ביואיק לה קרוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית.
ביואיק לה קרוס
מאפיינים כלליים
יצרן ג'נרל מוטורס
שנות ייצור 2005-היום
מודל קודם ביואיק סנטורי
ביואיק ריגל
אולדסמוביל אינטריג
סיווג רכב סאלון
מרכב סדאן
פלטפורמה FF W-body
מפרט טכני
מנוע 3.6 L HFV6 V6
3.8 L 3800 V6
הילוכים אוטומט
קשר שברולט אימפלה
שברולט מונטה קארלו
פונטיאק גראנד פרי

ביואיק לה קרוס היא מכונית סדאן מבית ביואיק. תחת המותג ביואיק לה-קרוס הוצגו במשך השנים ארבעה דורות,

דור ראשון (2005)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלה-קרוס הוצגה בתערוכת שיקגו בשנת 2004 כמחליפת הסנצ'ורי והריגל. היא סימלה את המהפך של ביואיק, למרות הממדים הסאלוניים (כ-5 מטר אורך ו-2.8 מטר בין הסרנים), מדובר במכונית הבסיסית בהיצע של ביואיק. היצע המנועים של הלה-קרוס כולל V6 בנפח 3.8 ליטר (200 כ"ס, 31.8 קג"מ) ו-V6 בנפח 3.6 ליטר (240 כ"ס, 31 קג"מ). דווקא המנוע הקטן יותר יקר יותר ממקבילו בשל היותו מודרני יותר.

המכונית היא בעלת הנעה קדמית ומבוססת על פלטפורמת W של ג'נרל מוטורס בשיפורים קלים, כמו השברולט אימפלה ופונטיאק גרנד פרי.

דור שני (2010)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדור השני של הלה קרוס הושק בשנת 2009 בתערוכת הרכב הבין-לאומית של אמריקה הצפונית שנערכה בדיטריוט. תוכננה מחדש והפכה למכונית יוקרה ולספינת הדגל של מכוניות הנוסעים של ביואיק.[1]

דור שלישי (2017)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדור השלישי הוצג לראשונה תערוכת הרכב של לוס אנג'לס, בשנת 2015 כמודל המיועד ל-2017.[2]

דור רביעי (2023)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2023 הציגה ביואיק את הדור הרביעי של הלה קרוס.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביואיק לה קרוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]