ביצת פברז'ה
ביצי פָֿבֶּרְזֶ'ה הן 69 תכשיטים בצורת ביצה שנוצרו על ידי "בית פברז'ה" - בית המלאכה של התכשיטן פטר קארל פברז'ה, בסנקט פטרבורג, בשנים 1885–1917[1].
50 ביצים נוצרו על ידי פברז'ה עבור הצארים של רוסיה אלכסנדר השלישי וניקולאי השני. שתי ביצים נוספות, אשר הוכנו עבור הצאר ("צביר הכוכבים" ו"התרזה הקארליאנית") בשנת 1917, לא הועברו לו בשל מהפכת פברואר. שבע נוספות הוכנו עבור משפחת קלץ' (Kelch) ממוסקבה[2]. את הביצים יצרו ממתכות יקרות והן עוטרו באבנים יקרות ובאמייל. כיום "ביצת פברז'ה" הפך לשם נרדף לתכשיטי זהב איכותיים וגם למותרות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
את ביצת פברז'ה הראשונה, ה"תרנגולת", יצר קרל פברז'ה בשנת 1885 בהזמנת הצאר אלכסנדר השלישי. אלכסנדר רצה להפתיע את רעייתו, הצארינה מריה פיודורובנה, במתנה לכבוד חג הפסחא. המתנה שנבחרה הייתה תכשיט בצורת ביצת פסחא מעוטרת. הביצה הייתה עשויה זהב ומצופה אמייל, אולם ניתן היה לפתוח אותה, בדומה לבובת מטריושקה, ובתוכה היה חלמון מוזהב, שבתוכו תרנגולת עשויה זהב, ובתוכה כתר עשוי אבני אודם.
הצארינה כה התלהבה מהמתנה עד כי הצאר אלכסנדר מינה את פברז'ה לתכשיטן המלכותי והורה לו ליצור ביצת פסחא חדשה מדי שנה, ובלבד שבתוך כל ביצה תהיה הפתעה. בנו של אלכסנדר, הצאר ניקולאי השני, המשיך מנהג זה. החל מעלייתו לשלטון הזמין שתי ביצי פסחא בכל שנה, אחת עבור אמו האלמנה ואחת עבור אשתו, אלכסנדרה פיודורובנה.
נוסף על הביצים שנוצרו מדי שנה עבור המשפחה הקיסרית, נוצרו 15 ביצים למשפחות עשירות, ובהן 7 ביצים עבור התעשיין העשיר אלכסנדר קלץ' (אנ').
רשימת ביצי פברז'ה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1885 תרנגולת
- 1886 תרנגולת עם סיכת ספיר (אנ') (אבדה)
- 1887 שעון הנחש הכחול
- 1888 כרוב עם מרכבה (אנ') (אבדה)
- 1889 הכרחיות (אנ') (אבדה)
- 1890 ארמונות דניים (אנ')
- 1891 זיכרון של אזוב (אנ')
- 1892 סורג יהלום (אנ')
- 1893 קוקז (אנ')
- 1894 רנסאנס (אנ')
- 1895 ניצן ורד (אנ')
- 1895 שנים עשר מונוגרמות (אנ')
- 1896 מיניאטורות מסתובבות (אנ')
- 1896 דיוקנאות אלכסנדר השלישי (אנ') (אבדה)
- 1897 הכתרה (אנ')
- 1897 שקנאי (אנ')
- 1898 שושנת העמקים (אנ')
- 1898 ארגמן (אנ') (אבדה)
- 1899 שעון זר השושן הצחור
- 1899 אמנון ותמר (אנ')
- 1900 הרכבת הטרנס סיבירית (אנ')
- 1900 תרנגול (אנ')
- 1901 סל פרחי בר (אנ')
- 1901 ארמון גטצ'ינה (אנ')
- 1902 עלה תלתן (אנ')
- 1902 נפרט האימפריה (אנ')
- 1903 פטר הגדול (אנ')
- 1903 דני מלכותי (אנ') (אבדה)
- 1904 (לא נוצרה ביצה)
- 1905 (לא נוצרה ביצה)
- 1906 הקרמלין
- 1906 ברבור (אנ')
- 1907 סורג שושנים (אנ')
- 1907 עריסה עם זר (אנ')
- 1908 ארמון אלכסנדר (אנ')
- 1908 טווס (אנ')
- 1909 יאכטה (אנ')
- 1909 הנצחה לאלכסנדר השלישי (אנ') (אבדה)
- 1910 אכסדרת עמודים (אנ')
- 1910 אלכסנדר השלישי רכוב על סוס (אנ')
- 1911 יובל החמש עשרה (אנ')
- 1911 עץ דפנה (אנ')
- 1912 צארוויץ' (אנ')
- 1912 נפוליאוני (אנ')
- 1913 יובל השלוש מאות לשושלת רומאנוב (אנ')
- 1913 חורף (אנ')
- 1914 פסיפס (אנ')
- 1914 ציור חד צבעי
- 1915 צלב אדום עם טריפטיכון (אנ')
- 1915 צלב אדום עם דיוקנאות מלכותיים (אנ')
- 1916 צבא הפלדה (אנ')
- 1916 מסדר ג'ורג' הקדוש (אנ')
- 1917 התרזה הקארליאנית
- 1917 צביר כוכבים
ביצים קיסריות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביצים שהוכנו עבור משפחת קלץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1898 תרנגולת קלץ' (אנ')
- 1899 שנים עשר לוחות (אנ')
- 1900 אצטרובל (אנ')
- 1901 פריחת תפוח (אנ')
- 1902 רוקייל (אנ')
- 1903 בונבוניירת קלץ' (אנ')
- 1904 שנטיקלר קלץ' (אנ')
ביצים אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1885-1891 אמייל כחול
- 1899-1903 סקנדינבי
- 1902 דוכסית מארלבורו (אנ')
- 1902 רוטשילד (אנ')
- 1907 יוסופוב
- 1914 קרח נובל (אנ')
- 1917 לילה
- תאריך לא ידוע לפיס לזולי (אנ')
-
ביצת אלכסנדר השלישי רכוב על סוס -
ביצת זיכרון אזוב -
ביצת פטר הגדול -
ביצת רנסאנס
.jpg)
מיקומן של ביצי פברז'ה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מיקום הביצה | מספר פריטים |
| ביצים קיסריות: | סה"כ 54 |
| אוסף ויקטור וקסלברג, (רוסיה) | 11 |
| מוזיאון נשקיית הקרמלין, (מוסקבה, רוסיה) | 10 |
| מוזיאון וירג'יניה לאמנות (אנ'), (ריצ'מונד, וירג'יניה ארצות הברית) | 5 |
| מוזיאון ניו אורלינז לאמנות, (ניו אורלינז, לואיזיאנה, ארצות הברית) | 3 |
| האוסף המלכותי (אנ'), (לונדון, הממלכה המאוחדת) | 3 |
| קרן סאנדוז, (שווייץ) | 2 |
| מוזיאון הילווד (אנ'), (וושינגטון די. סי., ארצות הברית) | 2 |
| מוזיאון וולטרז לאמנות (אנ'), (בולטימור, מרילנד, ארצות הברית) | 2 |
| מוזיאון קליבלנד לאמנות (אנ'), (קליבלנד, אוהיו, ארצות הברית) | 1 |
| אוסף אלבר השני, נסיך מונקו, (מונטה קרלו, מונקו) | 1 |
| המוזיאון הרוסי הלאומי, (מוסקבה, רוסיה) | 1 |
| מכון פרסמן למינרולוגיה, (מוסקבה, רוסיה) | 1 |
| אוספים פרטיים | 4 |
| מיקום אינו ידוע | 8 |
| ביצי קלץ': | סה"כ 7 |
| אוסף ויקטור וקסלברג, (רוסיה) | 2 |
| האוסף המלכותי (אנ'), (לונדון, הממלכה המאוחדת) | 1 |
| אוספים פרטיים | 4 |
| ביצים אחרות: | סה"כ 8 |
| אוסף ויקטור וקסלברג (רוסיה) | 2 |
| מוזיאון קליבלנד לאמנות (אנ'), (קליבלנד, אוהיו, ארצות הברית) | 1 |
| קרן סאנדוז, (שווייץ) | 1 |
| המוזיאון הלאומי הרוסי, (מוסקבה, רוסיה) | 1 |
| אוספים פרטיים | 3 |
מתוך 69 ביצי הפברז'ה שנוצרו, ידוע מיקומן של 61 ביצים. מרבית הביצים מוצגות במוזיאונים ואוספים הפתוחים לציבור - מרביתן, 30, ברוסיה. מתוך 54 ביצים שהוזמנו על ידי הצאר ידוע מקומם של 46 ביצים. מבין שמונה הביצים האבודות, ישנן תמונות של שתי ביצים בלבד - "הדני המלכותי" (אנ') משנת 1903 והנצחת אלכסנדר השלישי (אנ') משנת 1909.
מבין הביצים הקיסריות, רק הביצה משנת 1916 - מסדר ג'ורג' הקדוש (אנ') הוצאה מרוסיה על ידי הבעלים של הביצה - הקיסרית האלמנה מריה פיודורובנה. יתר הביצים נותרו בסנקט פטרבורג.
בעקבות מהפכת אוקטובר, הולאמו הביצים על ידי השלטון הבולשביקי, והועברו בהוראת ולדימיר לנין לנשקיית הקרמלין. משפחת פברז'ה נמלטה לשווייץ שם נפטר פטר קארל פברז'ה בשנת 1920.
בשל מחסור במטבע זר, מכר יוסיף סטלין 14 מהביצים בין השנים 1930–1933.
האוסף הגדול ביותר של ביצי פברז'ה מחוץ לקרמלין נאסף על ידי מלקולם פורבס (אנ') והוצג בניו יורק. אוסף זה כלל 9 ביצים ו-180 יצירות אחרות של פברז'ה. האוסף נמכר על ידי בית המכירות סותבי'ס בשנת 2004, ונרכש בשלמותו על ידי האוליגרך הרוסי ויקטור וקסלברג במחיר של למעלה מ-90 מיליון דולרים[3].
בנובמבר 2007 נמכרה הביצה המכונה "רוטשילד" (אנ') במכירה פומבית בשווי של 8.9 מיליון ליש"ט.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר החוקר את בית פברז'ה
- תיאור ביצי פברז'ה
- ההיסטוריה קצרה של ביצי פברז'ה
- אבן הפברז'ה של רוטשילד - כתבה של רשת BBC
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רשימת ביצי פברז'ה
- ^ ביצי משפחת קלץ'
- ^ האוסף האגדי של הצאר חוזר הביתה, באתר הארץ, 5 בפברואר 2004
.jpg)
