בית אקשטיין

בית אקשטיין
	משרדי הנהלת בית אקשטיין
מדינה	ישראל
מטה הארגון	בנימינה-גבעת עדה
תקופת הפעילות	1987–הווה (כ־37 שנים)
	www.b-e.org.il

בית אקשטיין מקבוצת דנאל הוא ארגון שמטרתו לקדם את השתלבותם החברתית של אנשים עם לקויות. בית אקשטיין הוקם בשנת 1987, על ידי יובל אקשטיין, ומפעיל שירותים מגוונים בתחומי החינוך, התעסוקה והדיור של אנשים עם מוגבלויות בכל רחבי ישראל.

בית אקשטיין מעסיק יותר מ-2,000 עובדים המספקים שירות לכ-4,500 מקבלי שירות^[^{דרוש מקור]}. מנכ"ל הארגון הוא יגאל נחתומי.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית אקשטיין מפעיל כ-60 מסגרות ברחבי הארץ אשר פועלים בתחומי החינוך, הדיור והתעסוקה.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית אקשטיין מפעיל 18 בתי ספר בפריסה ארצית. בתי הספר מתמחים במתן שירותי חינוך לאוכלוסיות מגוונות, כגון ילדים עם לקויות למידה, קשיים נפשיים, ילדים על הספקטרום האוטיסטי וילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. תוכנית הלימודים בבתי הספר עומדת בקריטריונים הפדגוגיים שנקבעו על ידי משרד החינוך, ועומדים בקנה אחד עם הספרות המקצועית העדכנית בכל הנוגע לחינוך מיוחד. בתי הספר של בית אקשטיין הם בתי ספר לחינוך מיוחד, מוכרים ושאינם רשמיים הפועלים ברישיון ובפיקוח משרד החינוך.

דיור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון בית אקשטיין מספק שירותי דיור המותאמים לאוכלוסיות שונות בקרב אנשים עם מוגבלויות. שירותי הדיור מתחלקים לדיור בקהילה, מעונות ופנימיות.

דיור בקהילה: שירותי הדיור כוללים מערכי דיור בקהילה אשר מיועדים לאנשים עם מוגבלות אשר זקוקים למידה מועטה עד בינונית של תמיכה בחיי היום-יום. שירותי הדיור בקהילה כוללים בית הכשרה אשר מספק ידע והתנסות ראשונית בפיתוח חיים עצמאיים בקהילה. לאחר שלב ההכשרה, האדם ממשיך לדירה בקהילה, אשר ממוקמת, לרוב, בסמוך לבית ההכשרה. בשלב המגורים העצמאיים האדם בונה, ביחד עם הצוות, תוכנית תמיכות אישית לפיתוח מיומנויות חברתיות, השתלבות בעבודה, צריכת שירותים בקהילה וכישורי חיים נוספים.

מעונות: בית אקשטיין מפעיל מעונות המיועדים לילדים, בני-נוער ובוגרים עם מוגבלויות בינוניות וקשות. השירותים המקצועיים במעונות ניתנים 24 שעות ביממה וכוללים גם שירותים רפואיים ופרא-רפואיים.

פנימיות: בית אקשטיין מפעיל פנימיות שמטרתן לשמש כמסגרות טיפוליות-שיקומיות לילדים ומתבגרים עם יכולות וצרכים מגוונים. כל מסגרות הדיור של בית אקשטיין נמצאות תחת פיקוח של משרד הרווחה ומשרד הבריאות.

תעסוקה וקידום קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית אקשטיין מספק מגוון שירותי תעסוקה לאנשים מוגבלויות. מטרת שירותי התעסוקה היא לסייע למקבלי השירות להשתלב בשוק העבודה, ביחסי עובד-מעביד. בהתאם לרצונות, להשכלה, לניסיון התעסוקתי ולשלב התעסוקתי בו האדם נמצא (תעסוקה מקדמת, תעסוקה מעברית ועבודה בשוק החופשי) נבנית לאדם תוכנית אישית המסייעת לו להשיג את מטרותיו. שירותי התעסוקה של בית אקשטיין מחולקים לשני סוגים עיקריים: תעסוקה מקדמת ותעסוקה נתמכת.

תעסוקה מקדמת: בית אקשטיין מפעיל מסגרות תעסוקה מקדמת שמטרתן להכשיר את מקבלי השירות להשתלבות בשוק החופשי באמצעות פיתוח מיומנויות תעסוקה ומיומנויות בין אישיות. כמו בכל המסגרות של הארגון, מקבל השירות בונה ביחד עם הצוות את התוכנית האישית שלו ומתקיים מעקב קבוע ושיטתי לבחינת ההתקדמות בהשגת המטרות של מקבל השירות.

תעסוקה נתמכת: מטרת שירותי התעסוקה הנתמכת היא לסייע לאדם למצוא ולהתמיד במקום עבודה לאורך זמן, תוך מתן תמיכה למעסיקים בתהליכי הגיוס, השימור והקידום של עובדים עם מוגבלויות. תהליך התמיכה כולל סיוע בבניית קורות חיים, הכנה לראיון עבודה, תמיכה במהלך התקופה הראשונה להשתלבות במקום העבודה החדש ועוד. בנוסף, שירותי התעסוקה הנתמכת כוללים איתור מקומות עבודה, ליווי ותמיכה במעסיקים, מרכזי הערכה ואבחון, סדנאות הכנה לעבודה וסדנאות מקצועיות נוספות, הכוונה ופגישות פרטניות בעת הצורך ועוד. שירותי התעסוקה ניתנים בשלשה מרכזים: תל אביב, חיפה וירושלים.

פרויקט Begin[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט זה מיועד לצעירים (גילאי 18–23) עם אוטיזם בתפקוד גבוה ומטרתו לספק להם ידע וכלים שיאפשרו להם להשתלב בשוק העבודה. במסגרת הפרויקטים נערכות פעילויות לקידום הכישורים והמיומנויות התעסוקתיות והבין-אישיות של המשתתפים כגון מפגשי לימוד בנושאים שונים, עריכת סימולציות המדמות מצבים שונים בעולם העבודה, שמיעת סיפורי הצלחה של אנשים עם אוטיזם שהשתלבו בשוק החופשי ושל המעסיקים שלהם, סיורים במקומות עבודה ועוד.

ההצטרפות לשירותי התעסוקה הנתמכת מתבצעת דרך הלשכה לשירותים חברתיים ברשות המקומית, ומותנית באישורה והשירותים השונים הם תחת פיקוח משרד הרווחה, משרד הבריאות, והמוסד לביטוח לאומי.

יחידת המחקר יישומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידת המחקר יישומי של הארגון מבצעת מחקר והערכה תוך ארגוניים כדי לבחון את מידת איכות ויעילות השירותים הניתנים על ידי הארגון, וכן שיתופי פעולה מחקריים המקדמים מחקר ופיתוח של ידע וכלים לשיפור השירותים שמציע הארגון.