ביל דה בלאזיו
 | |||||
| ביל דה בלאזיו, 2019 | |||||
| לידה |
8 במאי 1961 (בן 62) מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם לידה |
Warren Wilhelm, Jr.  | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||
| בן או בת זוג |
שירליין מקריי (1994–?) | ||||
| www1.nyc.gov | |||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
ביל דה בלאזיו (באנגלית: Bill de Blasio; נולד ב-8 במאי 1961) הוא פוליטיקאי אמריקאי חבר המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כראש עיריית ניו יורק ה-109.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דה בלאזיו נולד בניו יורק בשם "וורן וילהלם הבן" (Warren Wilhelm, Jr) וגדל בקיימברידג', מסצ'וסטס. הוא בנם השלישי של וורן וילהלם ומריה (לבית דה בלזיו) שהיו ממוצא גרמני ואיטלקי. אביו שירת בצבא במלחמת העולם השנייה ואיבד רגל בקרב אוקינאווה. לאחר המלחמה עבד אביו ככלכלן. בתקופת המקארתיזם סבלו הוריו של דה בלאזיו מרדיפות בשל עמדותיהם השמאליות. אביו של דה בלאזיו סבל מאלכוהוליזם ובעקבות זאת נפרדו הוריו כשהיה בן שבע והתגרשו. כשגדל אימץ דה בלאזיו את שם נעוריה של אימו כשם משפחה ואת כינוי הילדות שלו כשם הפרטי.
דה בלאזיו קיבל תואר ראשון מאוניברסיטת ניו יורק ותואר שני ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת קולומביה. בתחילת שנות ה-80 היה פעיל שמאל ובין השאר תמך במשטר הסנדיניסטי בניקרגואה, וב-1988 נסע למדינה והשתתף בפעילות רפואית של ארגון הומניטרי[1].
קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 1984–1997 עבד במשרות שונות בארגונים חברתיים בארצות הברית ובמנגנון העירייה בניו יורק. ב-1997 מונה למנהל אזורי למדינות ניו יורק וניו ג'רזי מטעם מחלקת השיכון והפיתוח העירוני של ארצות הברית בממשלו של הנשיא ביל קלינטון. בשנת 2000 ניהל את הקמפיין המוצלח לסנאט של הגברת הראשונה דאז, הילרי קלינטון.
כיהן בשנים 2002–2009 כחבר מועצת העיר ניו יורק, וייצג את המחוז ה-39 בברוקלין (בורו פארק, גני קרול, קובול היל, גוואנס, קנסינגטון, פארק סלופ ווינדזור טראס). בשנת 2009 נבחר לנציב תלונות הציבור (Public Advocate of New York City) של העיר.
ב-2013 התמודד בבחירות המקדימות למועמדות המפלגה הדמוקרטית לראשות העירייה, והתבלט בין המועמדים כשמאלני בלתי מתפשר וכאנטי-תזה לראש העיר הפורש מייקל בלומברג. במסע הבחירות שלו, תחת הסיסמה "ניו יורק - סיפורן של שתי ערים" הדגיש את הפער בין העשירים לעניים בעיר והציע להעלות מיסים למשתכרים יותר מחצי מיליון דולר בשנה, לטובת מימון פעולות חינוך[2].
בתחילת המרוץ פיגר בסקרים אחרי חבר בית הנבחרים לשעבר אנתוני וינר, יו"ר מועצת העיר כריסטין קווין, לסבית מוצהרת שהייתה מקורבת לבלומברג, וביל תומפסון, אפרו-אמריקני שהיה המועמד הדמוקרטי בבחירות הקודמות. הוא זכה לתשומת לב תקשורתית כשנעצר בעת שהשתתף בהפגנה נגד סגירת בית חולים בברוקלין[3], ופרץ בסקרים בעקבות תשדיר הבחירות בו הופיע בנו בן ה-15, דנטה, שחור בתספורת אפרו, ודיבר על כך שאביו יפסיק את מדיניות ה"עצור וחפש" ("stop and frisk") של משטרת ניו יורק שפגעה במיוחד באוכלוסייה האפרו-אמריקנית בעיר[4].
בהצבעה שנערכה ב-10 בספטמבר זכה במועמדות המפלגה בסיבוב הראשון, עם קצת מעט ל-40 האחוז הנדרשים, לפני תומפסון.
כראש עיריית ניו יורק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-5 בנובמבר 2013 נבחר לראשות עיריית ניו יורק, ברוב של 73% מהקולות מול המועמד הרפובליקני, ג'ו לוטה, וב-1 בינואר 2014 החליף בתפקיד את מייקל בלומברג, שפרש לאחר 12 שנות כהונה. הוא הדמוקרט הראשון זה עשרים שנה העומד בראש העיר הגדולה בארצות הברית[5].
במהלך כהונתו הראשונה עלה דה בלאזיו לכותרות פעמים רבות, למשל, כאשר חייב יזמי נדל"ן להקצות 20% מהדירות בכל פרויקט עבור דיור בר השגה[6][7], או כאשר הוריד את מחירי הכרטיסים למעבורות בניו יורק וגרם לעלייה משמעותית במספר המשתמשים באמצעי תחבורה זה, כחלק מניסיון להפחית את עומסי התנועה בעיר[8]. בשנת 2014 ביחד עם פולי טרוטנברג הוביל את תוכנית Vision Zero להקטנת תאונות דרכים בעיר.
ב-7 בנובמבר 2017 נבחר דה בלאזיו לכהונה שנייה, והביס את המועמדת הרפובליקנית ניקול מליוטקיס (Nicole Malliotakis) ברוב של 66% מול 27%.
דה בלאזיו עסק רבות בנושאים סביבתיים. הוא ניסה להפוך את ניו יורק לאחת הערים המובילות בנושא ההשקעות הסביבתיות (אנ') כאשר הכריז בינואר 2018 שעיריית ניו-יורק תעביר כספים בשווי 5 מיליארד דולר ממסלולי השקעות שכוללים חברות אשר מזהמות את הסביבה, ואף הצהיר שהעירייה תתבע את חברות הנפט החזקות על חלקן בשינויי האקלים[9]. בנוסף, לאחר הצהרה של דונלד טראמפ שארצות הברית תיסוג מהסכם פריז, האיר דה בלזיו את בניין העירייה בירוק לאות תמיכה בהסכם האקלים[10], ובהמשך אף התחייב שניו יורק תמשיך לעמוד בהסכם גם אם ארצות הברית תפרוש ממנו[11]. באפריל 2018 הודיע כי כניסת מכוניות לאזור הסנטרל פארק תאסר במטרה להפחית תאונות וזיהום אוויר[12]. באפריל 2019 הכריז דה בלאזיו על תוכנית רחבה להגנה על הסביבה, הכוללת שינויים רבים ביניהם התחייבות מוסדות עירוניים לצריכת אספקת חשמל שאינה מגיעה מדלקים פוסיליים, הפחתת צריכת בשר הבקר על ידי מוסדות עירוניים ב-50% אחוז, הפסקה גורפת של הצריכה העירונית של בשר מעובד, וחוקים המחייבים בעלי מבנים לשפרם בשנים הקרובות בהתאם לתקני אנרגיה מחמירים[13].
במהלך כהונותיו חיזק ביל דה בלאזיו את מעמדה של ניו יורק כ"עיר מקלט", בה נאסר על שוטריה ופקידיה של העיר לשתף פעולה עם ניסיונות לעצור מהגרים חסרי אישור שהייה, ונאסר על רשויות הרווחה לברר את מעמד האזרחות או הויזה של נזקקים לשירותים. ראשי סוכנות המכס וההגירה הפדרלית (ICE) טענו כי מדיניות זו אינה מותירה להם ברירה אלא לבצע מעצרים בבתי משפט ובפשיטות בקהילה, דבר המסכן אזרחים וגם את סוכניה[14].
יחסו לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמדותיו של דה בלאזיו הן פרו-ישראליות. לפני היותו לראש עיריית ניו יורק ביקר שלוש פעמים בישראל.
בינואר 2014 הגיע באופן בלתי מתוכנן לנאום בפני השדולה הפרו-ישראלית אייפאק וציין כי: "חלק מהגדרת התפקיד שלי היא להגן על ישראל"[15].
באוגוסט 2016 הצהיר שהוא מתנגד לארגוני ה-BDS ושבכוונתו להתעמת עם "אנשים התומכים ב-BDS ... המכנים את עצמם פרוגרסיביים". באותו ראיון הוסיף ואמר כי תנועת ה-BDS "שואפת לחתור תחת הכלכלה של מדינת ישראל ולהקשות על קיומה של ישראל – ולפיכך, היא כופרת בעצם הרעיון לפיו העם היהודי זקוק למולדת, בעולם שעודנו מסוכן ולא מסודר ... ישראל, בזמנים טובים ורעים, זמנים קשים ופחות קשים, הייתה מגדלור". הוא ציין את "המעשים הטובים" המרובים של מדינת היהודים, ואת העובדה שכאשר מתרחשים אסונות בעולם, "ישראל היא אחת הראשונות שבאות לשם להגן על הנזקקים, בלי קשר לרקע שלהם ובלי קשר לאמונתם"[16].
חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דה-בלאזיו נשוי לשירליין מקריי, משוררת ופעילה פוליטית אפרו-אמריקאית, שלפני שנפגשו הזדהתה כלסבית[17]. השניים נפגשו ב-1991 כשעבדו בעיריית ניו יורק, ונישאו ב-1994. הם מתגוררים ברובע ברוקלין, ושני ילדיהם קיארה ודנטה למדו במערכת החינוך הציבורית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ביל דה בלאזיו- ביל דה בלאזיו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ביל דה בלאזיו, ברשת החברתית פייסבוק
ביל דה בלאזיו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ביל דה בלאזיו, ברשת החברתית אינסטגרם
ביל דה בלאזיו, סרטונים בערוץ היוטיוב- יצחק בן-חורין, סיפור הפרברים: רובין הוד של ניו יורק, באתר ynet, 6 בנובמבר 2013
- ראש עיריית ניו יורק: "חלק מתפקידי הוא להגן על ישראל. אין לנו בת ברית טובה יותר", רוטר.נט, 25 בינואר 2014
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
חוויאר הרננדס, החלום הסנדיניסטי של המועמד לראשות העיר ניו יורק, באתר הארץ, מתוך ה"ניו יורק טיימז", 29 בספטמבר 2013
- ^ ניר וולף, מי יקטוף את התפוח הגדול, "ישראל היום", 1 בנובמבר 2013
- ^ De Blasio Arrested, Just as He Wanted, ניו יורק טיימז, 10 ביולי 2013
- ^ Dante de Blasio’s Killer Ad May Have Won NYC Primary for His Dad, אתר "The Daily Beast", 14 בספטמבר 2013
- ^ יצחק בן-חורין, לאחר 20 שנה: ניו יורק עוברת לדמוקרטים, באתר ynet, 6 בנובמבר 2013
- ^ נעמה ריבה, עיריית ניו יורק תחייב יזמים להקצות 20% מכל פרויקט לדיור בר השגה, באתר Xnet, 2 בספטמבר 2014
- ^ אפרת בראשי מפן, 300 אלף דירות מוזלות: תוכנית ענק לדיור בר השגה בניו יורק, באתר וואלה!, 9 בנובמבר 2017
- ^ ההצלחה המסחררת של אמצעי התחבורה הישן-חדש בניו יורק, באתר TheMarker, 10 בדצמבר 2017
- ^ New York City plans to divest $5bn from fossil fuels and sue oil companies
- ^ נגד הרוח: האפקט המפתיע של פרישת ארה"ב מהסכם פריז
- ^ ISRAELI GREENS SLAM TRUMP’S DECISION TO WITHDRAW FROM PARIS AGREEMENT
- ^ תומר הדר, עיריית ניו יורק תאסור כניסת מכוניות לסנטרל פארק, באתר כלכליסט, 23 באפריל 2018
- ^ ניר חסון, מדיניות סביבתית חדשה בניו יורק תנסה להוריד לאפס את פליטת גזי החממה בעיר, באתר הארץ, 24 באפריל 2019
- ^ קואומו נגד משטרת ההגירה: פועלים בחוסר אחריות ובניגוד לחוקה
- ^ חדשות nana10, ראש עיריית ניו יורק: "חלק מתפקידי הוא להגן על ישראל. אין לנו בת ברית טובה יותר", באתר nana10, 25 בינואר 2014
- ^ ראש עיריית ניו יורק: אלחם ב-BDS
- ^ When Bill de Blasio's Wife Was a Lesbian, אאוט, 3 בספטמבר 2013
| ראשי עיריית ניו יורק (מאז איחוד הרבעים לעיר בשנת 1898) | ||
|---|---|---|
|
