בית הסוהר עופר
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית סוהר  |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°52′32″N 35°10′58″E / 31.87566389°N 35.18268611°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בית הסוהר עופר | |
  | |
בית הסוהר עופר (בעבר; מתקן כליאה 385; בפי הפלסטינים: כלא ביתוניא) הוא מתקן כליאה המשתייך למחוז מרכז של השב"ס. הכלא מיועד לכ-1,200 אסירים ביטחוניים פלסטינים ברמת סיווג ביטחוני בינונית. בית הסוהר ממוקם מדרום לביתוניא, מצפון לכביש 443, ליד צומת גבעת זאב.
בית הסוהר עופר הוא הכלא היחיד שמנהלת מדינת ישראל בתחומי יהודה ושומרון ובו מוחזק חלק קטן מהפלסטינים הכלואים בידי ישראל.
ארגוני זכויות אדם בעולם ובפרט ארגון מחסום Watch טוענים כי ישראל אוסרת בכלא קטינים[1], גם משלחת של חברי פרלמנט בריטיים דיווחה לאחר הביקור על הפרת זכויות אדם במקום[2].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הסוהר עומד על מקומו של בסיס ירדני לשעבר, שלאחר מלחמת ששת הימים הפך לבסיס של צה"ל ונקרא "מחנה עופר", על-שם סא"ל צבי עופר בעל עיטור הגבורה בפשיטה על נוקייב.
במהלך האינתיפאדה הראשונה הוקם בצמוד למחנה הצבאי בית מעצר שכונה על ידי הפלסטינים כלא ביתוניא[3].
בינואר 2003 ברחו מבית הסוהר שני אסירים ביטחוניים לאחר שחתכו את גדר המתחם. השניים לא נתפסו. ב-12 במאי 2003 ברחו ארבעה אסירים ביטחוניים נוספים, דרך מנהרה שחפרו מתחת לחומות הבטון המקיפות את הכלא. אחד מהם נתפס, והאחרים נמלטו לכיוון רמאללה. ארגון הג'יהאד האיסלאמי הודיע שהאסירים שנמלטו הגיעו ל"מקום מבטחים"[4].
בית המעצר הוסב לכלא צבאי לאסירים ועצירים ביטחוניים לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה, בראשית המאה ה-21. במהלך מבצע חומת מגן נקלטו במתקן המעצר אלפי אסירים והמתקן הורחב במהירות לצורך קליטתם[5].
ב-3 באוקטובר 2006 עבר מידי צה"ל לרשות שב"ס. בסוף שנת 2007 שהו בכלא כ-900 אסירים.[6][7]
האסירים בכלא שוכנו עד 2009 באוהלים צבאיים.[8] מסביב לכל קבוצת אוהלים ששיכנה מחלקה של אסירים היו שלוש גדרות תיל אשר מנעו את תנועת האסירים מחוץ למתחם המחלקה. בכל אוהל היו בממוצע כ-20 עצירים[9].
במהלך שנת 2009 יצא מכרז להקמת 4 אגפים של ביתני אשקוביות ואלו החליפו את האוהלים[10]. נוספו אגפים חדשים במהלך שנת 2010 שנבנו באופן חדיש, כמו כן נבנתה חומה חדשה מסביב לבית הסוהר עם גזרות כלבים ומגדלי שמירה, מצב זה שיפר באופן משמעותי את רמת הביטחון בבית הסוהר, ומוגדר בעל רמת ביטחון מרבית.
בשנת 2021 בעקבות החלטת בג"ץ על תנאי מחיה לאסירים, הוחלט להרחיב את בית הסוהר בהוספת מספר אגפים חדשים, ושיפוץ האגפים הקיימים בכלא.
מחנה עופר[עריכת קוד מקור | עריכה]
במחנה עופר מוצבת כיום יחידה 636, יחידה מיוחדת במערך האיסוף הקרבי, מתקן של השב"כ, מג"ב, מרחב הבינוי 562 השייך לפיקוד מרכז ופלוגת קישור וגיוס. כמו כן ממוקמת במחנה "קריית המשפט עופר", הכוללת את התביעה הצבאית באזור יהודה ושומרון היושבת תחת יחידת הפרקליטות הצבאית, בית המשפט הצבאי יהודה, בית משפט של ביקורת שיפוטית על מעצרים מנהליים, ועדות עררים ובית משפט צבאי לערעורים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית הסוהר עופר באתר השב"ס
- הפרקליטות הצבאית חנכה מבנה חדש במחנה עופר לפרקליטות הצבאית באיו"ש באתר הפרקליטות הצבאית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Ofer, Mon, 22.11.10, Morning". אורכב מ-המקור ב-2013-04-29. נבדק ב-2011-08-02.
- ^ "Haaretz: Otherwise Occupied / Labour is concerned". נבדק ב-2011-08-02.
- ^ Punishing a nation, Law in the Service of Man (Organization), South End Press, 1990, pages 213, 217 and 235
- ^ אפרת וייס, נעצר אחד האסירים שנמלטו ממחנה "עופר", באתר ynet, 15 במאי 2003
- ^ שי ניצן, הודעה מטעם פרקליטות המדינה, בג"ץ 3278/02
- ^ אסנת בהר, המיקוד בפיקוד, ביטאון שב"ס, גיליון 22, דצמבר 2007, עמוד 32
- ^ בג"ץ 2690/09 "יש דין" – ארגון מתנדבים לזכויות אדם ואחרים נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית – אלוף גד שמני ואחרים, ניתן ב־28 במרץ 2010.
- ^ 10 סוהרים ושלושה אסירים פלסטינים נפצעו בהתפרעות בכלא עופר, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2008
- ^ עדות: מוחמד ח'וואג'א, בן 12, ספטמבר 2008, אתר בצלם
- ^ מכרז תכנון ביצוע, בית הסוהר עופר, מרץ 2009, אתר שב"ס