בית אלעזרי
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | ברנר |
| גובה ממוצע[1] | 43 מטר |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,550 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -1.6% בשנה |
(למפת השפלה רגילה)   בית אלעזרי  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
8 מתוך 10 |
בֵּית אֶלְעָזָרִי הוא מושב עובדים חילוני באזור המרכז, בגבול מערבי של השפלה ליד גדרה השייך למועצה אזורית ברנר ולתנועת המושבים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית אלעזרי היה מושב העולים הראשון[3]. הוא הוקם על ידי עולים חדשים הן ממדינות אירופה (פולין ורומניה) שהגיעו בספינת המעפילים "פאניורק" והן על ידי עולים מליטא, עיראק, איראן, תימן ועוד. הרעיון להקמת המושב היה של לוי אשכול, שהגיע לבית העולים בפרדס חנה וחיפש מועמדים להקמת המושב הראשון לאחר קום המדינה. לאחר חצי שנה לוי אשכול ארגן 16 משפחות מהאונייה פאניורק, והביא אותם לעאקיר, שהיה כפר ערבי עד למלחמת העצמאות. העולים קיבלו הדרכה מהחקלאים של כפר ביל"ו עד הקמת המושב.
ביולי 1949 ציינו תושבי המושב את הקמת המוסדות הציבוריים של המושב[4]. באמצע 1950 הוחל בהקמת 70 בתים נוספים במושב, דבר שנתקל בתחילה בהתנגדות מצד אנשי גבעת ברנר[5]. בינואר 1951 כלל המושב כ-160 משפחות[6].
העולים בנו בתים מפח וחילקו את האדמה לחלקות עיבוד. כל אחד קיבל עבודה לפי יכולותיו. לאחר מכן הוסיפה הסוכנות היהודית קבוצות עולים נוספות עד שהיישוב התייצב על כ-120 משפחות. כל משפחה קיבלת מהסוכנות רפת קטנה מבטון (חלק משרידי הרפתות עדיין קיימים) ופרה. לאורך השנים הענף העיקרי ממנו התפרנסו התושבים היה ענף הרפת - כיום נותרו רפתות בודדות.
מושב בית אלעזרי הוא אחד המושבים הגדולים בישראל- היקפו 6 ק"מ והוא מונה כ-400 משפחות, 120 משקים והיתר גרים בהרחבה הקהילתית.
ליד המושב נמצאת "חוות החרקים והפרפרים הישראלית" ובתוך המושב, בית ספר בראשית.
שם המושב[עריכת קוד מקור | עריכה]
המושב הוקם בינואר 1949[7] ובתחילה נועד להיקרא "ערוגות", עד שהשם נמסר לערוגות. מכיוון שהוא הוקם על ידי עולים שהתיישבו באופן זמני בעאקיר, הוא נקרא "עקיר החדשה"[8]. בשנת 1952 שונה שמו ל"בית אלעזרי" על שמו של יצחק אלעזרי-וולקני (וילקינסקי), שהיה אגרונום ושותף פעיל בהתפתחות ההתיישבות בארץ ישראל[9]. למרות זאת, השם עקיר החדשה המשיך ללוות את המושב וועדת השמות הממשלתית דרשה מתושביו לחדול מלהשתמש בשם הערבי ולדבוק בשם העברי בלבד[10] ומודעות פורסמו בעיתונות על כך בינואר 1957[11].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בית אלעזרי- סיפור מקומי - בית אלעזרי, סיפור התפתחות המושב מיום הקמתו על גבי ציר זמן
- בית אלעזרי, באתר המועצה האזורית ברנר
- יצחק יעקבי, איסרו חג ביישובי עולים, דבר, 8 בינואר 1954
- יצחק יעקבי, מי יגבר בבית אלעזרי - הכד או העקרון?, דבר, 19 במאי 1961
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ שלש שנים להתיישבות העולים, דבר, 25 בינואר 1952
- ^ נפתחו המוסדות הציבוריים במושב עקיר, דבר, 8 ביולי 1949
- ^ סכסוך קרקע בין עקיר וגבעת ברנר, מעריב, 31 במאי 1950
- ^ מ. בן יעקב, הסבר למשוטט, דבר, 16 בינואר 1951
- ^ 3 שנים לבית אלעזרי, על המשמר, 17 בינואר 1952
- ^ או אולי בגלל שהוקם באזור של הכפר עאקיר שנודע כ"עקיר החדשה". ראו נהג יהודי נהרג בשיירה שהותקפה בכפר מרר, על המשמר, 9 בפברואר 1948
- ^ רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 277, 16 בפברואר 1953, עמ' 646
- ^ יצחק לאור, התבנית המתקלפת של הנוף, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2008
- ^ בית אלעזרי, דבר, 29 בינואר 1957
| ||||||||||||
