בחנותו של מר לובלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בחנותו של מר לובלין
מידע כללי
מאת ש"י עגנון
שפת המקור עברית
תורגם לשפות גרמנית, אנגלית[1]
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה הוצאת שוקן
תאריך הוצאה 1974
מספר עמודים 187
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001034698, 002216384
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בחנותו של מר לובלין הוא רומן פרי עטו של שמואל יוסף עגנון המספר את סיפורו בגוף ראשון במהלך שהותו בגרמניה בתקופת מלחמת העולם הראשונה. הכרך השלישי מתוך ספרי ש"י עגנון שיצאו לאחר מותו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הרומן מתאר עגנון את שהותו אצל אחיו אנשל בלייפציג ואת קורותיו שם על מגוון האנשים אותם הוא פוגש. הסיפור כולו מתרחש כמחשבות וזיכרונות העולים בדעתו בעת שהיתו בחנותו של מר לובלין.

בהקדמה לספר כותב עגנון:

”מעשה ערב שבת אחד נכנסתי לחנותו של בעל טובתי שבלייפציג. והיה הוא צריך ללכת למקום אחד ולא היה לו על מי להניח את חנותו. קיבלתי עלי לשבת בחנותו עד שיחזור. יצאו שעות הרבה ולא חזר. לא הנחתי את מקומי וישבתי מתוך מחשבות רבות והרהורים הרבה, מכאן ואילך אם נזכרתי דבר אחד מאותן המחשבות ומאותם הרהורים נזכרתי דברים שמסתעפים מהם. כדי להקל עלי מעומס הדברים כתבתי אותם על הספר שאני נותן לפניך וקראתי את הספר על שם המקום שעשיתי בו.”

בהמשך הספר המספר מתלונן על שהייתו הממושכת בחנות בשל היעדרותו הארוכה של בעל החנות, מר לובלין,

"כמה שעות יצאו משעה שהניחני מר לובלין בחנותו? לא הסתכלתי בשעון ולא רציתי להסתכל בו. מכיר אני את השעון. בזמן שאין לי זמן אין לו זמן, בזמן שיש לי זמן יש לו זמן. אין לי זמן הוא ממהר ורץ, יש לי זמן הוא זוחל ואינו זז. אלמלי הרהורי דברים שמסייעים אותנו לקצר בהם את הזמן מי היה יכול לעמוד מפני אריכות הזמן."

במשך הספור עגנון עובר מנושא לנושא ובין לבין הוא מותח ביקורת על המלחמה. כך לדוגמה הוא כותב:

"אחר שעה קטנה חזר ואמר, בקול עצב מאד. שרים שצריכים להיות ראשונים לכל דבר טוב וראשונים לעצור בעד הרעה לסוף ויד השרים במעל ראשונה. אמרתי לו, בבקשה אמור לי לאיזו רעה אתה מתכוון ולאיזה שרים אתה מתכוון. לחש ואמר, לרעה זו שהביאה המלחמה על העולם ולשרים אלו שגרמו למלחמה.

עמדתי ושתקתי"

[[בחנותו של מר לובלין, פרק רביעי, עמוד 81|
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוטון

פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
””]]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר מספר עגנון על דמויות בעיר לייפציג, ומאריך בסיפור על כל דמות בפני עצמה. על עצמו מספר עגנון שאבות העיר לייפציג רצו לגרשו אך מר לובלין סייע בידו. על מר ארנו (אהרן) לובלין, האיך היגר מגליציה (מכורתו של עגנון) ללייפציג ואיך פתח בה חנות לכלי בית, ועלה לגדולה. על עוזרו של מר לובלין כריסטיאן למקי ואשתו, גלגוליהם עד שנסתייעו בידי לובלין.

שוכרי החנויות שכניו של מר לובלין: הזקן ויצלרודה, ערירותו ובדידותו. משחיז הסכינים גץ ווייגיל, סכסוכיו עם ויצלרודה. האומן יאקוב וויינוורצל, אהבתו לתנ"ך וליהודים, ומות כל בניו. ומוכר הצעצועים אדם איזבא, שמלפנים הייתה פרנסתו מצויה ברווח, אך משפרצה המלחמה יושב הוא בלא כלום, ומסתייע על ידי גברת זלצמן.

יהודים תושבי לייפציג: הרב יונתן, וידידותו עם עגנון. בעלי בית הקפה, משפחת זלצמן, בתם המאומצת שחזרה לאמה, בנם היחיד שנהרג במלחמה, והתחבטויותיהם לגבי פתיחת בית הקפה בשבת. ומר יעקוב שטרן, תושב בוטשאטש לשעבר שנקלע ללייפציג.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמואל יוסף עגנון, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)