בית הסוהר אשמורת
 | |
| נוטר עומד לפני בניין "משטרת בית ליד" בשנת 1940, במקום בו הוקם בית הסוהר אשמורת | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית סוהר  |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 32°19′21″N 34°54′13″E / 32.322555555556°N 34.903555555556°E |
|
(למפת נתניה רגילה)   בית הסוהר אשמורת | |
  | |
בית הסוהר אשמורת (בעבר "כלא בית ליד") הוא מתקן כליאה לשעבר של שירות בתי הסוהר, ממוקם ליד צומת בית ליד שבכביש 4.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המבנה הישן של בית הסוהר נבנה במקור בשנות ה-30 של המאה ה-20, בתקופת המנדט הבריטי, כתחנת משטרה על צומת הדרכים כביש 57 (טול-כרם נתניה) וכביש 4 (כביש חיפה תל אביב הישן) בשם "משטרת בית ליד"[1][2].
בינואר 1948 בעקבות העברת משטרת תל מונד לידי היהודים, היו שמועות שבכוונת הבריטים להעביר גם את התחנה בבית ליד לידי היהודים[3], אולם בהמשך פורסם שהתחנה לא תפונה על ידי הבריטים לפני סוף מרץ[4]. ב-15 באפריל 1948 הוצאו השוטרים הבריטים והערבים מהתחנה ומפתחות התחנה הועברה לידי יעקב זלוטניק שהניף על התחנה את הדגל העברי[5]. אולם לאחר קבלת פקודה ממפקד המשטרה בטול כרם הדגל הורד[6]. בפברואר 1949 הוקמה במבנה תחנה של מגן דוד אדום[7]. בשנת 1950, נפתחה במקום תחנת משטרת ישראל של מעברת שבות עם[8].
בשנת 1960 הוסב המבנה לבית סוהר ששימש את בית הסוהר נווה תרצה[9][10]. בשנת 1968 פונו ממנו הנשים והוא שימש ככלא לכליאת מחבלים[11]. בית הסוהר המשיך לשמש לכליאת אסירים ביטחוניים[12] אל תוך שנות ה-80[13], כשבמקביל הוכנסו אליו גם אסירים פליליים[14][15].
בינואר 1972 נהרג מנהל הכלא, ד. זמיר, בתאונת דרכים[16]. ביוני 1989 נעצר מפקד הכלא בחשד שקיבל שוחד מאסירים, בהם שבתאי קלמנוביץ[17][18].
בערוב ימיו בית הסוהר שימש להחזקת כ-400 אסירים בעיקר אסירים טעוני הגנה, אסירי הפרדה ארצית ונגמלים מסמים. בין האסירים המפורסמים שישבו בו נמצאים הלבנונים מוסטפא דיראני ועבד אל-כרים עובייד, השייח' אחמד יאסין ושבתאי קלמנוביץ[18].
בית הסוהר נקרא "כלא בית ליד" בשל מיקומו על צומת בית ליד (השרון), וכן מוכר גם בשם "כלא כפר יונה", בשל קרבתו לכפר יונה.[19]בשנת 1986 הוחלף שם בית הסוהר ל"בית הסוהר אשמורת"[20].
בשנת 2009 נסגר כלא אשמורת. במקומו נבנה בית הסוהר רימונים אשר מטרתו אכלוס של יותר מ-1000 אסירים במבנה חדיש ומשוכלל בן 6 קומות אשר ממוקם במתחם בתי הסוהר: השרון, הדרים ואופק.
מבנה בית הסוהר אשמורת משמש כיום את שירות בתי הסוהר כמתקן אימונים והדרכות.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לא עוד ינותק עמק חפר מן היישוב בימות הגשמים, דואר היום, 3 בדצמבר 1935
- ^ לסלילת הכביש עמק חפר—חדרה, דבר, 4 באוגוסט 1936
- ^ משטרת תל־מונד מתפנית היום, הַבֹּקֶר, 7 בינואר 1948
- ^ הציעו לכפר־יונה לרכוש מחנה צבאי, המשקיף, 15 בינואר 1948
- ^ משטרת בית ליד בידי יהודים, הַבֹּקֶר, 16 באפריל 1948
- ^ הורד הדגל העברי ממשטרת בית ליד, המשקיף, 18 באפריל 1948
- ^ נתניה תחנה לעזרה ראשונה בהצטלבות דרכים, דבר, 27 בפברואר 1949
תחנת מד"א במשטרת בית ליד, הצופה, 1 במרץ 1949 - ^ תחנת משטרה נפתחה בבית ליד, מעריב, 14 במאי 1950
בניגוד לנכתב נראה שהתחנה פעלה גם קודם לכן, ראו למשל: פורע נאצי נלכד במחנה עולים, מעריב, 23 בדצמבר 1949 - ^ משטרת בית ליד בית סוהר לנשים, דבר, 25 בנובמבר 1959
בית־כלא לנשים ישוכן בבניין משטרת כפר־יונה, הצופה, 24 ביוני 1960 - ^ אלכס ינאי, בנוה תרצה ישקמו נפש האסירות, מעריב, 23 ביוני 1960
- ^ חיים פיקרש, אנשי "פתח" הגדילו במידה ניכרת את אוכלוסיית בתי הכלא בארץ, הצופה, 14 ביולי 1968
שני בתי כלא מיוחדים הוקמו לחבלני פתח, מעריב, 18 ביוני 1969 - ^ מחבלים שתקפו אסירים בכלא — למאסר נוסף, מעריב, 21 במרץ 1972
- ^ גדעון מרון, ההוראה לרצח אסיר הוסתרה בספר, מעריב, 9 בינואר 1987
- ^ יוסף ולטר, משורת נתגלתה בחיפוש אצל שלמה חליאווה, מעריב, 5 בינואר 1977
- ^ תלמה פרויד, שערי כלא יונה נסגרו לפני כהנא, מעריב, 4 באוקטובר 1985
- ^ מנהל בית־סוהר בית־ליד נהרג בתאונה, דבר, 9 בינואר 1972
- ^ שוחרר בערבות מפקד הכלא החשוד שנתן הטבות חורגות, מעריב, 8 באוגוסט 1989
- ^ 1 2 גדעון מרון, שבתאי קלמנוביץ חשוד במתן שוחד למפקד כלא אשמורת, מעריב, 7 ביוני 1989
- ^ יעקב אלפרון זוכה מאשמת סחיטה מיפת נגר, דבר, 12 באפריל 1978
- ^ קצין בכיר שני, מעריב, 16 בדצמבר 1986