בית אגרון
 | |
| בית אגרון בעת השלמת בנייתו בשנת 1969 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בניין משרדים |
| שימוש | בנין משרדים, אודיטוריום ואולם אירועים |
| על שם |
גרשון אגרון  |
| כתובת | רחוב הלל |
| מיקום | ירושלים |
| מדינה | ישראל |
| בעלים | אגודת העיתונאים בירושלים |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1963–1968 (כ־5 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
1968 |
| אדריכל | דוד רזניק |
| מידות | |
| קומות | 4 |
| קואורדינטות | 31°46′47″N 35°13′15″E / 31.77972°N 35.220886°E |
 | |
  | |
.jpg)
בית אגרון הוא בנין משרדים, אודיטוריום ואולם אירועים על שם גרשון אגרון השוכן ברחוב הלל בירושלים, מול גן העצמאות ובריכת ממילא. בית אגרון הוא ביתה של אגודת העיתונאים בירושלים. בעבר שכנו בו משרדי לשכת העיתונות הממשלתית, סניף ירושלים והסביבה של לשכת המהנדסים ("בית המהנדס") ואולפני גלי צה"ל בירושלים ("אולפני אגרון"). בשנת 2017 הושלמה הרחבה משמעותית של הבניין וחלק ממנו החל לשמש כמעונות הסטודנטים של בצלאל[1].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תכנון ובנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבניין תוכנן בידי האדריכל דוד רזניק ב-1963, כחלק מקומפלקס של שלוש יחידות, בנין משרדים בן 4 קומות שלחזיתו אודיטוריום ("אולם מוזס") מצד אחד ואולם אירועים ("בית המהנדס") (ששימש גם כמסעדה ובית קפה בתקופות שונות) בצידו השני, ביניהם מדרגות המובילות לבנין המשרדים. מול הבניין, על חלק מגן העצמאות, נבנה חניון[2].
רזניק בחר בסגנון מודרני מינימליסטי והשתמש בקווים ישרים, מה שהעניק למבנה נוכחות ייחודית בסביבתו. הבניין חופה אבן נסורה כתחליף מודרניסטי לאבן ירושלמית.
הבנייה הושלמה ב-1969. הבניין נחנך באופן רשמי ב-3 ביוני 1969 בנוכחות ראש הממשלה גולדה מאיר[3].
שימוש בבניין[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך השנים נערכו ב"בית אגרון" באופן קבוע מסיבות עיתונאים, כינוסים פוליטיים וכנסים[4]. בשנת 1982 הפך ל"מרכז עיתונות" ולשכת העיתונות הממשלתית ודובר צה"ל עברו לבנין (במקום משרד המשטרה ונציבות בתי הסוהר ששכרו את שתי הקומות העליונות של הבניין). הוא שימש גם כמשרדים לסוכנויות ידיעות זרות[5].
בין השנים 1975–1981 פעל באודיטוריום בית קולנוע כסינמטק ירושלים[6] ולאחר מכן, בין 1981 לסוף שנות התשעים, כקולנוע עצמאי.
בשנת 1985 היה בית אגרון לקולנוע הראשון שהקרין סרטים בירושלים בלילות שבת[7], ובשעריו התחוללו הפגנות של הקהילה החרדית ומולם פעילי תנועת ר"צ[8].
מעונות בצלאל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2005 אישרה הוועדה המחוזית ירושלים תוספת של 4 קומות לבית אגרון. תוספת זו נועדה לבניית 150 חדרים שישמשו מעונות לסטודנטים[9]. מימוש התוכנית התעכב עקב התנגדות של אגודת העיתונאים ירושלים[10], ורק בשנת 2013 הונחה אבן הפינה למעונות, שהוקמו בשני בניינים בני 6 קומות כל אחד עבור תלמידי האקדמיה לאמנות בצלאל[11]. המעונות נבנו על ידי חברת שפיר הנדסה ותעשייה במתווה תכנן-בנה-הפעל-העבר ונחנכו באוקטובר 2017[12].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמונה של בית אגרון עם תחילת העבודות על מעונות בצלאל
- אורי חודי, פורסם מכרז לבחירת יזם שיבנה מעונות סטודנטים בירושלים, באתר גלובס, 17 ביוני 2012
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חניכת מעונות הסטודנטים של בצלאל - חדשה - בצלאל, באתר www.bezalel.ac.il
- ^ מגרש חניה ליד גן העצמאות, הצופה, 25 בנובמבר 1968
- ^ גב גולדה מאיר בחנוכת בית אגרון בירושלים, מעריב, 4 ביוני 1969
- ^ עתונאי ישראל יקיימו הכנס השנתי בירושלים, מעריב, 7 במאי 1969
- ^ טובה צימוקי, בית אגרון יהיה מרכז עיתונות, דבר, 11 בפברואר 1982
- ^ יעקב העליון, סינמטק בירושלים, מעריב, 17 באפריל 1975
- ^ אסור להקרין סרטים ב"בית אגרון" בשבת, מעריב, 4 בנובמבר 1985
- ^ אריה בנדר, ירושלים: מלחמת השבת, קרב על העיר, מעריב, 14 באוגוסט 1987
- ^ גל ניסים, בית אגרון: אושרה תוספת של 150 חדרים לסטודנטים, באתר גלובס, 27 במרץ 2005
- ^ אורית בר גיל, העיתונאים בירושלים נגד הסטודנטים, באתר גלובס, 16 ביוני 2006
- ^
מוטי בסוק, 100 דירות מוזלות יושכרו לסטודנטים במתחם בית אגרון בירושלים, באתר TheMarker, 9 בספטמבר 2013
- ^ יובל ניסני, מרכז העיר: נחנכו מעונות הסטודנטים החדשים, באתר כל העיר, 21 באוקטובר 2017
