בית הכנסת המרכזי של חלב
 | |
| בית הכנסת בחלב בראשית המאה ה-20 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| כתובת |
חלב, סוריה |
| מיקום |
חלב |
| מדינה |
סוריה |
| זרם | יהדות אורתודוקסית |
| נוסח תפילה | ספרדי, מוסתערבי |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – המאה ה-9 |
| קואורדינטות | 36°12′07″N 37°08′59″E / 36.20196°N 37.1497°E |
|
(למפת חלב רגילה)   בית הכנסת המרכזי | |
  | |
בית הכנסת המרכזי של חלב (בערבית: كنيس في حلب) הידוע גם בשמות בית הכנסת הגדול של חלב ובית הכנסת אל-בנדרה, נחשב לבית הכנסת המרכזי והגדול של קהילת יהודי סוריה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הכנסת נבנה במאה ה-9,[1] עם זאת ייתכן ששימש כבית כנסת עוד במאה ה-5. על פי המסורת, בסיס בית הכנסת נבנה על ידי יואב בן צרויה קרוב ל-950 לפנה"ס, לאחר שצבאו של דוד המלך כבש את העיר. רבים מאמינים שבית כנסת זה הוא בית הכנסת הראשון שנבנה בעולם ולכן הוא מכונה גם בית הכנסת העתיק.[2]
בית הכנסת נבנה במאה ה-9 וניכרת בו השפעת האדריכלות האסלאמית. במאה ה-13 נפגע כתוצאה מהכיבוש המונגולי של חלב, וב-1327 הפך למסגד. ב-1400, בעת כיבושו של טימור לנג, חרב הבניין ונבנה שנית ב-1418.
הנוסע האיטלקי פייטרו דלה ואלה, שעבר בחלב בקיץ 1626 וביקר במקום, כתב: "בית הכנסת ידוע ביופיו ובעתיקותו, נכנסים אליו מבעד לדלת חסרת הדר הנמוכה בהרבה מהרחוב, שיורדים אליה במספר רב של מדרגות". דלה ואלה הוסיף שהיהודים בבית הכנסת היו "מעורבבים", נשים וגברים יחד, אך היו מחולקים לפי המוצא. "כל הצד הימני של בית הכנסת לעומת הכניסה היה צפוף ביהודים ממוצא מקומי, ואילו צד שמאל היה צפוף באירופאים, שאף שהם גרים ונישאים כאן, הרי מוצאם במערב, וכולם ספרדים ומדברים ספרדית כשפתם הטבעית".[3]
בית הכנסת נשרף בדצמבר 1947 במהומות שאירעו נגד יהודי חלב וניזוק באופן קשה. הקהילה היהודית בחלב, שהלכה והתמעטה לאורך המחצית השנייה של המאה ה-20, המשיכה להשתמש בבית הכנסת לתפילות מפעם לפעם, עד לסוף המאה העשרים. ב-1992, שופץ בית הכנסת באופן חלקי במימון יהודי חלב שעברו לניו יורק.
בית הכנסת חרב ב-2016, במהלך מלחמת האזרחים בסוריה.
אדריכלות ועיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד המאה ה-16, כלל המבנה אגף מערבי וחצר ששימשה לתפילה בימי הקיץ. במאה ה-16, עם הגעת הספרדים לחלב, נבנה אגף מזרחי, ששימש הן לתפילה והן כבית מדרש. בקירות האולם המערבי נמצאו שלוש קשתות שכונו "היכלות". שלושה היכלות נוספים נקבעו בקיר הדרומי של החצר.
היכל שביעי נבנה בקיר הדרומי של האגף המזרחי וסימן את הכיוון לירושלים. היכל זה כונה "היכל אליהו" או "מערת אליהו", ובו נשמרו כתבי הקודש וכתר ארם צובא. בצמוד למערת אליהו שכנה מערת הצדיקים, בה נקברו חכמי חלב ורבני קהילת ארם צובא.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 60 שנה לאחר שריפת בית הכנסת בחלב, הדף חוזר ל"כתר ארם צובא", באתר הארץ, 6 בנובמבר 2007
- חיים גיוזלי, "בית הכנסת בחלב, סוריה", באתר אנו – מוזיאון העם היהודי
- בית הכנסת הקדמון של חלב, באתר "המרכז העולמי למורשת יהדות ארם-צובא (חלב)"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הכתובת העתיקה ביותר ששרדה באתר מתוארכת לשנת 834 לספירה
- ^ גדעון חרל"פ,"חלב - עירו של בן צרויה", עלוני ממרא, גיליון 123, חורף ה'תשע"א, עמוד 104–114
- ^
נעמה ריבה, בית הכנסת העתיק בחלב, באתר הארץ, מוסף "גלריה", 19 ביוני 2022
