בינגהמטון
 | |
| מימין לשמאל: נוף קו הרקיע של העיר, כיכר דיל ארץ', תערוכת כדורים פורחים, גשר דרום וושינגטון, מרכז העיר בחורף, הקרוסלה בפארק רוס ורובע בית המשפט ההיסטורי. | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 ניו יורק |
| מחוז | ברום |
| תאריך ייסוד |
1834 כעיירה 1867 כעיר |
| שטח | 28.9 קמ"ר |
| גובה | 260 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 47,969 (1 באפריל 2020) |
| ‑ במטרופולין | 251,725 |
| ‑ צפיפות | 1,743.9 נפש לקמ"ר (2010) |
| קואורדינטות | 42°05′56″N 75°54′39″W / 42.098888888889°N 75.910833333333°W |
| אזור זמן | UTC -5 |
| www.binghamton-ny.gov | |
בינגהמטון (באנגלית: Binghamton) היא עיר בניו יורק שבארצות הברית ובירת מחוז ברום. העיר שוכנת באזור הדרומי של המדינה ליד הגבול עם פנסילבניה. בינגהמטון היא המרכז התרבותי של מטרופולין בינגהמטון ובירתה, במטרופולין מתגוררים 251,725 תושבים. אוכלוסיית העיר עצמה על פי מפקד האוכלוסין של ארצות הברית לשנת 2010, היא 47,376. אוניברסיטת בינגהמטון הוקמה בשנת 1946 ומאז משמשת כמרכז החינוך העיקרי באזור.
מאז ימי התחבורה המסילתית, בינגהמטון נחשבה למרכז ייצור ותחבורה. העיר מוכרת כמרכז ייצור סיגרים, נעליים ומחשבים. חברת IBM נוסדה באזור וסימולטור הטיסה הומצא בעיר, מה שהוביל לריכוז בולט של חברות עם אוריינטציה ביטחונית ואלקטרונית. שגשוג כלכלי מתמשך זה זיכה את בינגהמטון בכינוי 'עמק ההזדמנויות'. אולם, עקב קיצוצים שנעשו על ידי חברות ביטחון לאחר סיום המלחמה הקרה, האזור איבד חלק משמעותי מתעשיית הייצור.
כיום, יש ריכוז מתמשך של חברות היי-טק באזור ובינגהמטון עולה כעיר שמתרכזת בעיקר בבריאות ובחינוך.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האנשים הראשונים ממוצא אירופאי שהתיישבו באזור היו חיילי משלחת סוליבאן בשנת 1779, בזמן מלחמת העצמאות, הם הרסו כפרים מקומיים של שבטי אוניידה ואונונדאגה. העיר נקראת אחר ויליאם בינגהם, איש עשיר מפילדלפיה שקנה 10,000 דונם מהאדמה באזור בשנת 1786. ב-1834, לאחר גדילה חקלאותית משמעותית, נוסדה העיירה בינגהמטון. תעלת צ'נאנגו, שהושלמה בשנת 1837 חיברה את העיירה אל תעלת אירי והיוותה תנופה ראשונית להתפתחות התעשייתית באזור. בשנת 1849, הגדילה הואצה עם השלמת מסלולי הרכבת שחיברו את בינגהמטון עם ניו יורק.
בשנת 1867, נוסדה בינגהמטון כעיר. עקב מספר בתים מפוארים שנבנו באזור, זכתה העיר לכינוי The Parlor City (עיר האירוח). בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, מהגרים רבים עברו לאזור, שם מצאו שפע של עבודות. במשך שנות השמונים של המאה ה-19, בינגהמטון הפכה להיות מייצרת הסיגרים השנייה בגודלה בארצות הברית. בשנת 1913, 31 נספו בשרפה בחברת ביגוד, דבר שהוביל למספר רב של רפורמות בנוגע למדיניות האש במדינת ניו יורק. במהלך מלחמת העולם השנייה, גדילת העיר המשיכה כאשר IBM, שנוסדה באזור העיר התגלתה כמובילה טכנולוגית גלובלית. חברות ייצור גדולות נוספות שפעלו באזור כללו את Ansco וג'נרל אלקטריק. עד לסיום המלחמה הקרה, באזור לא חוו מעולם נפילה כלכלית, הנפילה התרחשה עקב סגירת יצרניות נשק. באמצע שנות החמישים של המאה ה-20, אוכלוסיית העיר הגיעה לכ-85,000 תושבים.
לאחר המלחמה, התפתחות האזורים הפרבריים הובילה לירידה באוכלוסיית בינגהמטון וגדילה משמעותית באוכלוסיית העיירות הסובבות את האזור. במאמץ להחזיר את העיר להיות אטרקטיבית וגדולה, בשנות ה-60 וה-70 נעשתה התחדשות עירונית בעיר ומבנים רבים נהרסו במהלך תקופה זו. הפרויקטים לחדש את העיר כשלו ולא הצליחו לבלום את רוב ההפסדים. אף על פי שהתוכנית לא הצליחה במטרתה העיקרית, העיר התבססה כמרכז התרבותי והממשלתי באזור.
כאשר המלחמה הקרה הגיעה לסיומה בשנת 1991 עם קריסת ברית המועצות, תעשיות הנשק שפעלו באזור העיר החלו לקרטע וכתוצאה מכך התרחשו פיטורים נרחבים ומפעלים רבים נסגרו. התופעה בלטה ב-IBM, שסגרה את המחלקה העוסקת במערכות פדרליות ופיטרה את אלפי עובדיה. הכלכלה המקומית נכנסה למיתון כבד ועבודות הייצור צנחו ב-64% מ-1990 עד 2013.
ב-3 באפריל 2009, אירע ירי המוני במבנה שירותי ההגירה שבעיר על ידי חמוש שהרג 13 אנשים.
במאה ה-21, העיר ניסתה לגוון את הבסיס הכלכלי שלה במטרה להמריץ את תהליך ההתחדשות. הכלכלה המקומית החלה אט אט להתרכז בשירותי בריאות. דגש עיקרי הונח על אוניברסיטת בינגהמטון, שעבורו נבנה קמפוס בשנת 2007 ובנוסף נבנו מספר מתחמי דיור עבור סטודנטים.
גאוגרפיה ואקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית, שטחה הכולל של העיר הוא 28.9 קמ"ר, מתוכם 27.2 קמ"ר אדמה ו-1.7 קמ"ר מים.
בינגהמטון ממוקמת בנקודת המפגש בין שני הנהרות באמצע עמק ארוך אך צר יחסית. החלק הצפוני של נהר ססקואנה עובר דרומית לעיר. במרכז העיר, נהר צ'נאנגו מתמזג עם נהר ססקואנה מצפון. בעיר התרחשו בעבר מספר שיטפונות גדולים בשנים 1865, 1935, 1936, 2006 ו-2011.
עונות החורף בבינגהמטון הם קרים ומושלגים ועונות הקיץ הם חמים ולחים. עונות הקיץ בעיר מאופיינים בחום ממוזג. בממוצע, רק ב-2.6 ימים בשנה הטמפרטורות בעיר עוברות 32 °C. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה באזור מאז החלו המדידות היא 37 °C ב-16 ביולי 1988. עונות החורף בעיר קצת פחות מתונים, עם 5.8 ימים בממוצע בשנה מתחת ל-0 °F (שווה ל 18− °C). הטמפרטורה הקרה ביותר שנמדדה בעיר הייתה 29− °C ב-15 בינואר 1957.
בממוצע, בינגהמטון מקבלת כ162 ימים גשומים בשנה, 212 ימים מעוננים בשנה (העיר השביעית בארצות הברית) ו-214 ס"מ של שלג בממוצע בשנה.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי מפקד האוכלוסין של ארצות הברית לשנת 2010, אוכלוסיית בינגהמטון מנתה 47,376 תושבים, 21,150 משקי בית, ו-9,986 משפחות בעיר. צפיפות האוכלוסייה הייתה 1,743.9 נפש לקמ"ר. היו בעיר 23,842 יחידות דיור בצפיפות ממוצעת של 877.6 דירות לקמ"ר. 77.6% מהתושבים הם לבנים, 11.4% שחורים או אפרו-אמריקאים, 0.3% אינדיאנים, 4.2% אסייתים, 2.0% מגזע אחר ו-4.4% משני גזעים או יותר.
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לבינגהמטון יש שתי ערים תאומות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בינגהמטון (באנגלית)- אתר האינטרנט של בינגהמטון
- בינגהמטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
 | ||
|---|---|---|
| בירת המדינה | אולבני | 
|
| אזורים גאוגרפיים | אגמי האצבעות • פארק אדירונדק • הרי קטסקיל • לונג איילנד • אפסטייט ניו יורק • מערב מדינת ניו יורק • עמק ההדסון • עמק מוהוק • רכס שאוואנגונק • אזור הספר של ניאגרה • מטרופולין אולבני-סקנקטדי-טרוי | |
| היישובים הגדולים ביותר | ניו יורק סיטי • באפלו • יונקרס • רוצ'סטר • סירקיוז • אולבני • ניו רושל • מאונט ורנון • סקנקטדי • יוטיקה • וייט פליינס • טרוי • ניאגרה פולס • בינגהמטון • רומא • לונג ביץ' • פוקיפסי • נורת' טונאוונדה • ג'יימסטאון • אית'קה | |
| נושאים נוספים | מחוזות • סמלים • היסטוריה • דמוגרפיה • יהדות ניו יורק | |
