות, כי ישנן 12 שכבות של קברים. כאשר התמלא מקום הקבורה, ומכיוון שרכישת קרקעות נוספות הייתה בלתי אפשרית, הונחו על הקברים הקיימים שכבות נוספות של אדמה ומצבות ישנות הוצאו והונחו על השכבה החדשה. פעולה זו מסבירה מדוע המצבות צפופות כל כך אחת ליד השנייה. ההערכה היא כי ישנן כ-12,000 מצבות שנראות כיום, וייתכן שנקברו בבית הקברות במשך הדורות בסך הכל כ-100,000.

בתקופות מסוימות הוזכר שמו של בית הקברות על ידי אנטישמים, בהקשר של טענות תאוריית קשר בהן שימש מקום מפגשם הסודי של זקני ציון הרוקמים תוכנית להשתלט על העולם. מידע זה הוזכר תחילה ברומן "Biarritz" של הגרמני הרמן גדשה (בפרק "בית העלמין היהודי בפראג ומועצת הנציגים של שנים עשר שבטי ישראל") והופץ לאחר מכן ברוסיה כחלק מהפרוטוקולים של זקני ציון.

בית הקברות היהודי העתיק בפראג. ציור מעשה ידי הצייר פריץ שוורץ-ואלדג

במקביל להפסקת הקבורה בבית הקברות היהודי העתיק, החלה הקהילה היהודית בפראג להשתמש בבית הקברות היהודי בפראג-ז'יז'קוב.

אישים ידועים הקבורים בבית הקברות

בין האישים המפורסמים הקבורים בבית הקברות העתיק של פראג:

• המהר"ל מפראג
• הכלי יקר
• ראש הקהילה היהודית בתקופת המהר"ל, מרדכי מייזל
• ההיסטוריון דוד גנז
• הרב שמעון וולף אוירבך
• רבי דוד אופנהיים
• רבי יוסף שלמה דלמדיגו - יש"ר מקנדיאה
• רבי אביגדור קרא
• הנדל'ה אשת הפרנס יעקב ב"ש ובנו שמעיה
• רבי מרדכי צמח (גר')

כיום

כיום מהווה בית הקברות חלק ממתחם המוזיאון היהודי בפראג, סומנו בו שני מסלולי הליכה העוברים בין המצבות ומתוחמים בכבלים; אחד המסלולים מותאם לחורף והשני לקיץ. המוזיאון היהודי בפראג מקפיד למנוע חריגה של המבקרים מהשביל המתוחם, העובר בעיקר בין קברי הידועים שבין הקברות המזוהים בבית הקברות.

גלריה

• 
  בית הקברות. ברקע נראה הקלויז בפראג ששימש כבית הכנסת של ה"חברה קדישא" המקומית
• 
  בית הקברות בחורף
• 
  תמונת מצבות שצולמה מזווית המאפשרת לראות את צפיפותן הרבה
• 
  תמונה סטריאוסקופית של בית הקברות, משנת 1900. התמונה נראית במיטבה באמצעות סטריאוסקופ

לקריאה נוספת

• אוטו מונלש, כתובות מבית-העלמין היהודי העתיק בפראג, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשמ"ח

• L. Jerábek, Der alte Prager Judenfriedhof; Übersetzt von A. Major und dr. Sp. Wukadinovic. Mit beiträgen von dr. J. Pollak, Prag: Kunstverlag B. Koci, 1903. (תרגום לגרמנית של הספר הצ'כי Stary zidovsky hrbitov prazsky)
• Otto Muneles, Milada Vilimková, Stary zidovsky hrbitov v Praze, Praha: Státni pedogogické nakl. (Jewish monuments in Bohemia and Moravia, v. 3), 1955. (בצ'כית)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית הקברות היהודי העתיק בפראג בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של בית הקברות היהודי העתיק בפראג
• קלמן ליעבן, גל עד: קובץ מאה ושבעים כתבי לוחות אבני זיכרון בשדה הקבורה ישן נושן ק"ק פראג יע"א, פראג: דפוס משה הלוי לנדא, ה'תרט"ז, באתר היברובוקס
• האמנות הקדמונית, הצפירה, 14 באוקטובר 1904 (על אודות ומתוך ספרו של לוּבּמיר יראבק)
• לֻבּמיר יֶרַבֶּק, בית-העלמין העתיק של היהודים בפראג, חבצלת, 11 בנובמבר 1904, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך
• בית הקברות היהודי העתיק בפראג, הצפירה, 22 באוגוסט 1928
• בבית הקברות היהודי העתיק בפראג, ערים וקהילות בימי הביניים, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית