ביקור האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר בישראל
.JPG)
.jpg)
בשנת 2009 ביקר האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר בישראל, והיה בכך לאפיפיור השלישי המבקר במדינה. מסעו של האפיפיור באזור כלל גם ביקור בירדן וברשות הפלסטינית. האפיפיור החל בביקור בירדן ב-8 במאי 2009, הגיע לישראל ב-11 במאי 2009, ועזב לרומא ב-15 במאי 2009.
בין היתר נפגש האפיפיור עם נשיא מדינת ישראל שמעון פרס, הוא ביקר ביד ושם, בכותל המערבי, בכיפת הסלע ובכנסיית הקבר, וקיים מיסות בירושלים ובהר הקפיצה בנצרת. האפיפיור הקדיש יום אחד לביקור בבית לחם ולפגישה עם יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.
ביקורו של האפיפיור הוגדר רשמית כ"מסע צליינות לארץ הקודש" (Pilgrimage to the Holy Land), וזאת בשונה מיתר ביקוריו ברחבי העולם, המוגדרים כמסעות שליחות (Apostolic Voyages). האפיפיור נפגש עם בכירי הכנסיות הסרות למרות הוותיקן, עם בכירים מכנסיות אחרות ועם מנהיגים דתיים יהודים ומוסלמים. כראש מדינת הוותיקן הוא התקבל על פי כל כללי הטקס ונפגש עם ראשי המדינות שבהן ביקר.
האפיפיורים האחרים שביקרו עד כה בישראל הם פאולוס השישי בשנת 1964, יוחנן פאולוס השני בשנת 2000, ופרנציסקוס בשנת 2014.
מהלך הביקור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביקור בירדן[עריכת קוד מקור | עריכה]
קודם הגעתו לישראל, ביקר האפיפיור בירדן במשך שלושה ימים. הוא ביקר בבזיליקת זיכרון משה במידבא ובמסגד המלך חוסיין שבעמאן, וקיים מיסה באצטדיון הבינלאומי בעמאן. הוא פקד את אתר הטבילה בבית עברה ובירך על אבן הפינה לכנסייה הקתולית ולכנסייה המלכיתית שאמורות לקום במקום. בביקורו בהר נבו, צפה אל עבר ארץ ישראל, ובנאומו במקום הקדים והתייחס, באופן מפתיע מעט, ליחסי הכנסייה הקתולית והיהדות, באומרו כי:
"המסורת העתיקה של עלייה לרגל אל המקומות הקדושים, מזכירה לנו את הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין הכנסייה לעם היהודי... מי יתן ומפגשנו היום יאציל עלינו ויטע בנו אהבה מחודשת לכתבי הקודש, ורצון להתגבר על כל המכשולים בדרך להתפייסות נוצרים ויהודים, תוך כבוד הדדי ושיתוף פעולה למען השלום, מצוותו של האל לנו."[1]
הביקור בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-11 במאי 2009, לאחר שנחת בנמל התעופה בן-גוריון, נערך לאפיפיור במקום טקס קבלת פנים, ממנו נעדרו שרי ש"ס[2]. משם יצא האפיפיור לירושלים והתקבל במשכן נשיאי ישראל, שבו נועד עם נשיא המדינה שמעון פרס. לאחר מכן ערך האפיפיור ביקור ביד ושם. למחרת ביקר האפיפיור בכיפת הסלע ונפגש עם המופתי של ירושלים. הוא ביקר בכותל המערבי והטמין פתק בין אבניו, ולאחר מכן נפגש עם הרבנים הראשיים לישראל. הוא המשיך להר ציון לתפילה בחדר הסעודה האחרונה, ואחר הצהרים ערך מיסה בעמק יהושפט שבנחל קדרון. במזרח ירושלים התארח בבית שגריר הוותיקן בארץ, הבישוף אנטוניו פרנקו[3].
למחרת, 13 במאי 2009, ביקר האפיפיור בבית לחם וערך בה מיסה. הוא ביקר בכנסיית המולד, בבית חולים ובמחנה פליטים, ולפנות ערב נפגש עם יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס.
את יום 14 במאי הקדיש האפיפיור לביקור בנצרת וערך מיסה המונית בהר הקפיצה, בהשתתפותם של כ-40,000 מאמינים. לאחר מכן נפגש עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו[4] וביקר בבזיליקת הבשורה. את יום הביקור האחרון בארץ הקדיש למיסה פרטית ולביקור בכנסיית הקבר, ולאחר מכן הגיע במסוק לנמל התעופה בן-גוריון, שם נערך לו טקס פרידה, שבסיומו המריא האפיפיור לרומא בטיסה מיוחדת של חברת אל על.
ארגון הביקור[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתווה הביקור תוכנן ב-1 במרץ 2009, והיו מעורבים בהכנתו ובתכנונו מספר משרדי ממשלה ורשויות ממלכתיות[5], ובהם משרד ראש הממשלה שנשא באחריות העליונה לארגון הביקור, ומשרד החוץ שהופקד על הטקסים, על ההסברה ועל המגעים עם מדינת הוותיקן. משרד הביטחון הופקד על קבלת הפנים ועל טקס הפרידה בנמל התעופה בן-גוריון וכן על הטסת האפיפיור ופמלייתו במהלך שהותו בישראל, ושירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל הופקדו על אבטחת האירוע. עוד נקבע כי אגף התקציבים במשרד האוצר יקצה למימון הביקור סכום של עד 43 מיליון ש"ח. לעיר נצרת לבדה הובטח סיוע בהיקף של 20 מיליון ש"ח כדי להתכונן לביקור האפיפיור בעיר, ובמיוחד כדי להכשיר את הר הקפיצה למיסה ההמונית שקיים בו בנדיקטוס השישה עשר ב-14 במאי 2009[6]. לירושלים הוקצב תקציב בסך של 5.5 מיליון ש"ח בלבד, והעירייה הקצתה לביקור 750,000 ש"ח נוספים מקופתה[7]. כ-80 אלף אנשי כוחות הביטחון השתתפו במבצע "גלימה לבנה", לאבטחת הביקור.
בישיבתה הראשונה, שהתקיימה ב-5 באפריל 2009, מינתה ממשלת ישראל את שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, לשר הממונה על הצוות הבין-משרדי להכנת הביקור[8]. על משרד התיירות הוטל למצות את פוטנציאל הביקור ולמנפו לקידום תיירות צליינית בישראל. לאחר סיום הביקור הודיע משרד התיירות על פתיחת פעולה שיווקית לקידום התיירות הנוצרית הקתולית בישראל, במטרה להגיע ל-900,000 מבקרים במהלך שנת 2009[9].
הביקור ביד ושם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביקור ביד ושם התקיים ב-11 במאי 2009, והיה האירוע הפומבי הראשון שבו השתתף האפיפיור במהלך ביקורו. בין המברכים את האפיפיור, היה איוואן ורנטיץ', יושב ראש ארגון חסידי אומות העולם בישראל באותה עת. למרות שבנדיקטוס השישה עשר בחר לבקר באתר ההנצחה לשואה לפני שביקר במקומות הקדושים לנצרות ועוד לפני שנפגש עם בכירי הכנסייה בארץ, מתחו גורמים בכירים ביד ושם, ובראשם יו"ר יד ושם, הרב ישראל מאיר לאו, ביקורת נוקבת על נאומו של האפיפיור במקום. לאו אמר:
"אין כאן מילה אחת של השתתפות בצער, של חמלה, של כאב על הטרגדיה הנוראה של שישה מיליון הקורבנות... אפילו המילה שישה מיליון נעדרת פה... (האפיפיור) לא הביא לידי ביטוי את הרקע הכללי והניסיון שלו."[10]
יושב ראש הכנסת, רובי ריבלין, שנכח גם הוא בביקור ביד ושם, הצטרף לביקורת באומרו:
"את אשר חששנו - אכן אירע. באתי לאוהל יזכור, לא רק כדי לשמוע תיאורים היסטוריים או את עובדת קיומה של השואה. באתי כיהודי, שמבקש לשמוע בקשת סליחה ומחילה מאלה שגרמו לאסוננו, וביניהם הגרמנים והכנסייה, אך לצערי לא שמעתי מאומה מזה."[10]
דבריו של הרב לאו בעניין "הרקע הכללי והניסיון של (האפיפיור)" התייחסו להיותו של בנדיקטוס השישה עשר גרמני ולחברותו בנוער ההיטלראי ובוורמאכט, והם נענו בביקורת הן מצד גורמים בישראל[11], והן מצד דובר הוותיקן, פדריקו לומברדי (Federico Lombardi), שאמר:
"The pope was never in the Hitler Jugend, never never never... and he should not have to apologize for being forced to wear Wehrmacht uniform"[12]
"האפיפיור לא היה אף פעם (חבר) בהיטלר יוגנד. אף פעם, אף פעם, אף פעם... ואין הוא צריך להתנצל על כך שהיה אנוס ללבוש את מדי הוורמאכט."
יומיים לאחר מכן פרסם יד ושם הודעה לעיתונות, ובה נאמר:
"בדברי האפיפיור באוהל יזכור היו יסודות חיוביים שראוי לציין כמו החשיבות לזכור את קורבנות השואה ואת זהותם הגלומה בשמותיהם והתייחסותו לחוסר האפשרות להכחיש את השואה... האפיפיור גם הביע כבוד וחמלה לקורבנות... בדברי האפיפיור היו גם אלמנטים חסרים, שביד ושם ציפו לשמוע, כמו התייחסות לאנטישמיות – אותה אנטישמיות שהיוותה קרקע הכרחית לשואה, אנטישמיות שעדיין קיימת ואף לובשת צורות חדשות בשנים האחרונות. כמו כן, הייתה חסרה בנאומו התייחסות לזהות הרוצחים – הגרמנים הנאצים, התייחסות שחשובה לא מההיבט של אשמה אלא מההיבט של אחריות. זאת במיוחד לאור היותו של האפיפיור בין העם הגרמני שגדל בתקופת השואה בגרמניה הנאצית. יד ושם גם מצר על השימוש במילה נהרגו (Killed) ולא נרצחו (Murdered) בהתייחס לקורבנות היהודים היות שזה לא מבטא את הפשע הגדול שאירע. אף על פי שדברים אלו גרמו בסיום הנאום להרגשה של החמצה, הביקור בכללותו היה אירוע משמעותי וחשוב[13].
למרות זאת, בהודעתו המסכמת לעיתונות, שפורסמה לאחר סיום ביקורו של האפיפיור בישראל, ציין ארגון יד ושם רק את הצדדים החיוביים של הביקור:
"יד ושם מייחס חשיבות גבוהה ומשמעות רבה לביקורו של האפיפיור בנדיקטוס ה- 16, אשר יביא להגברת תודעת השואה וכן להגברת הקשר בין הכנסייה הקתולית והעם היהודי. דבריו בנוגע לשואה בסיכום ביקורו בישראל מחזקים את המסר של האפיפיור לעולם בדבר החשיבות לזכור את מאורעות השואה, הן כדי לכבד את הקורבנות והניצולים והן כדרך לחזק את המחויבות לערכים האנושיים הבסיסים עליהם מושתת קיום החיים של בני האדם זה לצד זה."[14]
תקריות נוספות במהלך הביקור[עריכת קוד מקור | עריכה]
העצרת ביד ושם לא הייתה התקרית היחידה במהלך הביקור שעוררה ביקורת. לאחר הביקור ביד ושם, המשיך האפיפיור לכנס בין-דתי שהתקיים באכסניית נוטרדאם דה ז'רוזלם בירושלים, בנוכחותם של 300 אנשי דת. ראש בתי הדין השרעיים ברשות הפלסטינית, תייסיר תמימי, שלא היה אמור לשאת דברים באירוע, ביקש את רשות הדיבור, ובמהלך דבריו התפרץ וביקש מהאפיפיור לפעול למען שלום, והסביר:
"שלום צודק זו מדינה פלסטינית שבה ישראל תפסיק להרוג נשים וילדים ולהרוס מסגדים כפי שעשתה בעזה."[15]
הנוכחים ניסו להשתיק את הדובר וחוסר שביעות רצונו של האפיפיור ניכרה בלחיצת היד הצוננת שהעניק לו עם סיום דבריו. בנוסף, האפיפיור עזב את האירוע מוקדם מהצפוי, וויתר על מעמד החלפת המתנות בין נציגי הדתות. דובר הוותיקן פדריקו לומברדי מסר בתגובה, כי דבריו של תמימי עומדים בניגוד למסר הפיוס שהאפיפיור מבקש להביא לאזור, אך הבטיח כי הדבר לא יפגע בהמשך הביקור.
למחרת החל האפיפיור את ביקורו בכיפת הסלע שבהר הבית. הוא התקבל על ידי המופתי של ירושלים, מוחמד חוסיין, שתקף את מדיניותה של ממשלת ישראל באומרו כי:
"אנחנו מצפים לתפקידך היעיל להביא לסיום האגרסיביות המתמשכת נגד אנשינו, אדמותינו והאתרים הקדושים לנו בירושלים, בעזה ובגדה."[16]
המיסה בהר הקפיצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שבחודשים שקדמו לביקור היה על הוותיקן להכריע בדבר העיר שתארח את המיסה הקתולית הגדולה בצפון הארץ, כשהמתמודדות על האירוח היו הערים חיפה ונצרת, זכתה בכך, בסופו של דבר, נצרת. לקראת המיסה נבנה בהר הקפיצה אמפיתיאטרון ענק, בתפוסה של 45,000 צופים. במקום הוקמו טריבונות מבטון ל-7,500 איש[17] וממערב להר הוכשר מנחת מסוקים[18]. האמפיתיאטרון הוקם על ידי עיריית נצרת, קק"ל ומשרד ראש הממשלה, ובמיסה נכחו על פי ההערכות כ-40,000 משתתפים[19]. האפיפיור התקבל על ידי אליאס שקור, הארכיבישוף של העדה היוונית-קתולית (מלכיתים) בישראל, שהביע בדברי ברכתו, בין היתר, תקווה לשובם של עקורי איקרית ובירעם לאדמותיהם.
בדבריו התייחס האפיפיור למתיחות שפקדה את נצרת בשנים האחרונות, על רקע המחלוקת בעניין הקמתו של מסגד במקאם שהאב א-דין, סמוך לבזיליקת הבשורה:
למרבה הצער, כפי שיודע העולם, נצרת חוותה מתחים בשנים האחרונות, אשר פגמו ביחסי קהילותיה הנוצרית והמוסלמית. אני מבקש במפגיע מבעלי הרצון הטוב בשתי הקהילות, לתקן את הנזק שנגרם, ובנאמנות לאמונתנו המשותפת באל אחד, אבי משפחת האדם, לעמול על בניית גשרים ולמצוא את הדרך לדו-קיום בשלום."[20]
נאום הפרידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לעומת הנאום המסויג לכאורה שנשא האפיפיור ביד ושם, בנאום הפרידה שנשא בנמל התעופה בן-גוריון נגע האפיפיור באופן ישיר בנקודות הרגישות הניצבות בלב יחסי הכנסייה הקתולית ומדינת ישראל. עיקרי הנאום היו ידועים עוד בטרם הגיע בנדיקטוס השישה עשר אל הטקס, והוא נוסח, במידה רבה, כמענה לביקורת שנשמעה בארץ במהלך הביקור.
האפיפיור ציין כי שתי הדתות יונקות מאותם שורשים רוחניים, והוסיף:
"אנו (יהודים ונוצרים) נפגשים כאחים, אחים שפעמים לאורך ההיסטוריה חלקו יחסים מתוחים, אך עתה הם מחויבים באופן בלתי מתפשר להקמת גשרי ידידות בני קיימא."[21]
לאחר מכן התייחס האפיפיור לביקורו ביד ושם, תוך שהוא משתמש במילה העברית "שואה". הוא תיאר את פגישתו עם הניצולים ביד ושם, ושרטט קו מחבר בין פגישה זו לבין רשמיו מביקורו באושוויץ שלוש שנים קודם לכן, מקום בו:
"יהודים כה רבים - אימהות, אבות, בעלים, נשים, בנים, בנות, אחים, אחיות חברים - הושמדו באכזריות על ידי משטר חסר-אל, שקידם אידאולוגיה של אנטישמיות ושנאה. אסור שפרק ההיסטוריה המזעזע הזה יישכח או יוכחש..."
הפעם נקט בנדיקטוס השישה עשר באופן מפורש בפועל "הושמדו", הוא התייחס לאכזריותו של המשטר הגרמני-הנאצי ונגע בנקודות הרגישות של זכר השואה ואיסור הכחשתה.
האפיפיור המשיך והתייחס ליחסי ישראל והפלסטינים. הוא הביע את צערו על שפיכות הדמים המתמשכת ואת תקוותו לשלום, וציין את מראה גדר ההפרדה שהסב לו, לדבריו, צער עמוק. גם כאן היו דבריו ישירים, ונשאו מסרים ברורים:
מי ייתן וזכותה של מדינת ישראל לקיום, לשלום ולביטחון בגבולות בינלאומיים מוסכמים, תוכר על ידי העולם כולו. מי ייתן וגם זכותו של העם הפלסטיני למולדת ריבונית ועצמאית, לחיי כבוד ולחופש התנועה, תוכר במידה שווה. יהא פתרון שתי המדינות למציאות; אל-נא יישאר בגדר חלום."
האפיפיור סיים את נאומו במילה "שלום".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר הוותיקן המוקדש לביקור
- אתר משרד החוץ הישראלי אודות הביקור
- אתר משרד התיירות המוקדש לביקור
- אתר העיר ירושלים המוקדש לביקור
- אתר העיר נצרת המוקדש לביקור(הקישור אינו פעיל)
- Ma quante volte un Papa deve chiedere scusa?
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Visiit to the ancient basilica of the memorial of Moses
- ^ רונן מדזיני, הרב יוסף לשרי ש"ס: אל תקבלו את פני האפיפיור, באתר ynet, 11 במאי 2009
- ^ יעל לוי, שגריר הוותיקן: "אני נרגש"; יד ושם: ביקור חשוב, באתר ynet, 11 במאי 2009
- ^ ראש הממשלה נפגש עם האפיפיור בנדיקטוס ה–16
- ^ ביקור האפיפיור בנדיקטוס ה-16 בישראל, החלטה מספר 4530 של ממשלת ישראל השלושים ואחת, משנת 2009, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ ביקור האפיפיור בנצרת
- ^ נשלמות הכנות עיריית ירושלים לביקור האפיפיור בבירה
- ^ שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, יעמוד בראש הצוות הבינמשרדי להכנת ביקור האפיפיור, בנדיקטוס ה-16
- ^ בהמשך לביקור האפיפיור בישראל – משרד התיירות יוצא בפעולות שיווק נרחבות ברחבי העולם לקידום התיירות הנוצרית לישראל
- ^ 1 2 אביעד גליקמן, יד ושם: אכזבה מהאפיפיור - "איפה הבעת הצער?", באתר ynet, 11 במאי 2009
- ^ קובי נחשוני, "הטענות כלפי האפיפיור מצוצות מהאצבע", באתר ynet, 10 במאי 2009
- ^ Vatican rejects criticism of pope
- ^ יד ושם - הודעה לעיתונות, 13 במאי 2009
- ^ יד ושם, הודעה לעיתונות, 15 במאי 2009
- ^ אפרת וייס, השייח התפרץ: ישראל הורגת; האפיפיור נטש, באתר ynet, 11 במאי 2009
סיון רהב-מאיר, השייח' הסית, האפיפיור לחץ לו יד - ובישראל זועמים, באתר מאקו, 11 במאי 2009 - ^ האפיפיור ביקר בכותל והטמין פתק בין האבנים, באתר nrg, 12 במאי 2009
- ^ אתר הביקור של עיריית נצרת
- ^ שרון רופא-אופיר, ההיערכות בנצרת לביקור האפיפיור - "שיא גינס", באתר ynet, 3 במאי 2009
אחיקם משה דוד, נצרת מציגה: האמפי שיארח את האפיפיור, באתר nrg, 10 באפריל 2009
אחיקם משה-דוד, הכריתה הקדושה: מאות עצים נכרתו לקראת ביקור האפיפיור, באתר nrg, 16 באפריל 2009 - ^ שרון רופא-אופיר, ביקור האפיפיור: המיסה המרכזית בנצרת, באתר ynet, 2 במרץ 2009
- ^ Homily of His Holiness Benedict XVI
- ^ Farewall ceremony