בית הבטון

בית הבטון
מידע כללי
סוג תחנת שאיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום פתח תקווה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1912
תאריך פתיחה רשמי 1912 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל גדליהו וילבושביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°07′08″N 34°54′47″E / 32.11876389°N 34.91300556°E / 32.11876389; 34.91300556
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית הבטון

בית הבטון הוא בית משאבות בן שתי קומות במקורות הירקון סמוך לכפר הבפטיסטים, אבן ראשה בהיסטוריה של הפרדסנות בישראל. נקרא כך מפני שבבנייתו נעשה השימוש הראשון בבטון בארץ ישראל לבניית בית. המבנה נבנה בשנת 1912 על ידי חברת "פלשתינה" בבעלותו של בצלאל יפה, על מנת לספק מים לפרדסי המושבה פתח תקווה והסביבה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת פלשתינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1911 חתם בצלאל יפה על חוזה עם ועד המושבה פתח תקווה לאספקת מים. לאחר מכן הקים את חברת "פלשתינה".[1] היזם דניאל ליכטנשטיין, שהיה הראשון שהביא לארץ ישראל ב-1910 את שיטת הבנייה בבטון, ועל כן זכה לתואר אבו-צמנטה בפי הערבים, שכנע את יפה להקים את בית המשאבה מבטון.[2] עוד קודם לכן חדש ליכטנשטיין בריכות אגירת מים ותעלות הולכת מים יצוקות בטון כחלופה לאבני הכורכר שאובדן המים דרכן עקב חִלְחוּל היה גדול. בשנת 1912 החלה בניית המבנה. אדריכל המבנה היה גדליהו וילבושביץ, שלמרות יעודו התעשייתי של המבנה, תכנן אותו בסגנון האקלקטי כהצהרה מודרנית וחדשנית.[3]

מנוע דיזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חידוש נוסף בבית הבטון, מלבד השימוש בבטון, היו המשאבות הצנטריפוגליות ומנועי הדיזל החדשים אותם הביא לארץ ישראל נתן שיפריס עובד החברה.

המחסור בנפט עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 גרם להפסקת פעילות בית המשאבות זמן קצר לאחר הפעלתו.

ירקון חברה להשקאה בע"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו של בצלאל יפה נמכר המבנה ל"ירקון חברה להשקאה בע"מ" שהייתה חברת בת של "חברת החשמל לארץ ישראל" ובעלת הזיכיון הבלעדי לשאיבה מרכזית של מי הירקון. בשיא תפוקתה, בשנות ה-40 של המאה ה-20, השקתה 'ירקון' כ-6000 דונם חקלאיים לאורך נחל הירקון, כ-40% מכלל השטח המעובד באיזור וספקה מי שתייה לכמה משכונות פתח תקווה. שאר השטח הושקה במי בארות מקומיות. לאחר קום המדינה כדי למנוע חפיפה בין פעילות חברת החשמל לחברת מקורות עברה 'ירקון' לאחריות מקורות. מכון השאיבה בבית הבטון היה פעיל עד שנות ה-70 של המאה ה-20 ומאז ננטש. כיום, ניתן להבחין בו לצידו הדרומי של כביש 5. כמו כן, מסלול שביל ישראל עובר בסמוך אליו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הבטון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האג"ח המוניציפלי העברי הראשון
  2. ^ ירקון (על פי מדריך ישראל החדש בעריכת ספי בן-יוסף), באתר מט"ח
  3. ^ טל בן נון גלו וזאב מרגלית, "הבית על גדת הנחל", "בשביל הארץ", גיליון 58, דצמבר 2013, עמ' 43-40