בטרם - המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בטרם
Beterem Logo
פעילות ארגון לבטיחות ילדים
מדינה ישראל
סינוף בינלאומי Safe Kids Worldwide
יושב ראש ענת לוין
מנכ"ל אורלי סילבינגר
תקופת הפעילות 1995–הווה (כ־29 שנים)
www.beterem.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בטרם - המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים הוא ארגון ישראלי, הפועל לקידום הבטיחות והשמירה על חייהם של כלל ילדי מדינת ישראל ומניעת היפגעותם בתאונות בבית, בשעות הפנאי ובדרכים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון נוסד בשנת 1995 במרכז שניידר לרפואת ילדים בפתח תקווה על ידי ד"ר מיכל חמו לוטם ופרופ' יהודה דנון.

סמלילה הקודם של העמותה, שהיה בשימוש במשך כשני עשורים

על פי ארגון הבריאות העולמי, פגיעות בלתי מכוונות (תאונות) הן הגורם העיקרי להיפגעות ולתמותת תינוקות, ילדים ובני-נוער בכל העולם. בכל שנה פונים לחדרי המיון בישראל כ-206,000 ילדים, המהווים כשליש מכלל הפניות למיון. מתוכם כ-26,000 מתאשפזים. כ-124 ילדים בממוצע מאבדים את חייהם בכל שנה בעקבות תאונה בבית, בדרכים ובמרחב הציבורי. תאונות כמו טביעה, חנק, הרעלה, נפילה, כוויה ותאונות דרכים כהולך רגל, כנוסע במכונית או כרוכב גורמות לאובדן, לנכות, לכאב, ומתורגמות לעלויות כלכליות וחברתיות משמעותיות ברמה המשפחתית והלאומית. הניסיון שהצטבר בישראל ובעולם הראה כי ניתן למנוע כ-95% מכלל הפגיעות הללו.

פעילות הארגון מתקיימת בפריסה ארצית. הפעילות נעשית בשיתוף עם משרדי ממשלה, גופים ציבוריים ומוניציפליים, ארגונים חברתיים וגופים עסקיים.

לארגון פעילות ענפה בחברה הערבית בכלל, ובחברה הבדואית בפרט. אחד היעדים שהציב הארגון עד שנת 2030 הוא צמצום תמותת ילדים בדואים מהיפגעות ב-50% מכיוון שהם מהווים את קבוצת הסיכון המשמעותית ביותר בחברה בישראל.

מחזור הפעילות של העמותה לשנת 2019 היה 13 מיליון שקל.

בפברואר 2012 קיים הארגון ועידה ארצית בנושא בטיחות הילדים, בהשתתפותם של כ-1,000 איש. בוועידה השתתפו אנשים מתחום התקשורת, יחסי הציבור, הבטיחות בדרכים, התחום העסקי והרשויות המקומיות.

פרסים ואותות בהם זכה הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 2011 זכה הארגון באות הנשיא למתנדב על פעילויות רבות ומגוונות בשירות החברה והקהילה למען ילדים.
  • בשנת 2016 קיבל הארגון את פרס יו"ר הכנסת על פעילות אפקטיבית ותוצאות בפעילות בחברה הערבית.
  • בשנים 2017–2018 (שנתיים ברציפות) קיבל הארגון את מגן שר הרווחה למתנדבים על פעילות אפקטיבית בחברה הערבית.

דו"ח בטרם לאומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת לשלוש שנים מפרסם ארגון בטרם, בשיתוף עם משרד הבריאות, את "דו"ח בטרם לאומה"[1]. זהו דו"ח מקיף המציג את כלל נתוני היפגעות הילדים עקב היפגעות בלתי מכוונת בישראל. מטרתו העיקרית של הדו"ח היא הצגת תמונה מקיפה ועדכנית לגבי היפגעות ילדים בישראל ברמות החומרה השונות, כולל נתוני תמותה, אשפוז ומיון. הדו"ח כולל בחינת מגמות היפגעות בלתי מכוונת של ילדים בישראל ובעולם לאורך זמן לפי משתנים מרכזיים, כולל קבוצות אוכלוסייה אתניות או דתיות וסגמנטים כלכליים-חברתיים, ומשמש כסמכות מקצועית ואקדמית, וכתשתית למקבלי החלטות וקובעי מדיניות.

פעילות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2020 הציג הארגון בוועדה לזכויות הילד בכנסת יעד לצמצום היפגעות ילדים ב-35% עד שנת 2030 באמצעות יעדים קונקרטיים לצמצום תמותה בתאונות דרכים ובטביעות, המהווים את הגורמים המרכזיים לתמותה. (בהמשך לירידה של 53% בתמותת ילדים עד שנת 2020).

הארגון הוא הנציג הישראלי של ארגון Safe Kids World Wide שהוא ארגון גלובלי שהחל דרכו בארצות הברית באמצע שנות ה-90, והצליח להוריד את היפגעות הילדים בארצות הברית ב-45% במהלך שנות פעילותו. ארגון בטרם חבר גם בארגון של האיחוד האירופי European Child Safety Alliance.

הארגון פועל במודל רב-מערכתי המשלב שישה אפיקי פעילות:

  • מדיניות ושינויים מערכתיים – יזום וקידום חקיקה, תקינה ואכיפה למען בטיחות ילדים ושמירה על חייהם.
  • מחקר ותוכניות – יצירת יעדים ומדדים מעצבי שינוי; ייזום מחקרים אפידמיולוגיים והתנהגותיים כבסיס לפיתוח תוכניות, הטמעתן והערכתן.
  • שיפור תשתיות ומוצרים – עידוד מיזמים ליצירת מוצרים, תשתיות וסביבות בטוחות לילדים (לדוגמה: מעגלי תנועה ביישובים, קסדות, מכסים לחומרים מסוכנים חסינים לפתיחת ילדים).
  • העצמה ובניית יכולות – ריכוז והפצה של ידע מקצועי בנוגע לסיכונים ולדרכי מניעתם והסברה לקהל הרחב; פיתוח תוכניות והטמעתן במערכות החינוך והבריאות; הכשרת סוכני שינוי; ייעוץ, תמיכה וליווי מקצועי לגורמי ביצוע מקומיים ותושבים במגזרים השונים, הרוצים להוביל ולהטמיע את תרבות הבטיחות בסביבתם ובקהילתם, תוך עידוד פעילות התנדבותית.
  • שיווק ועיצוב תודעתי – שיווק וחשיפה להטמעת בטיחות הילדים כחלק מהאחריות ההורית ומסגנון החיים המשפחתי; הפיכת ההורים לשותפים בהובלת השינוי בתרבות הבטיחות.
  • פיתוח משאבים – גיוס ופיתוח מקורות תקציביים ליישום תוכניות התערבות ולעריכת שינוי בהתייחס למגזרים ולאוכלוסיות מיוחדות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דו"ח לאומה, באתר בטרם - המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים