בית החולים רמת מרפא
 | |
| החלק האחורי של רמת מרפא (2014) | |
| מאפייני הארגון | |
|---|---|
| סוג |
בית חולים ליולדות רפואת לב |
| בעלים | קופת חולים מכבי |
| היסטוריה | |
| תאריך ייסוד | 1935 |
| תאריך סגירה |
2003  |
| גאוגרפיה | |
| כתובת |
HaTikva 23, Ramat Gan |
| מיקום | רמת גן, ישראל |
| קואורדינטות | 32°05′18″N 34°48′49″E / 32.08841°N 34.81362°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   בית החולים רמת מרפא  מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו ממזרח: __ בני ברק , __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון | |
  | |
_commemoration_plaque_in_Ramat_Gan.JPG)
בית החולים רמת מרפא ברמת גן היה בית חולים שפעל בשנים 1935–2003, והיה מראשוני בתי החולים ליולדות בישראל. במשך כ-60 שנות פעילותו התחלפו בעליו מספר פעמים, הוא התרחב, התפתח, ושירת מאות אלפי מטופלים בתחומי רפואה שונים. בשנות ה-90 של המאה ה-20 מוזג עם בית החולים "אסותא" שבשליטת מכבי שירותי בריאות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית החולים הוקם על ידי הגינקולוג היהודי ד"ר ליאו אברבך בשם "בית יולדות אברבך". הוא הוקם במקום בית חולים "רפאל" שנוסד על ידי קורט קירשמן ופעל זמן קצר. בהקמת בית החולים שותפה מרים יצחקי, מילדת ותיקה שפעלה כמילדת במשך 40 שנה בראשון לציון ובירושלים[1][2].
לבית החולים הגיעו יולדות מכל אזור מרכז הארץ, לרבות הרצליה, כפר סבא, כפר ויתקין וחדרה. הוא היה בבעלותו ובניהולו של אברבך עד שנת 1947, אז הוא מכר אותו לקבוצת רופאים שהפכה את המבנה לבית חולים כללי, שנקרא "רמת מרפא"[3], והרחיבה אותו באופן משמעותי[4]. ב-1963 נקנה בית החולים על ידי ד"ר צ'ורטקובר, והחל לעסוק גם בפעילות כירורגית, שהתנהלה עד תחילת שנות ה-70. בשנת 1981 קנתה חברת "סורקו" את בית החולים. בשביתת הרופאים הגדולה ב-1983 שנמשכה ארבעה חודשים, הפעילו הרופאים מוקד רפואי תחליפי גדול ברמת מרפא. בשנת 1984 נרכשה החברה על ידי קופת חולים מכבי. "מכבי" פיתחה את בית החולים[5], שהתמחה בצנתורים וברפואת לב, והקימה לו שלוחות בבאר שבע, באשקלון, בפתח תקווה ובחיפה[6], וכן מכון דיאליזה ומכון הדמיה בתל אביב[7].
בשנת 1994 איחדה מכבי את בית החולים עם בית החולים "אסותא", אותו רכשה מידי חברת "כלל" תחת חברת אסותא מרכזים רפואיים בע"מ. ב-2003 הועתקה פעילות בית החולים מרמת גן לפתח תקווה, אחר כך שונה שמו ל"בית החולים אסותא פתח תקווה", וב-2009 עם סיום הקמת בית החולים אסותא רמת החייל הועברה פעילותו למרכז החדש.
מבנה בית החולים ההיסטורי ברמת גן[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבניין נבנה בשנת 1934 על גבעה שהייתה מנותקת מהיישוב רמת-גן ומוקפת בפרדסים, בשטח מאדמות 'פרדס גולדברג' ההיסטורי (לימים שכונת הגפן). הבניין, בתכנון האדריכל הרי לוריא, נבנה בסגנון הבינלאומי, בנייתו החלה בשנת 1934 והוא נחנך ב-4 בינואר 1935. לאור מיקומו, על "הכביש השחור" (ציר ז'בוטינסקי) שקישר בין יפו, תל אביב, פתח תקווה ושכם, שימש את אנשי המחתרות ואת תנועות המרי בפעילויותיהם בתקופת המנדט, ולא פעם טופלו בו פצועי המחתרות. ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן, ליד סמטה המובילה לרמת מרפא, יש שלט זיכרון של לח"י על הטיפול שקיבלו פצועי מחתרת זאת ברמת מרפא (תמונה).
במהלך מלחמת העולם השנייה נוספו לו אגפים ונבנתה גם דירה ששימשה את משפחת אברבך.
הבניין שימש כבית חולים עד שנת 2003 ובמרץ 2005 הבניין נרכש על ידי חברת "אפריקה ישראל" תמורת כ-17 מיליון שקל, וזו תכננה בניית מגדל מגורים בן 40 קומות תחתיו[8]. על פי התוכנית שהציגה אפריקה מגורים, בלובי של הבניין החדש יוצגו תמונות שיספרו את תולדות הבניין ההיסטורי. הרס הבניין החל במאי 2007 אבל נעצר מייד בעקבות צו מניעה של תושבי האזור שביקשו לראות בבניין כמיועד לשימור[9]. ב-19 בפברואר 2012 החליטה הוועדה המקומית רמת גן לשמר את המבנה, ואישרה לבנות מעליו מגדל מגורים בגובה 42 קומות[10]. היזמים החליטו להסתפק במגדל נמוך יותר, של 28 קומות, שאושר בעירייה. אך ביוני 2013, הודיעה הוועדה המחוזית כי היא דוחה את תוכנית "המגדל הקטן" בגלל שהיא כללה את הריסת המבנה ההיסטורי של רמת מרפא. בעקבות זאת, קידמו היזמים מגדל של 19 קומות ו-88 דירות. כדי להתגבר על התנגדויות אפשריות, הופרשו שני-שלישים משטח הקרקע לשימוש הציבור, והמבנה של רמת מרפא הוגדר ל"שימור מחמיר", שמשמעותו שחזור קפדני שלו. בנוסף קבעו היזמים כי המבנה יירשם על-שם העירייה, כך ששימושו הציבורי לא יוטל בספק[11]. בפברואר 2018 אישרה הוועדה המחוזית את התוכנית[12].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קשת רוזנבלום, מאבק על חייו של בית החולים "רמת מרפא", באתר הארץ, 22 באוגוסט 2012
- רון פז, שפכו מיליונים ועוד אין מרפא, באתר גלובס, 10 ביוני 2007
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יעקב חביב, יובל צנוע, דואר היום, 6 בדצמבר 1934
- ^ רמת גן, דבר, 4 בינואר 1935
- ^ אהובה וניסן צינאדר, דבר, 24 בינואר 1947
- ^ בי"ח רמת גן, מעריב, 12 בינואר 1958
- ^ בית החולים רמת מרפא, מעריב, 5 ביוני 1985
- ^ מאת רן רזניק, מוות פרטי מאוד, באתר הארץ, 25 במאי 2001
- ^ אסתר גולדברשט, הרפואה הפרטית והכסף הציבורי. עם הפנים קדימה, מעריב, 22 ביוני 1990
- ^ אריק מירובסקי, אפריקה-ישראל משתלטת על שוק הדירות החדשות עם שבעה פרויקטים ברמת גן, באתר TheMarker, 16 בנובמבר 2006
- ^ יצחק דנון ורון פז, רמת מרפא בר"ג ניצלה מאפריקה ישראל: ביהמ"ש הקפיא את ההריסה, באתר גלובס, 20 במאי 2007
- ^ מיכל מרגלית, אפריקה תקים מגדל בן 42 קומות ב"רמת מרפא" בר"ג, באתר גלובס, 19 באוגוסט 2012
- ^ פרופ' יהודה אדלר, קפקא ברמת-גן, באתר גלובס, 14 ביוני 2017
- ^ שלומית צור, לאחר עשור של התנגדויות: מגדל בן 19 קומות יוקם ברמת מרפא, באתר גלובס, 22 בפברואר 2018
