בית הכנסת איצקוביץ'
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| מיקום |
בני ברק |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 32°05′09″N 34°50′08″E / 32.08583333°N 34.83555556°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   בית הכנסת איצקוביץ'  | |
  | |
בית הכנסת (תפארת צבי) איצקוביץ' הוא בית כנסת ברחוב הרב שך בבני ברק, סמוך לפינת רחוב רבי עקיבא. בית הכנסת ידוע בהיותו אחד מבתי הכנסת הפעילים ביותר בעולם. בדיקה שנערכה בשנת 2010 העלתה כי מתפללים בממוצע בבית הכנסת כ-17 אלף איש ביממה[1]. העובדה שסביבת בית הכנסת, בלב בני ברק, צפופה ומלאה בחנויות, בתנועה דחוסה ובהמוני הולכי רגל, מגדילה את הפופולריות שלו.
בית הכנסת מאופיין ברבגוניות הגדולה של המתפללים בו, ספרדים ואשכנזים, חרדים, דתיים לאומיים ואפילו חילונים. נוסח התפילה משתנה לפי זהותו של זה שבחר לשמש כשליח ציבור. עם זאת כדי לקיים את צוואת מייסד בית הכנסת, שהתפילה תתנהל לפי נוסח אשכנז, מקפידים על כך שבאולם הגדול שבקומה השנייה יהא זה נוסח התפילה הבלעדי. קבצנים ושליחי מוסדות צדקה רבים מסתובבים באזור בית הכנסת ומנסים להיעזר בנדיבותם של באיו.
מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הכנסת מכיל 14 אולמות תפילה. בקומת הכניסה ישנם שישה אולמות תפילה קטנים יחסית, ובקומה -1 שבעה נוספים מפוארים (שנחנכו בערב חג השבועות ה'תשע"ה על ידי הרב אהרן יהודה לייב שטינמן[2]). מספר מנייני תפילה מתקיימים בו בו-זמנית, ולרוב מיד עם סיומו של מניין תפילה אחד מתחיל מניין חדש. (בתי כנסת מסוג זה נקראים שטיבלאך [מיידיש: "שטיבל" פירושו "בית קטן", חדר, וברבים: שטיבלאך] כינוי לבית כנסת עם כמה חדרי תפילה נפרדים). בקומתו השנייה של בית הכנסת שוכן אולם תפילה גדול, בו מתקיימים גם שיעורי תורה. בקומה השלישית שוכנת עזרת הנשים שפתוחה רק בשבתות. חזית המבנה מעולם לא הושלמה ועד היום בולטים בה הקירות האפורים והחשופים, ללא ציפוי או צבע.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הכנסת נוסד בטרם קום המדינה בידי גר צדק בשם צבי איצקוביץ', שרצה שתאסר תנועה ליד ביתו בשבתות (רחוב זה היווה עורק ראשי למעבר בין תל אביב למחנה תל השומר). כדי לגרום לכך הפך על פי עצת החזון איש את אחד מחדרי ביתו לבית כנסת, כדי לנצל את חוקי המנדט שלפיהם רחוב שבו יש בית כנסת נסגר לתנועה בשבת. איצקוביץ' ואשתו עברו לגור ברפת שהייתה בחצר, והבית הפך לבית כנסת. מאז בית הכנסת קרוי על שמו. השם הרשמי של בית הכנסת, "תפארת צבי", אינו ידוע לכלל הציבור. בעקבות סגירת הכביש, סללו הבריטים את הכביש השחור (ז'בוטינסקי)[3].
שלב ביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך עשרות שנים היה בית הכנסת מקום תפילה פעיל לתושבי האזור, ועם הזמן גדלה המושבה בני ברק והפכה לעיר שמרכזה הוא רחוב רבי עקיבא שחוצה את העיר. מטבע הדברים, אולמו הקטן של בית הכנסת איצקוביץ לא היה יכול להכיל את כל המתפללים, והם החלו להתפלל גם באולם המבוא ובחצר. לאחר מכן גברה מצוקת המקום עד שהמתפללים החלו חוסמים את תנועת העוברים והשבים שברחוב הרצל דאז, הוא רחוב הרב שך דהיום. השינוי החל לפני כ-20 שנה כאשר הרב אהרן נחום מילצקי נבחר לעמוד בראש עמותת בית הכנסת. הרב מילצקי שימש כאיש סודו של הרב שך, ובעידודו האקטיבי הוא החל במגבית רחבה ובשלב הראשון רכש את חלקו השמאלי של הבית בן הקומה האחת, כך שבבת אחת נוספו כמה שטיבלאך לרווחת הציבור. רק לאחר כמה שנים החל השלב השני של בניית מבנה בית הכנסת בן ארבע הקומות הקיים כיום. הרב מילצקי אף דאג לצביונו הרוחני של המקום ודאג בין היתר להעביר למקום את מנין הנץ של הרב אהרן יהודה לייב שטינמן וכן יזם שיעורי תורה סביב השעון בבית הכנסת בשים דגש על לימודי הדף היומי.
כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום קיימת הבחנה בין הקומות התחתונות של בית הכנסת, שם כאמור התפתחה "תעשיית תפילה" מגוונת, לבין הקומה העליונה של בית הכנסת, שם נשמרת מסגרת קהילתית יותר של תפילות בזמנים קבועים ובנוסח אשכנז, של שיעורי תורה ומוסר סביב כל שעות היום עד חצות לילה, ודרשות פרשת שבוע בלילות שבת. אף שבעבר כיהן הרב יובל יוסף אורדנטליך כרב בית הכנסת במתכונתו הישנה, במשך השנים לא מונה רב אחר באורח רשמי למקום והציבור התלכד סביב אישיותו של הרב אהרן יהודה ליב שטינמן שלאחר פטירת הרב אורדנטליך הפך הוא לדמות הרוחנית ולכתובת הראשית עמה התייעצו הגבאים בכל נושא ועניין, לאחר פטירתו מונה בנו הרב שרגא שטינמן לרב בית הכנסת[4]. בראש העמותה עומד כיום הרב נחום גליק.
בהיכלי התפילה הקטנים בקומה התחתונה של בית הכנסת, מתכנסים מנייני תפילה ארעיים כמעט לכל אורך שעות היממה. בכל אחד מהחדרים ישנו מדחן, המאפשרת למתכנסים למניין להפעיל את המזגן למשך זמן קצר לצורך התפילה, תמורת סכום סמלי המשמש לתחזוקת המקום.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריאל שנבל, מפעל תפילה, באתר nrg, 24 בספטמבר 2004
- משה ויסברג, ה'ממשיך' גם באיצקוביץ: הבן רבי שרגא ישב על מקום אביו, באתר בחדרי חרדים, 7 בינואר 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נתן וייס, תפילת הגבאים, שבועון משפחה, מוסף "טובים השניים", י"ג ניסן ה'תש"ע, עמ' 44-45
- ^ חיה כהן, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ: הצצה לקומה החדשה והמפוארת באיצקוביץ', באתר כיכר השבת, ז' בסיוון תשע"ה
- ^ המבשר, כ"ב בשבט תשע"ב
- ^ בחדרי חרדים., 7/1/18
- ^ אליעזר היון, איך פועלים מזגנים בבית הכנסת העמוס בעולם?, איגוד בתי הכנסת העולמי, 13 ביולי 2016