ביואיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ביואיק
Buick
לוגו ביואיק
לוגו ביואיק
נתונים כלליים
סוג חטיבה של GM
מייסדים דייוויד דנבאר ביואיק
תקופת הפעילות 1903–הווה (כ־121 שנים)
חברות בנות Buick China עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה דטרויט עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי דטרויט, מישיגן, ארצות הברית
ענפי תעשייה תעשיית הרכב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים מכוניות יוקרה
 
www.buick.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביואיקאנגלית: Buick) הוא שמו של מותג מכוניות נוסעים של ג'נרל מוטורס. מותג זה נמכר בארצות הברית, קנדה, מקסיקו, סין, טאיוואן, קטר וכווית בלבד. מותג ביואיק נחשב כמותג ברמת הכניסה לקטגוריית מכוניות הנוסעים היוקרתיות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביואיק אנקלייב 2008

ב-19 במאי 1903 נוסדה חברת "ביואיק מוטור קומפני" כיצרנית רכב עצמאית בדטרויט, מישיגן, על ידי דייוויד דנבאר ביואיק. עוד באותה שנה נקלעה החברה לקשיים כספיים והשתלט עליה איש העסקים ג'יימס ה. וייטינג, שהעבירה לעירו פלינט. בשנת 1904 שכר וייטינג את ויליאם דוראנט שינהל את ביואיק. דייוויד ביואיק עצמו מכר את החזקותיו בחברה בסכום צנוע יחסית ומת עשרים וחמש שנים מאוחר יותר.

באמצע 1904 הושלם אב-טיפוס לרכב שהיה מיועד למרוצי סיבולת, והצלחתו שכנעה את וייטינג לאשר את יצורם של הדגמים הראשונים שיועדו למכירה לציבור, על בסיס אותו אב טיפוס שכונה "מודל B". הביואיק "מודל B" הייתה הביואיק הראשונה שנמכרה לציבור, החל בשנת 1904.

37 מכוניות מסוג זה נבנו בפלינט ואף לא אחת מהן שרדה, אך שתי רפליקות מצויות כיום: אחת של רכב מרוצי העמידות, במוזיאון ביואיק בפלינט, והשנייה שנבנתה ביד על ידי חובב קליפורני לרגל חגיגות 100 שנים למותג. מכוניות אלו מצוידות במנועים אותנטיים משנת 1904.

השלדה ומערכת ההנעה של מודל B המשיכו גם ל"מודל F" שהוצג ב-1909. מכירות הדגם צלחו היטב, בין היתר בזכות המנוע המתקדם יחסית במבנה בוקסר מרכזי עם שסתומים בראש המנוע (המבנה המקובל כיום) שהיה חדשני בזמנו.

דוראנט התגלה כמנהל מוצלח, וביואיק הפכה ליצרנית הרכב הגדולה בצפון אמריקה. רווחי החברה הזינו מסע רכישות של יצרני רכב מתחרים, שהובילו ליצירת תאגיד ג'נרל מוטורס. במסגרת התאגיד מותגה ביואיק כרכב יוקרה "בסיסי", כאשר קדילאק מותגה מעליה כמותג הפאר של GM, מיתוג הממשיך גם בהווה.

דגמי ביואיק השתתפו במרוצים של אותה תקופה, ואף זכו במרוץ הראשון שהתקיים במסלול אינדיאנפוליס.

בשנת 1911 הקדימה ביואיק את פורד בארבע שנים והציגה את המכונית הראשונה שלה בעלת תא נוסעים סגור. בין השנים 1929-1930 היה לביואיק תת-מותג בשם "מארקטַ" שנועד לגשר את הפער בין ביואיק לאולדסמוביל הממותגת נמוך יותר. בשנת 1938 נבנה מכונית קונספט ביואיק Y ג'וב.

מכירות ביואיק הגיעו לשיא בשנת 1984, ומשם הדלדלו באיטיות לאורך שנות השמונים והתשעים, והיצע הדגמים התכווץ משמעותית. בשנת 2005 הוחלפו דגמי ה"סנצ'ורי" וה"ריגאל" בדגם ה"לה-קרוס" (מכונה "אלור" בקנדה, משום שבצרפתית לשם "לה-קרוס" כפל משמעות מינית גסה). דגמי ה"לה-סייבר" וה"פארק אבניו" הוחלפו בדגם ה"לוצרן" בשנת 2006, ובשנת 2007 הופסק יצור רכבי הפנאי הגדולים "רנדוו" ו"ריינייר" לטובת דגם ה"אנקלייב" בעוד יצור דגם המיניוואן "טרזה" הופסק כליל. כיום מציעה ביואיק 3 דגמים בלבד.

בשנת 2009 פרסמה ג'נרל מוטורס את תחזית הדגמים העתידית לביואיק, לפיה יצור דגמי ה"לה-קרוס" וה"לוצרן" יימשך, רכב פנאי קרוסאובר קטן המבוסס על פלטפורמת גאמא 2 יפותח, ורכב פנאי גדול יותר יפותח במהלך 2011. הדגמים ישווקו גם עם מערכת הנעה היברידית ותוצג גם מכונית סדאן קומפקטית יחסית שתיוצר בסין לשוק המקומי.

סממני עיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגן המשולש[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלן של מכוניות ביואיק מורכב משלושה מגינים, כל אחד נחצה באלכסון לימין. המגנים חופפים זה את זה באלכסון לשמאל. ומוקפים במעגל. המגן השמאלי הוא אדום, המרכזי לבן (או אפור בהיר) והימני כחול. סמל זה אומץ ב-1960 וייצג את שלושת הדגמים לאותה שנה: לה-סייבר, אינביקטה ואלקטרה, והושפע מעיצוב שלטה של משפחת ביואיק ששימש כסמל המכוניות מאז שנות השלושים.

פתחי אוורור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתחי אוורור מעוטרים בביואיק סופר סדאן 1951

סממן עיצוב חוזר במכוניות ביואיק מאז סוף שנות הארבעים הוא הימצאותם של שלושה או ארבעה "נחירים" או חורי אוורור בכנפיים הקדמיות, מעט מאחורי הגלגלים הקדמיים. חורים אלו הושפעו מעיצובם של צינורות הפליטה של מטוסי הקרב של אותה עת. בתחילה הדגמים הזולים יותר אופיינו בשלושה חורים בכל צד, בעוד היקרים יותר התאפיינו בארבעה, אך לבסוף התקבע העיצוב על 4 חורים בכל צד.

בשנת 2003 חזר מאפיין עיצובי זה לאחר שנעדר שנים רבות, בדגם ה"פארק אבניו" וכיום הוא מופיע בדגמי ה"לוצרן", ושם ישנם 3 חורים בכל צד (6 בסך הכל) בדגמים המצוידים במנוע V6 ו-4 בכל צד בדגמי V8.

מכוניות עבר של "ביואיק"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביואיק בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לשנת 2015 מכוניות ביואיק יובאו לישראל על ידי יוניברסל מוטורס ישראל ושווקו באולמות תצוגה בתל אביב ובראשון לציון[1][2]. השיווק הופסק בעקבות מכירות נמוכות.

ביואיק בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לרווח בתאגיד ג'נרל מוטורס, מותג ביואיק נמכר רק במדינות בהן הוא מוכר ונהנה מיתרון יחסי. מבין מדינות אלו הבולטת מכולן היא סין, שבה בטרם מלחמת העולם השנייה היו 20% מהמכוניות מתוצרת ביואיק, ואף שימשו את הקיסר פויי, הקיסר האחרון בשושלת צ'ינג. כיום זהו המותג הנמכר ביותר ממותגי הרכב המיובאים לסין, עם מכירות של 876,000 מכוניות בשנת 2006. סין קונה למעלה מ-35% ממכוניות ביואיק בעולם והיא השוק הגדול ביותר לביואיק, גדול אף מהשוק האמריקאי. בשנת 2007 נמכרו למעלה מ-330,000 מכוניות ביואיק בסין, יותר מכפול מאשר בארצות הברית.

בסין נמכרת, החל משנת 1999, גם ביואיק "סנצ'ורי/ריגאל" המיוצרת בסין תחת GM שנחאי, ומהווה את אחת המכוניות הפופולריות בסין. גם מכונית קטנה יחסית בשם "אקסל" (מבוססת על דייהו נובירה) נמכרת תחת מותג ביואיק, ולה גרסת 5 דלתות בשם "HRV". מיניוואן מבוסס פונטיאק מונטנה דור ראשון בשם "GL8" נמכר אף הוא כביואיק בסין לצד ביואיק GL6.

באפריל 2007 הכריזה GM כי תמכור בסין בלבד את הביואיק "פארק אבניו" החדשה, שהיא למעשה הולדן "סטייטסמן" אוסטרלית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביואיק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]