ביצה

ערך זה עוסק במבנה המכיל את הזיגוטה ומיועד להכיל עובר, להגן עליו ולכלכל אותו עד דרגת בגרות מינימלית השונה מבעל חיים אחד למשנהו. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ביצה (פירושונים).

ביצה היא מבנה אשר בתחילת התפתחותו של העובר מכיל את הזיגוטה, ובנוי להכיל את העובר בשלבים מאוחרים יותר. דהיינו, הביצה בנויה מההתחלה להכיל עובר מפותח. הביצה מתפקדת בדומה לרחם ומאפשרת לעובר להתפתח מחוץ לגוף אמו. כל החומרים הנחוצים לעובר נמצאים בתוך הביצה.

מטרות הביצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להגן על העובר מפני סכנות (למשל, מאכל על ידי בעל חיים גדול ממנו)
לכלכל אותו עד דרגת בגרות מינימלית - השונה מבעל חיים אחד למשנהו.

סוגים רבים של דגים, זוחלים, דו-חיים, חרקים ועכבישאים, וכל סוגי העופות מטילים ביצים בתהליך הרבייה. נוספים להם יונקי הביב, היחידים במחלקת היונקים המטילים ביצים. דוגמה מוכרת היא הברווזן (פלטיפוס).

ביצת הציפור הגדולה ביותר היא ביצת היען, שמשקלה כ־1.5 ק"ג, ואילו הקטנה ביותר שייכת לקוליברי הדרום אמריקאי - משקלה נע בין חצי גרם ל-2 גרם. ביציהם של דגים וחרקים קטנות בדרך כלל בהרבה.

ביצי עופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי ההפריה, מטילה הציפור את הביצה ודוגרת עליה זמן מה, עד אשר בוקע הצאצא. במרבית המינים הנקבה היא זו שדוגרת על הביצה, אך ישנם גם יוצאי דופן: זכר הקזואר הוא זה שדוגר על הביצים, ועופות אוסטרליים מסוימים אינם דוגרים כלל אלא קוברים את הביצים בחול.

ביצי העופות מצויות בשלל גוונים וצורות חיצוניים, אך המבנה הפנימי שלהן זהה בדרך כלל ומכיל חלמון צהוב, המשמש מקור מזון לעובר, וסביבו שכבה של חלבון. החלמון מוחזק בקצותיו באמצעות קורים חלבוניים המאפשרים לו לנוע על צירו, כך שהעובר נותר תמיד כשראשו כלפי מעלה. את החלבון עוטה הקליפה, העשויה בעיקר סידן פחמתי ומכילה נקבוביות אוויר רבות - בזו של תרנגולת, לדוגמה, יש למעלה מ־7,000. שני הקרומים המרפדים את הקליפה מופרדים זה מזה בחלקה הרחב של הביצה, ויוצרים שק אוויר, המאפשר לגוזל לנשום את נשימתו הראשונה, עם בקיעת הביצה. שק האוויר גם מאפשר את שינוי נפח תוכן הביצה ללא פגיעה בקליפה הקשיחה. בתעשיית המזון, גודלו של שק האוויר משמש מדד לטריות הביצה.

קן ביצי שחרור
קן ביצי שחפית
ביצי קיכלי רונן
ביצי עיט
קן ביצי ירגזי מצוי
קן ביצי קנית

ביצי זוחלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב ביצי הזוחלים קליפה חזקה דמוית קלף, אך לחלקן קליפות קשיחות או רכות במיוחד. ביצי הלטאות, לדוגמה, הן בעלות קליפה רכה. רוב הזוחלים אינם דוגרים על הביצים, אלא מטילים אותן במקומות חמים כגון מחילות או בורות בחול. סוגים מסוימים של נחשים נוהגים לחמם את הביצים באמצעות היכרכות סביבן.

צב בוקע מביצה
ביצי נחש פיתון

ביצי דגים, חרקים ודו-חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי תכונות עיקריות מאפיינות ביצי דגים וחרקים - גודלן המזערי ומספרן העצום. נקבת דג השיבוטה לדוגמה, מטילה למעלה מ־6 מיליון ביצים בשנה, ונקבת דג הלינג - כ־30 מיליון. רובן המכריע של ביצים אלו אינן מגיעות לשלב הפיכתן לצאצא, עקב אכילתן על ידי חרקים או דגים אחרים.

דו-חיים מטילים ביצים העטופות בקריש חלקלק המגן עליהן ומאפשר להן לצוף על פני המים. זכר האלוטס (מין של צפרדע) נושא את הביצים שהטילה הנקבה על רגליו האחוריות, ובכך מגן עליהן מפני טורפים.

ביצי פרפר זנב סנונית נאה על עלי פיגם
ביצי פרפר דנאית הדורה

שימוש בביצים בתעשיית המזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ביצה (מזון)

ביצי עופות, ובעיקר ביצי תרנגולות, משמשות את האדם לאכילה. ניתן לאכול את הביצה כחלק ממגוון של מוצרים אחרים כמו עוגות, ממתקים, מרקים, סלטים, מיונז, ועוד.

הביצה נתפסת כמזינה ובריאה, למרות הכמות הגבוהה של כולסטרול שהיא מכילה.

תעשיית הביצים מותקפת מצד ארגונים להגנת בעלי־חיים בשל תנאי החזקה של תרנגולות מטילות, ובפרט, בשל הגידול בכלובי סוללה, הנפוץ בחקלאות התעשייתית, אשר אינו מותיר לתרנגולות כמעט כל מרחב תנועה או גירוי סביבתי. נשמעת ביקורת גם כלפי נֹהַגים נוספים המקובלים בתעשיית הביצים, בהם השימוש בהשרה כפויה, השמדת האפרוחים הזכרים (שאינם מטילים ביצים), וקיטום מקורי המטילות.

הביצה בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצת קולומבוס הוא כינוי לדבר מה אשר כל אחד היה יכול לעשותו מבחינה פיזית, אבל רק על דעתו של אדם מבריק עלה הרעיון לעשות אותו.
בתרבות הנוצרית, נהוג בחג הפסחא לצבוע ביצים בצבעים עליזים ולהסתירן. המונח "ביצת פסחא" משמש בתוכנות מחשב ככינוי לתכונה נסתרת (או חלון מיוחד) שניתן לחושפם רק באמצעות לחיצה על שילוב מקשים מיוחד.
במסעות גוליבר הסיבה למלחמה בין ממלכת ליליפוט לבין ממלכת בלפוסקו, היא האם יש לשבור את הביצה מהצד הרחב או מהצד הצר.
"הביצה שהתחפשה" הוא סיפור ילדים מאת דן פגיס בהוצאת עם עובד. הסיפור פותח במילים "הָיֹה הָיְתָה בֵּיצָה שֶׁלֹּא רָצְתָה לִהְיוֹת בֵּיצָה..." ומציג את סיפורה של ביצה שאינה מרוצה מעצמה. מוסר ההשכל של הסיפור הוא ביכולת של האדם להאמין בעצמו ולהתפתח מתוך המצב בו הוא נמצא.
פרדוקס הביצה והתרנגולת הוא פרדוקס נושן בעל משמעות מטאפורית: השאלה העומדת בבסיסו היא "מה הופיע קודם; הביצה או התרנגולת?". לשאלה זו היבטים אבולוציוניים, לוגיים ותאולוגיים כאחד.
ביצה קוסמית^(אנ') או ביצת העולם, היא מוטיב המופיע במיתוסי בריאה של תרבויות רבות. לפי האמונה המצרית העתיקה, אבי האלים, רע, בקע מתוך ביצה וברא את העולם בעזרת ילדיו. גם על-פי המיתוס הכנעני, העולם והאלים כולם בקעו מתוך הביצה הקוסמית.