ביטול כלי מהיכנו
איסור ביטול כלי מהיכנו (ביטול היתר הטלטול שהיה בכלי לכתחילה) הוא איסור שבת שנאסר מדברי חכמים מפני שהוא כסותר[1], ויש האומרים משום שהוא כבונה.
פעולה ההופכת כלי המותר בטלטול בשבת למוקצה, אסורה. יצירת כלי, היא יצירת מוצר שבעזרתו יוכלו לבצע פעולות, ואסורה משום "בונה". עשיית פגם בכלי כך שלא יוכלו לבצע את הפעולה לה הוא נועד, אסורה משום "סותר" (ההפך מבונה). "ביטול כלי מהיכנו" דומה לסותר שכן עכשיו לא ניתן לבצע בכלי פעולה (טילטול) שניתן היה לבצע קודם לכן.
רש"י אומר שמניעת האפשרות לטלטל את הכלי בשבת, היא כאילו חיברוהו לקרקע בטיט, ולכן ביטול כלי מהיכנו, אסור משום בונה[2].
מקור הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]
אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו את השמן. ואם נתנו מבעוד יום, מותר
משנה זו פורשה על ידי רב חסדא (ולפי פרשנותו של רב יוסף) שהאיסור להניח כלי תחת הנר כדי שהשמן יטוף לתוכו הוא מפני שבכך הוא מבטל את הכלי מ"היכנו" - ממה שהיה מוכן ומוכשר לכך לפני ההנחה, הוא גורם לכלי להיות בסיס לדבר האסור ולהאסר בטלטול ומבטלו מתשמישו הקודם דבר שנחשב ל"סתירה" רוחנית חלקית שכן הוא סותר ומבטל את הכלי ממצבו הקודם.
עם זאת, איסור זה מוגבל כאשר מכין אדם כלי כדי להניח בו טבל, וחבית של טבל שנשברה מביא כלי אחר ומביא תחתיה[3]. רב יוסף הסביר את הסיבה לכך בכך שטבל שונה כי "אם תקנו מתוקן". לפי התוספות הכוונה היא שמכיוון שיש אפשרות תאורטית שהאיסור יותר והכלי לא יהיה מוקצה, למרות שהדבר אסור (שהרי תיקון טבל בשבת על ידי הפרשת תרומות ומעשרות הוא איסור), מכיוון שאם הדבר יֵָעָשֶה, אין הכנת הכלי להניח בו את טבל נחשבת ל"ביטול" גמור מהיכנו. התוספות מסבירים כי שונה הדבר מאשר האופן הרגיל הכנת כלי לדבר האסור מכיוון שיכול להוציא אותו ממנו באיסור, כי שם אין כלל היתר לכלי במצבו העכשווי שמונח בו הטבל, לעומת זאת כאן מדובר באופן שבו האיסור יותר בעקיפין ללא שיסירו[4]. הט"ז מרחיב ומבאר כי שם עובר על איסור אחר כך שלא יחול איסור "טלטול" כלל, אבל אם יזיז את הכלי באיסור טלטול, לא יבטל בכך את הבעיה שביטל כלי מהיכנו, שהרי למעשה נשאר האיסור טלטול לכתחילה[5].
הרשב"א מפרש את דבריו של רב יוסף באופן שונה; לדבריו לא מדובר ב"סיבה" להיתר אלא ב"סימן" להיתר. הוא מסביר שאיסור שקיימת אפשרות להתירו הוא איסור קלוש, מכיוון שהטבל יותר בפעולה קלה נמצא שגם הבסיס למוקצה אינו חמור.
להלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
להלכה נפסק כדעת רב חסדא. התוספות מוכיחים כי דעה זו של רב חסדא היא בעצם הדעה הרווחת בכל התלמוד מכך שהתלמוד מקשה מהלכה זו על אמוראים אחרים, אף כאלו שהיו לפני רב חסדא (כמו רב הונא)[6] ואפילו רב[7]. כך גם נפסק ברמב"ם[1].
ביטול כלי מהיכנו למשך חלק מהשבת כשידוע שיותר אחריה, למשל הכנת כלי להיות גרף של רעי באופן שכשיתמלא יהיה מותר להוציאו החוצה, מותר[8]
הלכה למעשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי איסור זה, אסור להכין דלי מים בשבת מתחת למזגן הנוטף מים, או חור בתקרה הנוטף מים, מכיוון שהמים הם "נולד" ואסורים בטלטול וכמובן שגם הכלי הופך להיות אסור בכך ודבר זה הוא ביטול כלי מהיכנו,[9], בנוסף אסור לנגב מים רבים במגבת[10], מכיוון שבכך הוא מבטל אותה מהיכנה שהרי יהיה אסור לטלטול מחשש לסחיטה, אך לפי חידושו של הפני יהושע לא כן מגבת או טישיו המיועד לניגוב וזהו היכנו[11][12][9], אך יש שאסרו גם כלי המיוחד לכך[13].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מוקצה וביטול כלי מהיכנו - מאמר הרב נחום אליעזר רבינוביץ' באתר ישיבת ההסדר ברכת משה, מעלה אדומים
- מוקצה וביטול כלי מהיכנו - שיעור וידאו הרב נחום אליעזר רבינוביץ' באתר ישיבת ההסדר ברכת משה, מעלה אדומים
- הרב שמואל יצחק בראנט ביטול כלי מהיכנו בקובץ "נצח ישראל"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק כ"ה, הלכה כ"ג.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ"ב, עמוד ב', רש"י ד"ה "כלי תחת הנר"
- ^ תוספות מסכת שבת פרק ד'.
- ^ תוספות ד"ה טבל תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ"ג, עמוד א'.
- ^ ציטוט דברי הט"ז.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ד, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קכ"ח, עמוד ב'.
- ^ שולחן ערוך הרב סימן של"ה סעיף ד'.
- ^ 1 2 ביטול כלי מהיכנו באתר "לימודי דעת"
- ^ שולחן ערוך סימן ש"ה סעיף י"ט.
- ^ שיעור בעניין מבטל כלי מהיכנו
- ^ הרב אליעזר מלמד, איסור לבטל כלי מהיכנו באתר "פניני הלכה"
- ^ הרב יחזקאל הכהן שורץ מראשי כולל הלכה סקווירא, קובץ זרע יעקב חלק י"ד תש"ס.