ביקורת האתאיזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המתמטיקאי בלז פסקל הציע להתייחס לשאלת קיום האל הנוצרי כניתוח סיכון-תועלת רציונלי. גרסאות מאוחרות יותר של הטיעון יישמו אותו להשקפות לא נוצריות.

המונח ביקורת האתאיזם מתאר את הביקורת הכללית המופנית כלפי רעיונות ועמדות המזוהים עם מושג האתאיזם.

בקרב הוגים שאינם אתאיסטים, יש הדוגלים בקיום אלוהות מסוימת כאקסיומה או המציגים טיעונים שונים לקיומה[1]. מעבר לכך ישנה ביקורת האתאיזם אשר מגיעה הן ממבקרים תאיסטים והן מקבוצות אל-תאיסטיות שאינן מוגדרות מבחינה מחקרית כאתאיסטיות, למשל ממבקרים אגנוסטים, דאיסטים ואחרים.

ניתן לחלק הביקורות לכאלו המבוססות על מהות האתאיזם, השלכות האתאיזם, אטיולוגיה לאתאיזם וביקורות אחרות (כולל ביקורת של יחידים וקבוצות אתאיסטיים על התנהלות הקבוצה האתאיסטית בכללותה[2]).

ביקורות אודות מהות האתאיזם נוגעות לשלושת זרמיו של האתאיזם, אלו הם האתאיזם האגנוסטי (לפיו אין סיבות להאמין בקיום אלוהות אך אין לשלול רעיון האלוהות על הסף), אתאיזם חזק (לפיו יש להאמין כי אין אלוהות אך אין לשלול רעיון האלוהות על הסף) וכן אתאיזם גנוסטי (לפיו יש לטעון לידיעה כי לא קיימות ישויות אלוהיות)[א].

הפילוסוף ג'ון לוק טען כי ניתוק הקשר בין מושגים כגון הבטחות, שבועות וחוזים לבין אלוהים, מבטל את ערכם.
הפילוסוף אדמונד ברק ביקר השקפות חילוניות כגון האתאיזם והדאיזם. לטענתו, "האדם הוא במהותו חיה דתית".

ביקורות נונתאיסטיות אודות מהות האתאיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות אלה מגיעות משלל גישות נונתאיסטיות (גישות שאינן תאיסטיות אך לפי רוב גם אינן אתאיסטיות). להלן חלק מביקורות אלה.

יש הרואים באתאיזם החזק[3] תפיסה פונדמנטליסטית[4]. גם הצגת האתאיזם כידיעה או עובדה שאין עליה עוררין (אתאיזם גנוסטי)[5] ספגה ביקורת[6].

יש מבקרים אשר הקבילו את המושג "דת חילונית"[7], עם התנועה האתאיסטית[8]. הכותב האתאיסט גראהם לאוטון ביצע הקבלה דומה גם הוא[9].

ביקורת אגנוסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אַגְנוֹסְטִיוּת, או אגנוסטיציזם, היא השקפה פילוסופית לפיה אין להניח דבר לגבי דברים שקיומם עדיין לא אושש בצורה מספקת, כך שאין להאמין שהם קיימים או לא קיימים.

האגנוסטים מבקרים את האתאיזם בטענה שאין סיבה מספקת לדחות את הטענה לקיום אלוהים או לפחות את רעיון האלוהות בכללותו, באופן נחרץ[10].

בקרב האגנוסטיות אף עלתה השוואה של האתאיזם החזק לדוגמה דתית[11][12][13][14]. בהשוואה זו עסק האגנוסטיקן[15] רוד לידל, עיתונאי אנגלי הטוען בסרטו "הבעיה עם אתאיזם", כי אתאיזם אבסולוטי הוא דוגמטי בדיוק כמו עמדות אבסולוטיות אחרות (אודות רעיון האלוהות), ומכאן הבעיה עמו[16][17][18][19].

הלוגיקן המודאלי הנוצרי אלווין פלנטינגה טוען כי אם הטיעונים בעד קיום אלוהים כושלים (להבדיל מטיעונים נגד קיום אלוהים), אין זה מוכיח אתאיזם חזק, אלא אגנוסטיות. פלנטינגה משווה זאת לכך שאם אין הוכחה לכך שמספר הפלנטות ביקום זוגי, אין זה מצריך להניח שמספר הפלנטות ביקום אינו זוגי; כך למשל, אם אין ראיות טובות לקיום אלוהות, אין זה מצריך להניח כי אין אלוהות, אלא כי אולי ישנה אלוהות, בסבירות מה[20].

ביקורת פוסיביליאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשקפה הפוסיביליאנית (אנ') מהווה סוג של אגנוסטיות. לפי השקפה זו, הן המונותאיזם האברהמי והן האתאיזם אינם סבירים ודווקא חוסר הידיעה המוחלטת בשאלה אם קיימת אלוהות מסוימת ומה טבעה, מצדיק השערת השערות מגוונות אודות קיומן האפשרי (הפוסיבילי) של ישויות אלוהיות שונות, כמו גם בחינה פילוסופית רצינית של הסבירות של רעיונות אלה[21][22][23].

ההבדל בין אגנוסטיות קלאסית לפוסיבליאניזם נעוץ בכך שאגנוסטיות זו רק מציבה סימן שאלה ומניחה את חוסר היכולת של בני האדם לחקור קיום אלוהות באופן יעיל באמצעים פילוסופיים ולוגיים. הפוסיבליאניזם מציב סימן שאלה גם הוא, אך כן מקדם חקירה כזו (או לפחות מציג אותה כלגיטימית)[22].

ביקורות אגנוסטיות לעומת ביקורת מן האתאיזם האגנוסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת אגנוסטית רכה יותר על מושג האתאיזם בכללותו[ג], מגיעה מאלו המגדירים עצמם "אתאיסטים אגנוסטיים", כלומר מי שמבחינה השקפתית אינם מגדירים עצמם כאתאיסטים גרידא אלא משלבים כביכול אגנוסטיות עם אתאיזם ואשר לדעתם, מצד אחד, ככל הנראה אין אלוהות, אך מצד שני, יש לדחות את הטענה המוחלטת כי בוודאי אין אלוהות. עם השקפה זו מזוהים ההוגים ברטראנד ראסל וריצ'רד דוקינס.

אקטיביסט האתאיזם ריצ'רד דוקינס טען כי הוא פונדמנטליסטי בעמדתו האתאיסטית כמעט כמו שכל נוצרי אוונגליסטי פונדמנטליסטי בעמדתו הנוצרית וכי ישנו הבדל בין דוגמטיות שמבוססת על אמונה מסוג דתי לבין אמונה שבסיסה ראיות מדעיות[ד] והוא שאדם דתי לא ישנה את דעתו גם אם ייחשף לראיות הסותרות אותה באופן מוחלט, בעוד שהחושב באופן מדעי כן ישנה את דעתו[24][25]. בהזדמנויות מסוימות הגדיר דוקינס את עצמו כאגנוסטי[26]. בספרו משנת 2006 "The GOD Delusion", הציע דוקינס להתייחס לשאלת קיום האל כאל היפותזה מדעית[27] וטען כי הוא אגנוסטי כלפי אלוהים כמו שהוא אגנוסטי לגבי קיומן של פיות[28] אם כי לא סיפק הגדרה למונח "אלוהים" בפסקה זו[28] ואף התייחס מעט אחרת לקונספט האל הדאיסטי כמה דפים לפניכן[29] ולאחר פרסום הספר[30][ה].

ביקורת איגנוסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – איגנוסטיות

חסידי האיגנוסטיות דוגלים באי קוגניטיביות תאולוגית, לפיה דיון על קיום האלוהות או על מהותה הוא בעייתי כיוון שלשיטתם המונח תמיד אינו מוגדר היטב ולא ניתן לתפישה במסגרת הקוגניציה האנושית. חסידי הזרם מבקרים את האתאיסטים (כמו גם את התאיסטים) בדיון על מושג עמום כמו "אלוהות" כאשר אף צד בוויכוח אינו מקדים את טיעוניו בניתוח מושגי ראוי למונח זה ואף לחלק מהמונחים הקשורים בו.

ביקורת דאיסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיזיקאי האנגלי פאול דייוויס (Paul Davies), ביקר את הטענה לפיה אמונה דתית בכלל ותאיסטית בפרט, מונעת פוריות מדעית.
ערך מורחב – דאיזם

דֶאִיזְם היא גישה הדוגלת בכך שהעולם נוצר כמערכת מכניסטית בכללותה על ידי ישות מטאפיזית[ו], אולם ישות זו איננה מעורבת במציאות היום יומית ואינה אל אישי. בכך יש דמיון רב בין היחס המעשי של הדאיסטים והאתאיסטים לדת והשלכותיה על העולם. בדומה לאתאיזם, גם הדאיזם מתחלק לחלש וחזק (כלומר דוגל בגישה השערתית לעומת גישה אמונית)[31]. דאיסטים חזקים מאמינים כי קיימת מציאות מטאפיזית שטבעה אינו ברור ואשר ממנה נבעה המציאות הפיזיקלית המוכרת לפחות במצבה הראשוני וכי אין סיבות טובות להניח כי אותה מציאות מטאפיזית קדמונית היא למעשה אל אישי המתערב תדיר או בכלל במציאותנו. גרסה מתונה יותר של דאיזם היא דאיזם אגנוסטי[32] אשר אינו קובע נחרצות קיום "אלוהות" כזו אלא מציע שאם קיימת אלוהות, סביר שהיא כזו, ומעצם היותה אפאתית לכאורה, אין זה סביר שבני האדם יוכלו להכיר את טבעה והיא לעד תישאר "מסתורין שבבסיס היקום".

לפי חלק מהדאיסטים, השימוש של כלל האתאיסטים במונח "אלוהים" כוללני מדי ואתאיזם אינו בהכרח סותר את הטענה לקיום מציאות ראשונית-נצחית שבראה את היקום אך איננה מתערבת בנעשה בו, לפחות לא באופן המפר את חוקי הפיזיקה והלוגיקה המדויקים ובפרט כאשר התערבות כזו איננה גלויה, ולכן אין טעם לדחות מראש כל רעיון אלוהי, גם כזה שהאתאיסט טרם נחשף אליו.

הגות כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמונד ברק טען כי "האדם בהרכבו הוא חיה דתית" וכי האתאיזם (כאשר הכוונה לאתאיזם אנטיתאיסטי) הולך נגד האינסטינקט האנושי הזה[33]. לפי דעה, ביקורת זו משתמשת בפנייה אל הטבע[דרוש מקור]. יצוין גם כי אתאיזם אינו בהכרח כולל חוסר דת וייתכנו גם אתאיסטים הנמנים עם דתות שאינן מחייבות אמונה באל אישי או "אלוהות" כל שהיא[34]. טענתו של ברק קיבלה אישוש במחקרי האוניברסליות האנושית[35], שמצאו שלא קיימת ולו תרבות אנושית אחת שאין בה דת. כמו כן, חוקרים מתחום הפסיכולוגיה החיובית דיווחו על מתאם חיובי בין אמונות רוחניות שונות לבין אושרו של הפרט בתרבות המערב. על פי גישה זו, האתאיזם פסול מפני שהוא מביא סבל לאוחזים בו[דרוש מקור].

האפולוגט הנוצרי מאט סליק ביקר טענתם של אתאיסטים מסוימים לפיה יש לסווג תינוקות אשר לראשונה חווים תודעה כ"אתאיסטים"[36]. לפי סליק, תינוקות אלה שרויים במצב של אגנוסטיות כלפי המציאות אותה הם חווים ואינם בעלי עמדה אתאיסטית מגובשת (כלומר, בעלת הגדרה ואי אילו מאפיינים משניים)[36]. סליק מוסיף לטעון כי אין בסיס לטענה שאמונה באלוהים חייבת להיות מודעת וכי אפילו אם בני אדם היו מחווטים (hard wired) או מיועדים להאמין שאין (או שיש) אלוהות, לא היה זה משנה ולו בזעיר אנפין בשאלה אם קיימת אלוהות או לאו[36].

הפילוסוף משה רט נתן ביקורת על שימושם של אתאיסטים מסוימים בכלי ניתוח המידע תער אוקאם, להצדקת אתאיזם[37]. לפי רט, העקרונות שבבסיס הכלי כגון "אין להרבות ישויות שלא לצורך" או "כל ישות היא בחזקת בלתי קיימת עד שלא יוכח אחרת" אינם מהווים עקרונות לוגיים ואינם ניתנים להנמקה, אלא מבטאים אינטואיציות ושיקולים פרגמטיים בלבד[37] כאשר השאלה מה נחשב “שלא לצורך” היא עניין של נקודת מוצא סובייקטיבית, ושאם הולכים איתה עד הסוף המסקנה המתבקשת היא לא אתאיזם אלא סוליפסיזם[37]. רט הוסיף כי האלגנטיות אליה חותר הכלי, איננה תמיד רלוונטית שכן בפועל לא כל תהליך או מערכת שניתן לייצג בשפה יהיו אלגנטיים[37]. רט גורס את התער ככלי פילוסופי יעיל אך מוגבל, אשר כוחו יפה לתאר רק את מה שבהכרח קיים, להבדיל ממה שלא בהכרח קיים (אבל עשוי להיות קיים)[37]; קרי, אם אפשר להסביר תופעה גם ב-4 ישויות אך גם ב-3 ישויות, זה מעיד כי לפחות 3 הישויות הראשונות וודאי הכרחיות, כאשר הרביעית עדיין עשויה להיות קיימת, ויש להותיר אותה לפחות במעמד של ספק, ולא להניח שברירת המחדל היא אי-קיומה רק משום שהיא אינה הכרחית[37].

ביקורות תאיסטיות אודות מהות האתאיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. רצוי להביא ביקורות מכותבים פנתאיסטים (ראו תת-פרק "ביקורות תאיסטיות אחרות") וכן להרחיב הפרק על ביקורות מן הנצרות. רצוי להביא ביקורת הנסמכת על Kalam cosmological argument.

כותבים תאיסטיים מסוימים טענו כי העמדה האתאיסטית (בפרט בצורתה האמונית של אתאיזם חזק)[3] היא פונדמנטליסטית בעצמה, או בבחינת "דת חדשה"[38][39].

ביקורות תאיסטיות אברהמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך רוב ההיסטוריה של הדתות האברהמיות (יהדות, נצרות, ואסלאם) שלילת האלוהים הוגדרה ככפירה ואתאיזם מוצהר גרר רדיפה. רעיונות אתאיסטים נתפשו כבלתי לגיטימיים מיסודם ולכן הסמכויות הדתיות לא הרבו לכתוב עליהם או להתווכח איתם עד עידן הנאורות. אם הייתה ביקורת, סביר שלא כללה את המונח "אתאיזם"[40]. הרמב"ם, למשל, הכליל את הטוענים לאי קיום אלוהים כ"מינים"[41], ופסק ש"אין להן חלק לעולם הבא, אלא נכרתין ואובדין, ונידונין על גודל רשעם וחטאתם, לעולם ולעולמי עולמים".

במיעוט מזרמי הנצרות[ז], ברוב זרמי האסלאם[ח] וכן ביהדות הקדומה, כפירה באלוהי ישראל בצורה של עבודת אלוהים אחרים הוגדרה כחטא חמור שדינו מוות (כמו למשל בסקילה[42]). במאות ה-16 וה-17 באירופה, המילה 'אתאיסט' עדיין הייתה כינוי גנאי בפולמוסים דתיים, ואף אדם לא כינה כך את עצמו[43]. בעיקר החל מן המאה ה-18, הפכו זרמים מודרניים נפוצים של הדתות האברהמיות (בפרט של היהדות והנצרות ובפרט הרפורמיים) לבעלי גישה מתונה יותר והם מקיימים שיח אקטיבי עם התנועה האתאיסטית, למשל בצורה של דיבייטים[44].

בספר תהלים מופיע המשפט "לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים"[45] אך פסוק זה אינו נחשב לביקורת שכן המחבר המקראי אינו מסביר מדוע לדעתו אתאיזם קשור בנבלות.

ישעיהו ליבוביץ טען כי פסוק א' בספר בראשית מהווה שלילה של האתאיזם[46][דרושה הבהרה]. לפי מיכה גודמן, הרב קוק ראה בתפיסותיה החילוניות (אתאיסטיות) של הציונות חלק באבולוציה הרעיונית של היהדות, כזה שאמור דווקא לחשל את הדת[47].

המתמטיקאי והפילוסוף בלז פסקל הציג את העמדה האתאיסטית כמאפשרת חשיבה פורייה, אך ככזו שלא מאפשרת ביקורת-עצמית אודותה, באומרו: "האתאיזם מביא עמו חשיבה איתנה, אך עד לנקודה מסוימת"[48]. פסקל טען כי ניתן להתייחס לשאלת קיום האלוהים (כפי שהוא מוצג בנצרות) גם כבעיית ניתוח סיכון-תועלת רציונלי. פסקל הציע להעמיד את ההסתברות לקיום האל לעומת התגמול או העונש שיקבל האדם אם ההימור יצליח. פסקל טוען כי גם אם ההסתברות לקיום האל היא נמוכה עדיין כדאי להאמין באל (ולהיות נוצרי), מכיוון שהתגמול או העונש הם לנצח[49]. זאת לעומת העדר תגמול, לטוב ולרע אם אין אלוהים. כלומר, תחת תוחלת אינסופית האמונה באלוהים משתלמת[49]. ההימור של פסקל כפוף לתורת הגמול, ולכן, גם לא-נוצרים (כגון יהודים, מוסלמים, בני דתות אחרות או בעלי השקפות פילוסופיות שונות) שעמדותיהם בנושא התגמול דומות, עשויים לעשות שימוש בגרסה מסוימת של טיעון זה. יש לכך מספר דוגמאות, בסופיזם[50], באסלאם[51] ועוד. וולטר, שהיה דאיסט, ביקר את הטענה כי ההימור מוכיח קיום אלוהים באומרו "האינטרס להאמין בקיומו של דבר מה אינו מוכיח את קיומו"[52].

ביקורת תאיסטיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלתאיזם[53] הוא גישה פילוסופיות המציעה כי אם ישנה אלוהות שתכננה את היקום וחוקיותו, אלוהות זו היא רעה במובן האנושי של המושג "רוע" והיא בראה את היקום, את המין האנושי ואולי גם צורות חיים אחרות בפלנטות אחרות, לשם שעשוע אכזרי. גישה זו מבקרת האתאיזם בטענה שאין צורך באתאיזם דווקא להסביר את בעיית הרוע (בה מצדדים פילוסופים אתאיסטיים ואחרים) והיא דוגמה נוספת לתרץ את הבעיה מתוך התאיזם עצמו (לצד הסברים תאיסטיים ואחרים המדברים למשל על תורת הגמול).

אין לבלבל גישת המלתאיזם עם גישת ה"אלוהות מועטת יכולות" (impotent god)[54][55][56] לפיה ישנה אלוהות שהביאה להיווצרות יקום ראשוני שהתפתח ליקום הנצפה כיום אך מסיבה אחת או יותר איננה יכולה לשלוט על היקום הנוכחי ולמנוע בו סבל.

מדען המוח והפילוסוף סם האריס הציג את שתי הגישות כהסבר חלופי אפשרי אך בלתי סביר לשיטתו כאתאיסט, לסבל הרב בעולם[56].

ביקורות העוסקות בהשלכות האתאיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות אלה מציגות את העמדה האתאיסטית כלא סבירה מעצם השפעותיה כביכול על הפרט או הקבוצה הנמצאים בה.

אתאיזם וכאוס מוסרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מבקרים אשר זיהו את העמדות האתאיסטיות השונות כמקדמות כאוס או אנרכיה מוסרית ולפיכך מוסריות פחותה מזו של חלק ניכר מהתאיסטים.

  • היעדרו של מוסר תקף: לפי טיעון זה, מערכות מוסר אתאיסטיות הן חסרות כל תוקף או לחלופין, בסיס רציונלי. הביולוג ריצ'רד דוקינס ביקר טענה זו באומרו כי קיים מוסר אוניברסלי שמקורו טבעי ואבולוציוני (לדוגמה, כל תרבות אוסרת לגנוב ולרצוח וסביר שמוסכמות אלה הן לפחות במידה חלקית, תוצאה של עיצוב אבולוציוני)[57].
  • היעדרו של מוסר אמיתי: לפי טיעון זה, רק קוד מוסרי שמקורו אלוהי אכן תקף או אמיתי ולכן כל מערכת מוסר אתאיסטית איננה בהכרח תקפה או אמיתית, גם אם מקורה אבולוציוני. עמדה דומה הביע הביולוג קנת' מילר[58], לפיו בסיס אבולוציוני למערכת מוסרית, אינו מוכיח את היותה כטובה או רעה מבחינה מוסרית (על רעיון זה מבוסס הטיעון המוסרי של קאנט).
  • היעדר עקביות מוסרית: יש הטעונים שללא אמונה באלוהות המשגיחה על המתרחש בעולם וככלל מענישה חוטאים וגומלת למוסריים (או לפחות ללא שקילה רצינית של רעיון קיומה האפשרי), לאתאיסטים אין סיבה או יש פחות סיבות להיות מוסריים, והם ייטו או יעדיפו לפגוע באחרים למען רווחתם האישית (למשל במסגרת תפקיד מקצועי), כאשר אינם חשים שהם עלולים להיתפס ולתת על כך את הדין בחיים אלה או בחיים שלאחר המוות שאת אפשרות קיומם לא ניתן לשלול לחלוטין מסיבות אפיסטמולוגיות[ט].

הוגה הדעות השמרן היהודי דניס פרגר, טוען שרק קיום האלוהים מבטיח קיום של טוב ורע אובייקטיביים שאינם בגדר דעה ושאתאיזם משמע גם רלטיביזם מוסרי. פרגר מבסס את אמירתו על כך שכל פילוסוף אתאיסט שהוא קרא או ערך עמו עימות מודה בכך שאם אין אלוהים, אין מוסר אובייקטיבי. זאת למרות, שבסקר גדול נמצא ש-59.2% מהפילוסופים האתאיסטים תומכים בריאליזם מוסרי[59], גישה לפיה קיימות אמיתות מוסריות אובייקטיביות.

אחת הביקורות המוקדמות על אתאיזם נוגעת במושג ההחלטה המוסרית. קבלת החלטה מוסרית (או אחרת) יכולה להיות במסגרת אישית (אדם המחליט משהו לגבי עצמו) או במסגרת הסכם בין שני צדדים או יותר והדבר מתבטא למשל בהבטחות, שבועות וחוזים. הפילוסוף ג'ון לוק טען כי ניתוק הקשר בין שלושת המושגים הללו לאלוהים, מבטל את ערכם[60][61]. מערכת המשפט בארצות הברית, נקטה בעבר בעמדה קרובה ואסרה על אתאיסטים להעיד בבתי משפט, בטענה ש"אין לאתאיסט שום סיבה להגיד את האמת"[62]. דעה זו של מערכת המשפט האמריקנית הקדומה נחשבת לאנכרוניסטית ועל פי רוב גם לאתאופובית.

אתאיזם ופוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך העת החדשה עלתה ביקורת כנגד משטרים אתאיסטים מוצהרים (אתאיזם מדיני) ומשטרים אשר צמרת השלטון בהם הייתה ברובה אתאיסטית או אנטי דתית, כי משטרים אלה מעטי רסן, יחסית למשטרים אחרים, ביצירת מלחמה ורצח עם, מהיותם חסרי מוסריות דתית אשר נוטה לקדש יותר כביכול, חיי אדם.

טענות אלה הועלו בעיקר בהקשר הממשל בברית המועצות[63][64], וסין הקומוניסטית[64][63]. בין הפרסומים הביקורתיים בתחום זה, בולטת עבודתו של היסטוריון ברית המועצות אלכסנדר סולז'ניצין[65].

מנגד, עלתה ביקורת על דתות תאיסטיות מסוימות, או לפחות על זרמים מסוימים שלהן, אשר נוטים להמעיט בחיי אדם (ראו למשל: ארבע מיתות בית דין, קורבן אדם, מסעות הצלב, וטרור אסלאמי).

ביקורות העוסקות באטיולוגיה לאתאיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח אטיולוגיה מתאר את התהליך ממצב אחד למצב אחר. בהקשר זה, מה גרם לאדם לאמץ עמדה אתאיסטית ובהתאם לכך גם להכריז על עצמו אתאיסט. לפי חלק מהביקורות, לא תמיד התהליך הזה כרוך בלוגיקה פרטית וייתכנו לו גם גורמים נוספים[66][67][68], כגון גורמים רגשיים[69], חברתיים[2][י] וחינוכיים[70][71], שהם לעיתים בלעדיים.

ביקורות מן הפסיכולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו "Faith of the fatherless", הציע הפסיכולוג הנוצרי פול ויץ (אנ'), בחינה פסיכואנליטית לאטיולוגיה לאתאיזם המוצהר של מספר הוגים אתאיסטים. לפי ויץ, מלבד נקיטת עמדה אתאיסטית מוצהרת בהיעזר בלוגיקה פרטית, גורם אפשרי נוסף לאמצה הוא קשר גרוע עם האב, שאתאיסטים מסוימים מזהים באופן לא מודע, עם אלוהים המקראי הנחשב ל"אבהי", וזאת משום הסלידה החזקה מדמויות אב שהאדם פיתח בעקבות יחסיו עם אביו האנושי לאורך חייו. הספר מזכיר 20 הוגים, חלקם אתאיסטים מוצהרים וחלקם אגנוסטים או דאיסטים שהוכללו כאתאיסטים על ידי וייץ, אשר דיווחו על קשרים גרועים עם אביהם, דוגמת זיגמונד פרויד או לודוויג פוירבאך[72][73]. בהמשך הספר הציע ויץ כי מנגנון דומה עשוי להסביר מדוע הוגות רבות מן הפמיניזם הרדיקלי מזדהות, או לפחות מזוהות על ידי אחרים כ"אתאיסטיות"; לפי ויץ, סביר כי פמיניסטיות אלה מזהות את קונספט האל המקראי כמסמן עיקרי לגבריות, ומכאן כאבן יסוד של מה שחלקן מגדירות כהגמוניה גברית, או תרבות דיכוי פטריארכלית ועל כן דוחות קונספט זה, דרך מושג האתאיזם. מנגד, ישנן פמיניסטיות שמלבד שאינן אתאיסטיות, מזוהות עם השקפות חילוניות אחרות או פמיניסטיות דתיות הפועלות לרפורמיזם דתי או כמנהיגות של תנועות רוחניות שונות שאינן אתאיסטיות[74].

ביקורות תרבותיות, חברתיות וחינוכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשי
 ראו גם – פסיכולוגיה חברתית

ויליאם ג'יי מארי, בנה של מדלין מארי אוהייר, אקטיביסטית אתאיזם ומייסדת ארגון אתאיסטים אמריקנים, מספר כי חונך על ידי אימו לאתאיזם באופן נלהב. בהיותו נער פעלה אימו רבות לביטול תפילות המוניות של ילדים בבתי ספר והוא רואיין לתקשורת כנער, אז תמך במוצהר בפעולות אימו. עם זאת, עם השנים, לדבריו, החל למאוס במה שהגדיר כ"סגנון החיים האתאיסטי" אותו תיאר כ"הרסני" וכמקדם אנוכיות וחומרניות. תקופה לאחר מכן, בגיל 34, התנצר אוהייר, מה שגרם לקרע בינו לבין אימו ובידולו מן המשפחה. אוהייר פרסם את קורותיו בספרו "My life without god" (My life without god)[70].

הפיזיקאי אלברט איינשטיין סלד מהניסיונות לשייכו למחנה מסוים בנושאים שבאמונה, תאיסטי, או אתאיסטי: "לדעתי הרעיון של אלוהים אישי הוא ילדותי. יכולים לכנותי אגנוסטיקן, אך אינני שותף לרוח הלוחמת של האתאיסטים, שהתלהבותם נובעת בעיקר מהפעולה הכואבת של שחרור כבלי ההטפה הדתית שקיבלו בנעוריהם"[75], וכן תקף: "יש עדיין אנשים שאומרים שאין אלוהים, אך מה שבאמת מכעיס אותי הוא שאותם אנשים מצטטים אותי על מנת לתמוך בעמדתם"[76], אך גם לא חסך שבטו מאלו המאמינים שניסו לגייס את דבריו למטרותיהם: "מה שקראת על אמונתי הדתית היה, כמובן, שקר – שקר שחוזרים עליו באופן שיטתי. אינני מאמין בהשגחה פרטית ומעולם לא הכחשתי זאת אלא הבעתי זאת בבהירות. אם יש בי משהו שניתן לכנותו דתי, זוהי הערצה בלתי מוגבלת למבנה העולם ככל שהמדע שלנו יכול לגלותו."[77]

ביקורות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיזיקאי ניל דה-גראס טייסון מחה על הניסיונות השונים להציגו כאתאיסט.

ביקורת אלה עוסקות בעיקר בפנייה למדע להצדקת אתאיזם, או בפעילותם האקטיביסטית של גופים ויחידים אתאיסטים.

הפיזיקאי ניל דה-גראס טייסון מגדיר עצמו כאגנוסטיקן ומתעקש שלא ישייכו אותו לקהילה האתאיסטית, אשר לטענתו פעילים שונים בה הרבו לטעון שהוא חלק ממנה. הוא מסביר שמוזר שהמושג "אתאיסט" בכלל קיים בהתחשב בכך שהדבר המשותף היחיד בין אתאיסטים הוא חוסר האמונה באלוהים. לדבריו[78]:

האם יש מילה למי שלא משחק גולף? האם אנשים שלא משחקים גולף מתאספים ובונים אסטרטגיה? ... אני לא יכול להתאסף ולדבר על כמה שאף אחד בחדר לא מאמין באלוהים.

פנייה למדע להצדקת אתאיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביולוג ג'ורג' ואלד טען בשנת 1958 כי ישנן שתי דרכים אפשריות להיווצרות החיים, היווצרות תא חי מחומר דומם ללא התערבות אדם (אביוגנזה ספונטנית) או היווצרות חיים ישירות על ידי אלוהים. לטענתו, מצד אחד היווצרות תא מחומר דומם הופרכה אמפירית באופן מוחלט ומצד שני, הוא עצמו אינו רוצה להאמין באלוהים ולכן לטענתו, הוא בוחר להאמין באי קיום אלוהים, מה שהוא עצמו מגדיר כבלתי אפשרי[79][80].

כיום ישנם אתאיסטים הטוענים כי אביוגנזה (כולל אביוגנזה בה נוצרו צורות חיים הפשוטות יותר מתא חי) מפריכה קיום אלוהות[דרוש מקור], אך ישנם מבקרים לטענה זו (תאיסטים ונונתאיסטים כאחת) אשר מבחינתם אין בהכרח סתירה בין אביוגנזה לקיום אלוהות[81][82][83][84], בפרט כשמדובר באלוהות אפאתית כמו אלוהות דאיסטית[84]. בהקשר דומה, ראו גם אבולוציה תאיסטית.

לפי הפיזיקאי והרב מיכאל אברהם, ללא אמונה באל שיצר את המציאות הפיזיקלית באופן רציונלי, אין כל תוקף למושג הרציונליות[85]. בספרו אלוהים משחק בקוביות טען אברהם כי הסינתזה האבולוציונית המודרנית (כולל אביוגנזה, אותה הוא מכליל בסינתזה זו[82]), אשר נדחית על ידי תאיסטים רבים, אינה סותרת בפועל את האמונה באל בורא, וגם לא פוגעת בראיות לקיומו[81].

ביקורת על האתאיזם החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקטיביסטים אתאיסטים מתנועת האתאיזם החדש[86][87][88][89] דוגמת פיטר אטקינס[87] הואשמו בהכללת הציבור הדתי כאנטי מדעי וכפונדמנטליסטי וכן בשימוש בטכניקה הרטורית של "קטילה" (הגחכה) של טענות דתיות[דרוש מקור] להבדיל מהדגשת חשיבה ביקורתית על הדת המסורתית[90], כפי הרווח בתנועה הסקפטיציסטית. בפועל ישנם מדענים דתיים וכן דתיים אגנוסטיים (ראו תאיזם אגנוסטי וכן רפורמיזם דתי המהווה אנטיתזה לפונדמנטליזם). ביקורת על תנועת האתאיזם החדש עלתה גם מן הביולוג והפילוסוף מסימו פיגליוצ'י לפיו רבים מן האקטיביסטים בתנועה זו מעלים טענות פילוסופיות רעועות ושגויות, לכאורה מבלי שקראו אפילו מאמר מקצועי אחד בתחום זה[91]. לפי הפילוסוף והרב הבריטי יונתן זקס, האתאיזם החדש מבקר את הדת מבלי להתעמק ברעיונותיה ומסית נגדה[90]. הרב זקס טען[90]:

הדת גרמה רע, אני מכיר בכך, אך המרפא לדת רעה הוא דת טובה, לא היעדר דת, כשם שהמרפא למדע רע הוא מדע טוב, לא היעדר מדע.

המתמטיקאי הנוצרי ג'ון לנוקס טען כי דווקא אמונתם הנוצרית של אבות המדע (דוגמת ניוטון), הביאם לעשות מדע בלהט. לנוקס הוסיף כי אמונתו הנוצרית איננה עוצרת אותו מלעשות מדע אלא דווקא דוחפת אותו להמשיך ולגלות את חוקיות היקום אשר לטענתו כתובה בשפת המתמטיקה[92]. הפיזיקאי הדאיסט פאול דייוויס (Paul Davies) טען דברים דומים באומרו כי התפיסה של "חוק פיזיקלי" היא תפיסה "תאולוגית בבסיסה". דייוויס הציע כי ניוטון קיבל את תפיסתו כי היקום מושלם ומתוקנן דווקא מהדוקטרינה הנוצרית לפיה אלוהים ברא את היקום וחוקיותו בצורה רציונלית[93].

ביקורת ניתנה גם מן הביופיזיקאי הבריטי והכומר הנוצרי אנגליקני אליסטר מקגרת' (Alister McGrath), אותה פרסם בספרו "דילוזיית דוקינס" המביא תגובה בין היתר לטענותיו של דוקינס בספר "יש אלוהים?" ומציג אותן כחלשות מבחינה תאולוגית ואת טענותיו על הדת ועל השפעותיה השונות על האדם כמכלילניות או מוגזמות[94][88].

סיינטיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח סיינטיזם מתאר מצב בו נעשה ניסיון ליישם את עקרונות השיטה המדעית לחקר טענות פילוסופיות שאינן ניתנות לבחינה מדעית, או להתעלם מהן כיוון שאינן בנות-בחינה בשיטה הזו[95][96][97][98].

הכותב הדאיסט פיטר מרפי טוען כי אימוץ השקפה אתאיסטית דוגמטית נובע מהבנה לקויה של השיטה המדעית כך שהפרט בוחן את הטיעונים לקיום אלוהות בקריטריונים מדעיים, במקום פילוסופיים[99].

המתמטיקאי הנוצרי ג'ון לנוקס מבקר פילוסופים אתאיסטים המשיבים בסיינטיזם לטענות פילוסופיות ולוגיות לקיום אלוהות, בטענה כי פעולתם זו מקדמת בורות וחוטאת למיזם המדעי עצמו[100].

ביקורת עלתה כלפי אתאיסטים מסוימים על סטנדרט כפול כביכול בהתמודדות עם השאלה מדוע בכלל קיימת מציאות, כאשר מצד אחד אלה טוענים לחוסר ידיעה ומצד שני, טוענים שההסבר חייב להיות פיזיקלי ואבולוציוני[101].

ביקורת פנים אתאיסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסטרונום קרל סייגן ביקר הגדרות שונות של האתאיזם.

קיימת ביקורת מצד יחידים וקבוצות באתאיזם על שימושים שונים של יחידים וקבוצות אחרים במונח "אתאיזם" וכן ביקורת של יחידים וקבוצות כאלה על התנהלות התנועה בכללותה[102][103].

האתאיסטים האגנוסטים על האתאיסטים הגנוסטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אתאיזם שלילי וחיובי

בשנות האלפיים, רוב האתאיסטים משתייכים לזרם פנים-אתאיסטי, המשלב כביכול אתאיזם עם אגנוסטיות ונקרא אתאיזם אגנוסטי. זרם זה מבקר זרם אחר של האתאיזם - אתאיזם חזק לפיו אין טעם באגנוסטיות ויש להאמין כי ישויות אלוהיות אינן קיימות. האתאיסטים האגנוסטים טוענים בדרך כלל כי האתאיזם החזק משולל בסיס אפיסטמולוגי ולכן יש לדחותו ולהעדיף את האתאיזם האגנוסטי שאינו דוגמטי.

הגדרת האתאיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדען והפילוסוף קרל סייגן אשר הוחשב לא אחת כאתאיסט, ביקר את האתאיזם תוך שהוא מגדיר אותו כשונה מאגנוסטיות באופן בלתי מתפשר. לטענתו "אתאיסט צריך לדעת הרבה יותר ממה שאני יודע. אתאיסט הוא אדם שיודע שאלוהים לא קיים. בהגדרות מסוימות אתאיזם הוא נורא טיפשי". בתשובה לשאלה על דעותיו התאולוגיות ענה "אני אגנוסטי"[104]. דעותיו פורשו לעיתים כצורה של פאנתאיזם, והן הושוו לדעותיהם של איינשטיין ושל שפינוזה[105]. מסיבות אלה ואחרות יש המחשיבים אותו לאתאיסט ויש שלא, בהתאם להגדרות שבהן נעשה שימוש.

ביקורת על האנטי תאיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסופר האתאיסט אלן דה בוטון מתח ביקורת על האתאיזם האנטיתאיסטי.

הסופר האתאיסט אלן דה בוטון מגנה את האתאיזם האנטיתאיסטי ומציגו כמונע מהאדם לגדול מבחינה מוסרית, אתית, חברתית, או "רוחנית". הוא גורס כי הגישה האנטיתאיסטית אשר לטענתו רווחת באתאיזם, מונעת מהאתאיסט לברור באופן רציונלי את הטוב והמועיל בדתות מסוימות. בוטון מדגיש את הצורך באיכויות טרנסצנדנטליות, בריטואל, וב"חיבור אנושי", הקשורים לרוב בדתות, וקורא לאתאיסט המודרני לא לזלזל בערכים אלה ואף לברור ולאמץ אותם. בוטון מכנה השקפתו "אתאיזם 2.0"[106].

סוגיות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי תנועת האתאיסטים בעד חיים (Pro life atheists) המתנגדים להפלות, טענו לא אחת לחוסר פתיחות עבור רעיונותיהם בתנועה האתאיסטית הכללית[107].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2017 ספרות עברית העוסקת בביקורת האתאיזם היא מעטה ביותר וכתובה בעיקר מנקודת מבט דתית תאיסטית, להבדיל מנקודת מבט פילוסופית נונתאיסטית או תאיסטית אחרת. הספרות הביקורתית הפילוסופית הנונתאיסטית או האחרת זמינה בעיקר באנגלית. נפוצים גם בשפות סלאביות ובאנגלית, כתביהם של סופרים יוצאי הגוש הקומוניסטי, המבקרים במידה רבה את האתאיזם המדיני בו נקטו המשטר הסוציאליסטי בברית המועצות ומדינות שהלכו בעקבותיו.

ספרות עברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות אנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות ביקורתית אודות מהות האתאיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Carl Sagan (writer) & Ann Druyan (editor), The Varieties of Scientific Experience: A Personal View of the Search for God, 1985 Gifford lectures, Penguin Press HC, November 2006, ISBN 1-59420-107-2
  • Anthony Flew, with Roy Abraham Varghese, There is a God: How the World's Most Notorious Atheist Changed His Mind (2007) (ISBN 978-0-06-133529-7)
  • Lennox, John C. (2009). God's Undertaker: Has Science Buried God? (Updated ed.). Lion UK. p. 224. ISBN 0-7459-5371-9.

ספרות ביקורתית אודות השלכות האתאיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Robert Anton Wilson, The New Inquisition: Irrational Rationalism and the Citadel of Science. 1994. 256 pages.
  • Lennox, John C. (2017). Determined to Believe: The Sovereignty of God, Freedom, Faith, and Human Responsibility (1st ed.). Monarch Books. p. 352. ISBN 978-0857218728.

ספרות ביקורתית אודות האטיולוגיה לאתאיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Murray, William Joseph (1992). My Life Without God. ISBN 1936488345.
  • R. C. Sproul, If there is a God, why are there atheists?: A surprising look at the psychology of atheism, Bethany Fellowship 1978 (ISBN 0-87123-238-3)
  • Vitz, Paul C. (2000). Faith of the fatherless : the psychology of atheism. Dallas: Spence Pub. Co. ISBN 1890626252.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביקורת האתאיזם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זרם זה נחשב לגרסה קיצונית של אתאיזם חזק ונדחה על ידי רוב האתאיסטים (הן מן האתאיזם האגנוסטי והן מן האתאיזם החזק).
  2. ^ נקרא בלשון רבים מהמבקרים "Atheist faith".
  3. ^ הכוונה כאן למושג האתאיזם במובן של דחייה או שלילה של רעיון האלוהות בכללותו ובפרט במובן האתאיזם החזק\חיובי (כמו גם אתאיזם גנוסטי).
  4. ^ לדוגמה, אמונה על הקשר האפשרי בין שני משתנים שמדען מבקש לחקור בתנאים מבוקרים.
  5. ^ תרגום לעברית של דבריו אלו (ראו מקור לפניכן בגוף הערך): "ניקח לדוגמה אל דאיסטי, סוג של "אלוהי הפיזיקאי", אלוהים של מישהו כמו פאול דייוויס; המפלג את חוקי הפיזיקה, אלוהים המתמטיקאי, שהניח את הקוסמוס, ולאחר מכן כאילו לקח צעד אחורה, ורק צופה בו. הפרט יכול לטעון טענה מאד הגיונית ומכובדת כזו, שאותה אמנם לא הייתי מקבל אך אני חושב שזה כן דיון רציני שהיה בידינו לערוך".
  6. ^ בקרב כתביהם של חלק מהדאיסטים, נפוץ הביטוי "supreme being". להרחבה ראו הערך דאיזם, בפרט בפרקים העוסקים בטרימונולוגיה.
  7. ^ ראו מסעות הצלב, וכן, האינקוויזציה הספרדית.
  8. ^ ראו טרור אסלאמי וג'יהאד.
  9. ^ ללא תלות בשאלה אם מוסר זה הופיע באופן אבולוציוני או לאו.
  10. ^ להרחבה על מושג הזהות החברתית בכלל והמחקר על שיוך דתי וחילוני (religious/secular affiliation) ראו הערך פסיכולוגיה חברתית.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ See e.g. Alvin Plantinga, who suggests that belief in God is like belief in other minds in this respect, in his God and Other Minds, Ithaca: Cornell University Press, 1967; rev. ed., 1990. ISBN 0-8014-9735-3
  2. ^ 1 2 מושג האתאיזם מתאר גם קבוצה חברתית כללית אשר כוללת בתוכה תתי-קבוצות מובחנות, השקפות ותנועות. ההשתייכות לתנועה זו נקשרה לעיתים במושג הסוציאליזציה. ראו מחקר חלוצי על הסוציולוגיה של האתאיזם הסוקר הקשרים אלה: Roberto Cipriani, Franco Garelli, Annual Review of the Sociology of Religion Volume 7: Sociology of Atheism.
  3. ^ 1 2 [ב]
  4. ^ Pasquale, Frank. "Secularism & Secularity: Contemporary International Perspectives". Hartford, CT: Institute for the Study of Secularism in Society and Culture (ISSSC), 2007. p. 46
  5. ^ patheos.com, Distinguishing The Atheist Agnostic, The Theist Gnostic, The Atheist Gnostic, and The Theist Agnostic, October 8, 2009 by Daniel Fincke.
  6. ^ The concept of Atheism, Andrew Herzman, second page of chatper 2. See Google Books.
  7. ^ Kojin Karatani, Transcritique: On Kant and Marx (MIT Press: 2003), p. 212
  8. ^ Annual Review of the Sociology of Religion: Sociology of Atheism edited by Roberto Cipriani, Franco Garelli, 2016, p. 8.
  9. ^ New Scientist, 11 April 2017 Faith of the faithless: Is atheism just another religion? The taunt that atheism is religious thinking in disguise undermines its claim to be a better way to run the world. The truth is more complex than you might imagine
  10. ^ Anthony Kenny What I Believe see esp. Ch. 3 "Why I am not an atheist"
  11. ^ RJ Eskow, 2005. "Blind Faith: Sam Harris Attacks Islam." The Huffington Post.
  12. ^ RJ Eskow, 2006. "Reject Arguments For Intolerance – Even From Atheists." The Huffington Post.
  13. ^ "Answering Atheist’s Arguments", Dinesh D'Souza
  14. ^ John F. Haught, God and the New Atheism: A Critical Response to Dawkins, Harris, and Hitchens, Westminster John Knox Press, December 31, 2007, 156 pages, ISBN 978-0664233044, page 45
  15. ^ Johns, Ian (2006). Atheism gets a kick in the fundamentals. The Times.
  16. ^ David Chater, "Viewing guide: The Trouble with Atheism," The Times, December 18, 2006
  17. ^ http://www.guardian.co.uk/media/2006/dec/19/broadcasting.tvandradio
  18. ^ Sam Wollaston, "Last night's TV," The Guardian, 16 December 2006
  19. ^ Johns, Ian (2006). "Atheism gets a kick in the fundamentals", The Times.
  20. ^ Opinionator - Is Atheism Irrational? By Gary Gutting February 9, 2014 7:15 pm.
  21. ^ Why I am a Possibilian David Eagleman's Secular Sunday Sermon David Eagleman 04/02/2013 23:45. Who is interested and comfortable with our present position of vast ignorance and one who can celebrate uncertainty
  22. ^ 1 2 Stray Questions for: David Eagleman, By Blake Wilson July 10, 2009 7:00 am
  23. ^ Neuroscientist Imagines 40 Different Versions of the Afterlife, Monday, July 6, 2009 By Angela Carone, Maureen Cavanaugh and
  24. ^ Richard Dawkins, The God Delusion (Boston: Houghton Mifflin, 2006), 416 pp. $27.00.
  25. ^ דבריו אלו של דוקינס הובאו, בין היתר, כתגובה לביקורת ששטח בפניו האגנוסטיקן סטיבן ג'יי גולד, בהתאם למה שכינה "אידאולוגיה לא מתפשרת" - ראו Stephen Jay Gould, "Darwinian Fundamentalism", The New York Review of Books, June 12, 1997.
  26. ^ John Bingham, Religious Affairs Editor 7:19AM GMT 24 Feb 2012, Richard Dawkins: I can't be sure God does not exist.
  27. ^ "יש אלוהים?", עמ' 86 ואילך
  28. ^ 1 2 Richard Dawkins, The God Delusion (Boston: Houghton Mifflin, 2006), first edition, p 74.
  29. ^ Richard Dawkins, The God Delusion (Boston: Houghton Mifflin, 2006), first edition, p 69.
  30. ^ דיון בין מבקר הדת ריצ'רד דוקינס לג'ון לנוקס (פרופסור למתמטיקה מאוקספורד) ונוצרי בדתו. התייחסות ישירה של דוקינס לקונספט האל הדאיסטי הובאה בפרק הזמן 4:25-5:30.
  31. ^ Letter to an Atheist – April 3, 2007, by Michael Patrick, p. 58, ISBN 097949740X.
  32. ^ Hegel's Phenomenology of Mind: Analysis and Commentary, C. V. Dudeck, University Press of America, 1981. p 222.
  33. ^ "man is by his constitution a religious animal; that atheism is against not only our reason but our instincts; and that it cannot prevail long", from "Reflections on the Revolution in France", Edmund Burke, November 1790
  34. ^ Carol S. Matthews (19 באוקטובר 2009). A New Vision A New Heart A Renewed Call – Volume Two. William Carey Library. ISBN 978-0-87808-364-0. "Although Neo-Pagans share common commitments to nature and spirit there is a diversity of beliefs and practices. Some are atheists, others are polytheists (several gods exists), some are pantheists (all is God) and others are panentheists (all is in God)."
  35. ^ Human Universals, Donald Brown, 1991
  36. ^ 1 2 3 carm.org | Is atheism the default position? by Matt Slick.
  37. ^ 1 2 3 4 5 6 ד"ר משה רט, "לשבור את התער של אוקאם", פורסם ב-17/03/2013 16:05:00, באתר הבלוג האישי של רט.
  38. ^ Evengalical Times, New atheism – new religion July 2014 | by Kieran Beville
  39. ^ Strange Notion, Is Atheism a Religion?, by Jimmy Akin.
  40. ^ מקור המונח "אתאיזם" (להבדיל מ"אתאוס"), הוא בצרפתית משנת 1546. לחצו למקור במילון מריאם-וובסטר.
  41. ^ "חמישה הן הנקראין מינים: האומר שאין שם אלוה ואין לעולם מנהיג, והאומר שיש שם מנהיג אבל הם שניים או יותר, והאומר שיש שם ריבון אחד אבל שהוא בעל גוף ובעל תמונה (=צורה), וכן האומר שאינו לבדו הראשון וכן העובד כוכב או מזל (=אלילים) וזולתו כדי להיות מליץ בינו ובין ריבון העולמים" (רמב"ם, משנה תורה, ספר מדע, הלכות תשובה, פרק שלישי הלכה ז).
  42. ^ דברים פרק יג
  43. ^ Armstrong, Karen (1999). A History of God. London: Vintage. ISBN 0-09-927367-5.
  44. ^ HuffPost, THE BLOG 02/28/2014 06:23 pm ET | Updated Apr 30, 2014 How to Debate a Christian Apologist By Victor Stenger
  45. ^ תנ"ך, תהלים יד א.
  46. ^ Yeshayahu Leibowitz about the first words of Genesis - science and religion. From www.leibowitz.co.il (in Hebrew). See also www.wix.com/giorab/Leibowitz (in English).
  47. ^ אתר למנויים בלבד מיכה גודמן, על שלושה פרדוקסים עומדת הציונות הדתית, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2015
  48. ^ Pascal, Blaise; Ariew, Roger (2005). Pensées. Indianapolis, IN: Hackett Pub. Co.. p. 51. ISBN 9780872207172. Retrieved 2009-07-27.
  49. ^ 1 2 "Blaise Pascal", Columbia History of Western Philosophy, page 353.
  50. ^ Boyarin, Daniel (2009). Socrates & the fat rabbis. University of Chicago Press. p. 48. ISBN 0-226-06916-8.
  51. ^ al-Juwayni A Guide to Conclusive Proofs for the Principles of Belief, 6
  52. ^ Voltaire (1728). "Remarques (Premiéres) sur les Pensées de Pascal". Oeuvres Complétes de Voltaire. Mélanges I (in French). Archived from the original on April 18, 2012. Retrieved April 24, 2016.
  53. ^ ד"ר משה רט, "אסיריו של האל המרושע", פורסם ב-17/03/2013 16:05:00, באתר הבלוג האישי של רט.
  54. ^ Hume, David. "Dialogues Concerning Natural Religion". Project Gutenberg. Retrieved 12 January 2012.
  55. ^ In Service to an Impotent God JANUARY 28, 2016 BY LINDA LASCOLA, Patheos.
  56. ^ 1 2 Sam Harris - God is either impotent or evil, Dr. Sam Harris vs Dr. William Lane Craig The God Debate II University of Notre Dame
  57. ^ Dawkins, Richard (2006-09-18). The God Delusion. Ch. 7: Houghton Mifflin. ISBN 978-0-618-68000-9.
  58. ^ Miller, Kenneth R. (1999). Finding Darwin's God: A Scientist's Search for Common Ground Between God and Evolution. New York: Harper Perennial. p. 280. ISBN 9780060930493.
  59. ^ Highest linear correlations | PhilPapers Surveys, philpapers.org
  60. ^ John Locke, A Letter Concerning Toleration, translated by William Popple, 1689.
  61. ^ John Locke: A Letter Concerning Toleration
  62. ^ See, e.g., United States v. Miller, 236 F. 798, 799 (W.D. Wash., N.D. 1916) (citing Thurston v. Whitney et al., 2 Cush. (Mass.) 104; Jones on Evidence, Blue Book, vol. 4, §§ 712, 713) ("Under the common-law rule a person who does not believe in a God who is the rewarder of truth and the avenger of falsehood cannot be permitted to testify.")
  63. ^ 1 2 Russell, Jeffrey Burton (2012). Exposing Myths about Christianity. Downers Grove, Ill.: IVP Books. pp. 57–58. ISBN 9780830834662.
  64. ^ 1 2 Geoffrey Blainey; A Short History of Christianity; Viking; 2011; p.543
  65. ^ Ericson, Edward E. Jr. (October 1985) "Solzhenitsyn – Voice from the Gulag," Eternity, pp. 23–24
  66. ^ Relational Reasons for Nonbelief in the Existence of Gods: An Important Adjunct to Intellectual Nonbelief.
  67. ^ Christian Today | Unreasonable Doubt: The reasons for unbelief are more complex than many atheists let on. | Jim Spiegel | February 10, 2011.
  68. ^ bbc.co.uk, "Religions Reasons people choose atheism". Last updated 2009-10-22 - This article is an in depth look at some of the reasons why people choose atheism, and some of the most influential atheist thinkers and their arguments.
  69. ^ Andy Tix Ph.D. The Pursuit of Peace The New Psychology of Atheism New research reveals some of the emotional factors involved in disbelief. Posted Mar 21, 2016
  70. ^ 1 2 Murray, William Joseph (1992). My Life Without God. ISBN 1936488345.
  71. ^ I’m raising my kids atheist in a God-obsessed culture: How I learned to parent godless children, salon.com
  72. ^ Faith of the Fatherless - by Paul C. Vitz - Blogcritics Books
  73. ^ Feuerbach: a Theologian Who Wasn't
  74. ^ BuzzFeed.com (several authors - see in article): Feminism In Faith: Four Women Who Are Revolutionizing Organized Religion
  75. ^ Albert Einstein in a letter to M. Berkowitz, 25 October 1950; Einstein Archive 59-215; from Alice Calaprice, ed., The Expanded Quotable Einstein, Princeton, New Jersey: Princeton University Press, 2000, p. 216.
  76. ^ "Albert Einstein (1879-1955)". נבדק ב-2007-05-21.
  77. ^ אלברט איינשטיין, הצד האנושי
  78. ^ Big Think (2012-04-25), Neil deGrasse Tyson: Atheist or Agnostic?, נבדק ב-2017-07-29
  79. ^ "I do not want to believe in God. Therefore, I choose to believe in that which I know is scientifically impossible; spontaneous generation arising to evolution." (Wald, George, "Innovation and Biology," Scientific American, Vol. 199, Sept. 1958, p. 100)
  80. ^ Scientific American, stories by George Wald.
  81. ^ 1 2 מיכאל אברהם, אלוהים משחק בקוביות, הוצאת ידיעות ספרים, 2011.
  82. ^ 1 2 ראו שו"ת בנושא ספרו "אלוהים משחק בקוביות" באתרו האישי של הרב.
  83. ^ Disprove Abiogenesis and prove God exists? 17 June 2014, 10:31
  84. ^ 1 2 religioustolerance.org | Deism: About the God who went away Origins of life & species. Is Richard Dawkins a Deist? | "There is believed to be no consensus at this time among Deists as to whether the development of the first life from from inanimate matter was an act of creation by God or a natural process without divine intervention.".
  85. ^ ד"ר מיכאל אברהם, האם אמונה באלוהים היא רציונלית? חלק ראשון, באתר ynet, 14 ביולי 2011
  86. ^ The new atheism Brendan O'Neill There is more humanity in the 'superhuman' delusions of the devout than there is in the realism of the hectoring atheists, Sunday 30 December 2007 11.00 GMT
  87. ^ 1 2 art of the soluble, by Colin Tudge
  88. ^ 1 2 McGrath, Alister (2004). Dawkins' God: Genes, Memes, and the Meaning of Life. Oxford, England: Blackwell Publishing. p. 81. ISBN 1-405-12538-1.
  89. ^ http://wesscholar.wesleyan.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1315&context=etd_hon_theses
  90. ^ 1 2 3 Sacks, Jonathan (2011). The Great Partnership: Science, Religion, and the Search for Meaning. New York: Schocken. p. 11. ISBN 0-805-24301-1.
  91. ^ New Atheism and the Scientistic Turn in the Atheism Movement Authors, Massimo Pigliucci, First published: 16 September 2013Full publication history, DOI: 10.1111/misp.12006 View/save citation
  92. ^ Duelling Professors - John Lennox & Peter Atkins. moderated by Grenville Kent, from johnlennox.org.
  93. ^ Taking Science on Faith; Paul Davies, The New York Times, 24 Nov 2007
  94. ^ The Dawkins Delusion?
  95. ^ Peterson 2003, p. 753: 'the best way to understand the charge of scientism is as a kind of logical fallacy involving improper usage of science or scientific claims'
  96. ^ Ryder, Martin, Scientism, Denver: University of Colorado, retrieved July 5, 2007
  97. ^ Blackburn, S (2005). The Oxford Dictionary of Philosophy. Oxford paperbacks. Oxford University Press. pp. 331–32. ISBN 978-0-19-861013-7. LCCN 2006271895. "Scientism: Pejorative term for the belief that the methods of natural science, or the categories and things recognized in natural science, form the only proper elements in any philosophical or other inquiry."
  98. ^ Putnam, Hilary (1992). Renewing Philosophy. Cambridge, MA: Harvard University Press. pp. x.
  99. ^ Murphy, Peter. "Dogmatic Atheism and Scientific Ignorance". World Union of Deists. Retrieved 2 October 2016.
  100. ^ Lennox, John C. (2010). God and Stephen Hawking: Whose Design is it Anyway?. Oxford: Lion. pp. 11–12, 17–21, 47–66. ISBN 0745955495.
  101. ^ פיזיקלי ואבולוציוני מבחינת היווצרות הקוסמוס (המרחב בו נמצא היקום) והתפתחויות בו, כלומר מצב דמיוני בו נוצר קוסמוס מכלום במובן הפילוסופי-טוטאלי של המונח ואשר מתחוללים בו תהליכים אבולוציוניים יקומיים במסגרתם מופיע בו יקום אחד לפחות אשר מתפתח בעצמו למצבים נתונים. טענה זו בוקרה על ידי רופרט שלדרייק בהרצאתו ב-TEDx - "Rupert Sheldrake - The Science Delusion", שם ציטט, בהקשר זה, את דברי הביולוג טרנס מקנה: "תנו לנו נס אחד, אנחנו נסביר את השאר" כאשר הכוונה לבקר את אמונתם של אתאיסטים-פיזיקליסטים כי ההסבר חייב להיות פיזיקליסטי.
  102. ^ patheos.com, Who defines atheism? September 24, 2014 by Dean Roth
  103. ^ OUPB, James W. Jones, March 10th 2016, Growing criticism by atheists of the New Atheism movement.
  104. ^ Head, Tom (1997). "Conversations with Carl". Skeptic. The Skeptics Society. 13 (1): 32–38. Excerpted in Head 2006
  105. ^ Tracy, David (1990). "Kenosis, Sunyata, and Trinity: A Dialogue with Masao Abe". In Cobb, John B., Jr.; Ives, Christopher. The Emptying God: A Buddhist-Jewish-Christian Conversation. Faith Meets Faith Series. Essays by Masao Abe. Maryknoll, NY: Orbis Books. p. 52. ISBN 0-883-44670-7. LCCN 90031442. OCLC 318355646.[page verification needed]
  106. ^ TED Talks, Alain De Botton: Atheism 2.0
  107. ^ NEWSABORTIONThu Mar 29, 2012 - 2:20 pm EST Pro-life atheists invade the American Atheist Convention
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ביקורת_האתאיזם&oldid=38334959"