בית המטבחיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בית המטבחיים הוא מקום בבית המקדש, בצפון העזרה, אשר בו שחטו את הקרבנות והכינו אותם להקרבה על מזבח העולה.

בית המטבחיים היה ממוקם בין מזבח העולה לקיר הצפוני של העזרה, כדי לאפשר שחיטת קדשי קדשים[1], והוא כלל, מדרום לצפון:

  • בין קיר העזרה לבית המטבחיים היה מרווח של שמונה אמות, שנחשב כחלק מעזרת כהנים[2].
  • שתי שורות של ארבעה עמודים, ולפניהם שולחנות.

הטבעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסופר בתלמוד[3], לפני שחיטת הקרבן, היו חובטים בראשו במקל, עד שיוחנן כהן גדול ביטל זאת מחשש להיטרפות הבהמה, או משום שמדובר במנהג הנובע מעבודה זרה, ובמקום זאת, התקין טבעות ברצפה, אשר נועדו להחזיק את ראשה של הבהמה בזמן השחיטה.

הטבעות היו במבנה של עשרים וארבע טבעות בארבע שורות, שש טבעות בכל שורה (ממערב למזרח). טבעת לכל משמר, ל-24 משמרות הכהונה. הטבעת הצפון מערבית למשמרת יהויריב והטבעת הדרום מזרחית למשמרת מעזיהו[4].

המשנה מזכירה מחלוקת בקשר לסידור הטבעות:

וטבעות היו לצפונו של מזבח, שישה סדרים של ארבע ארבע, ויש אומרין, ארבעה של שש שש--שעליהן שוחטין את הקודשים

במשנה, מסכת סוכה, פרק ה', משנה ח', מוזכר שהטבעת של משמרת בילגה[5] הייתה סתומה כעונש על זלזולם בעבודת המקדש.

שיוך הטבעות למשמרות לפי ספרי זוטא במדבר
צפון - בית המוקד
מזרח - שער ניקנור מימין מלכיה שעורים חרים ידעיה יהויריב מערב - ההיכל
יקים אלישיב שכניה ישוע אביה הקוץ
הפצץ חזיר אמר בלגה ישבאב חופה
מעזיהו דליהו גמול יכין יחזקאל פתחיה
דרום - המזבח

העמודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי שורות של ארבעה עמודים ננסיים, ועליהם "רבעים" של ארז שבהם קבועים ווים ("אונקליות") של ברזל. ושלושה סדרים של ווים היו על העמודים בווים אלו היו תולים את הבהמה ומפשיטים את עורה מעליה. שלושת הסדרים נועדו לשלושת סוגי הבהמות שהקריבו במקדש - הנמוך לכבש, האמצעי לאיל והגבוה לפר.

השולחנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בסמוך לכל עמוד היה שולחן עשוי שַיִש, ועליו היו מנתחים את הבהמה לנתחיה ושוטפים את הקרביים שלה.

גודלו של בית המטבחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדעות לגבי שטחו של בית המטבחיים חלוקות - 46.5, 44.5, 45 או 51.5 אמות.

בית המטבחיים מתואר במשנה:

וטבעות היו לצפונו של מזבח, שישה סדרים של ארבע ארבע - ויש אומרין: ארבעה של שש שש - שעליהן שוחטין את הקודשים. ובית המטבחיים היה לצפונו של מזבח, ועליו שמונה עמודין ננסין, ורביעין של ארז על גביהן, ואונקליות של ברזל היו קבועין בהן, ושלושה סדרים על כל אחד ואחד, שבהן תולין ומפשיטין, ושולחנות של שיש שבין העמודים.

ובהמשך כתוב:

מקום הטבעות עשרים וארבע, מן הטבעות לשולחנות ארבע, מן השולחנות לננסין ארבע...והמותר בין כבש לכותל ומקום הננסין...

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רמב"ם, פירוש המשניות, מידות ג, ה
  2. ^ רמב"ם, משנה תורה, הלכות בית הבחירה, ו, י"ג.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ח, עמוד א'
  4. ^ ילקוט שמעוני במדבר רמז תש"פ. בהשואה למשנה, מסכת תמיד, פרק ד', משנה א'.
  5. ^ השלישית ממערב ומצפון
חלקי בית המקדש השני
     

צפון
לשכת העצים
לשכת הנזירים
לשכת השמנים
לשכת המצורעים
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
י
     
מקרא

1. לשכת הפרווה   2. בית החליפות   3. לשכת פרהדרין   4. בין האולם ולמזבח   5. תאים   6. מסיבה   7. אחורי בית הכפורת

שערי המקדש

א. שער עזרת נשים   ב. שער העליון   ג. שער הדלק   ד. שער הבכורות   ה. שער המים
ו. שער יכניה / הניצוץ   ז. שער הקרבן   ח. שער הנשים   ט. שער השיר / המוקד   י. שער בלי שם