בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות

בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות
מדינה	ישראל
מטה הארגון	ירושלים
מייסדים	האגודה לזכויות האזרח בישראל
יושב ראש	יואב קריים
מנכ"ל	עו"ד ד"ר טלי מרקוס
תקופת הפעילות	1992–הווה (כ־32 שנים)
פרסים והוקרה	2023 - פרס מטעם ארגון Zero Project - על קידום תחום חיים עצמאיים בקהילה 2023 - אות האפקטיביות לעשייה חברתית מטעם ארגון מידות 2019 – פרס Zero Project על קידום כשרות משפטית 014 – פרס גורני למשפט ציבורי עבור הישגים בולטים בקידום זכויות אנשים עם מוגבלויות 2006 – פרס זוסמן-ג'וינט למצוינות בתחום השירותים החברתיים על עשייה בתחום הנגישות
	bizchut.org.il

בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים בעלי מוגבלויות הוא ארגון שהוקם בשנת 1992 על ידי האגודה לזכויות האזרח בישראל, במטרה ליצור מסגרת עצמאית שתפעל על מנת לשפר את זכויותיהם ואיכות חייהם של אנשים עם כל סוגי המוגבלויות בישראל.

תחומי החיים הנוגעים לאנשים עם מוגבלות אותם פועל הארגון לקדם : חיים עצמאיים בקהילה; בריאות הנפש; כשרות משפטית; חינוך מכיל ונגישות לצדק.

פעילויות הארגון:

הארגון פועל במספר מישורים:

סיוע ממוקד ופרטני, ללא עלות, לכ - 2,000 פונים בשנה
פעילות משפטית נרחבת ומגוונת, שכוללת בין היתר יוזמות חקיקה, הגשת עתירות תקדימיות וניטור מדיניות
העברת סדנאות והכשרות לאנשים עם מוגבלות, בני משפחה ואנשי מקצוע
פיתוח מודלים חדשניים, המלווים במחקר
פרסום דפי מידע, ניירות עמדה ודוחות מדיניות
שותפות בקואליציות של ארגונים ובוועדות של מקבלי החלטות

מנכ"לית בזכות מאז מרץ 2023 היא עו"ד ד"ר טלי מרקוס, שהגיעה לארגון לאחר עשרים שנות פעילות בפרקליטות המדינה.

הכנסות בזכות ב-2013 הסתכמו בכ-2923 אלפי ש"ח, שעיקרן מתרומות האיחוד האירופי וקרנות בינלאומיות שונות.^[1] בשנת 2020 הכנסות הארגון עמדו על 2,414,572 ש"ח, 74% מהם מתרומות של קרנות בחו"ל 18.6% תרומות מהארץ וכ-5% משירותים למדינה והכנסות אחרות.^[2]

הישגי הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. הסיבה היא: ניסוחים יחצניים ולא אנציקלופדיים.

הישגים חקיקתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998: החוק, שהחל את דרכו כהצעת חוק שנוסחה על ידי 'בזכות', והמשיך כהצעת חוק ממשלתית שהונחה על שולחן הכנסת הוא אבן דרך בחקיקה בישראל. לראשונה מכיר חוק בישראל בזכותם הבסיסית של אנשים עם מוגבלות לכבוד ולשוויון. החוק קובע את זכותם של אנשים עם מוגבלות לשוויון בתעסוקה ולתחבורה ציבורית נגישה, וכי תוקם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. חקיקת פרק הנגישות בחוק השוויון, תיקון לחוק משנת 2005, חוללה מהפכה של ממש בחובת הרשויות, הממשלה וכל מקום ציבורי גם אם הוא בבעלות פרטית להנגיש את מתקניהם ושירותיהם לציבור נרחב של אנשים עם מוגבלות פיזית, שכלית, חושית ונפשית בישראל. הודות לתיקון חוק זה, כיום נגישים לאנשים עם מוגבלויות תיאטראות, בתי קולנוע, מוסדות ציבוריים, בתי עלמין, מרכזי מסחר וקניונים, קופות חולים, בנקים, גנים ציבוריים, ועוד. חקיקתו של החוק טרם הושלמה ופרקים נוספים בו יחוקקו בשנים הקרובות.
החוק מסמל מעבר מגישה הרואה את האדם הנכה כנזקק וכתלוי בעזרת הזולת, לגישה המדגישה את זכותו להשתלב באופן שוויוני ופעיל במגוון תחומי החיים ככל אזרח; וכן מעבר לתפיסת אנשים עם מוגבלות לא כנתמכים ונזקקים, אלא כקבוצת מיעוט אשר סובלת ממחסומים ומאפליה, ועל החברה מוטת האחריות להסיר את המחסומים ולפתח מנגנונים לקידום הזכות לשוויון (משרד המשפטים – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנ"ח – 1998).
חוק שיקום נכי נפש בקהילה התש"ס–2000: חוק שקובע את העיקרון: שיקום אנשים עם מוגבלות נפשית יהיה בקהילה, באמצעות סל שיקום, במקום אשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים. תוכנית השיקום של בגירים תיקבע בשיתוף האדם עם המוגבלות וועדת שיקום אזורית. בשנת 2011 'בזכות' היה שותף למאבק שהביא לפתיחת שתי מרפאות לבריאות הנפש במזרח ירושלים ומקדם זכויות תושבי העיר לקבלת טיפול נפשי זמין ונגיש. בזכות הרפורמה בבריאות הנפש עוד עשרות אלפי אנשים ובהם ילדים יזכו לקבל טיפול נפשי ציבורי בכל רחבי הארץ.
תיקון לחוק החינוך המיוחד התשמ"ח- 1988– הזכות לשילוב: בעקבות יוזמת חקיקה שהוביל ארגון ‘בזכות’ בשיתוף פעולה עם חה”כ זבולון אורלב, תוקן חוק חינוך מיוחד ונוסף בו פרק המוקדש כולו לזכות לשילוב. פרק השילוב (פרק ד1 לחוק) קובע את זכאותו של תלמיד עם צרכים מיוחדים לתוספת של שירותים מיוחדים הכוללים עזרים מסייעים, שירותי סיוע, שירותים פרה-רפואיים ונגישות מלאה. בזכות התיקון לחוק ש'בזכות' הוביל, היום יותר מ-10,000 ילדים עם צרכים מיוחדים מורכבים משולבים ולומדים בבתי ספר רגילים, ומקבלים סיוע והזדמנות שווה להיכלל בחברה.
חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), תשס"ו-2005: חוק ש'בזכות' יזם, אשר התאים את הליכי עדות בבית המשפט והחקירה במשטרה לאנשים בעלי מוגבלות נפשית או שכלית. חוק זה מבטיח שיישמע קולם של נפגעי עבירה, עדים וחשודים עם מוגבלות, במשטרה ובבתי המשפט.
תיקון לחוק הבחירות: נגישות לקלפי: כתוצאה מעתירה שהגיש ארגון 'בזכות' בשמם של ארבעה אנשים המתניידים בכיסאות גלגלים, התקבל ב-1999 חוק שקובע את זכותם של אנשים עם מוגבלות לבחור בכל קלפי הנגישה להם. כתוצאה מהחוק אלפי אנשים עם מוגבלויות השתתפו לראשונה בבחירות לכנסת ולראשות הממשלה. מאז 1999 יש קלפי נגיש בכל ישוב בארץ, המאפשר לאנשים עם מוגבלות לממש את זכותם הדמוקרטית.
תיקון לחוק הביטוח הלאומי משנת 2009 ("חוק לרון") שמטרתו לעודד את השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה הפתוח.
תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשע"ו 2016, המגביל מינוי אפוטרופסים לאנשים עם מוגבלות ומעגן חלופות ששומרות על האוטונומיה של הפרט, כתמיכה בקבלת החלטות.
חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות התשפ"ב 2022: בזכות הובילו את המהלך ויחד עם ארגונים שותפים הפועלים לקידום זכויות אנשים עם מוגבלויות הצליחו לעגן בהצעת חוק ממשלתית, המעניקה זכאות לשירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות בתחומי הדיור, תעסוקה , פנאי ועוד , שתי זכויות משמעותיות : הזכות לחיים עצמאיים בקהילה לכל אדם עם מוגבלות ( כולל התחיבות של משרד הרווחה להכנת תכנית לצמצום מוסדות) וזכותו של אדם לבחור את סל השירותים שהוא זכאי לו.

הישגים בבית המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

2005 – "בג"ץ השילוב": תיקף את התיקון לחוק החינוך המיוחד משנת 2002, וקידם את השתלבותם של תלמידים עם מוגבלות בחינוך הרגיל.
2008 – דיור בר-השגה לכל אדם: עתירה לבג"ץ ש'בזכות' הגיש במטרה לקדם דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית, הובילה לשינוי הקריטריונים במשרד הרווחה – יותר דירות, פחות מוסדות!
2010 - בג"ץ דיור בקהילה: הביא לשינוי הקריטריונים במשרד הרווחה באשר לזכות לחיים בקהילה, ולפתיחת מערכי דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית מורכבת.
2011: 'בזכות' שותף למאבק שהביא לפתיחת שתי מרפאות לבריאות הנפש במזרח ירושלים ומקדם זכויות תושבי העיר לקבלת טיפול נפשי זמין ונגיש.
2011: עתירת 'בזכות' הובילה לשינוי ולהכרה בזכותם של דיירים במגורים טיפוליים לשיקום: להשתלב בתעסוקה ולרכוש מיומנויות עבודה, לקראת יציאה לחיים עצמאיים.
2012: בג"ץ ש'בזכות' הגיש ב-2005 מביא להחלת הרפורמה בבריאות הנפש ב-2012: מעתה יקבלו הזקוקים לטיפול נפשי שירות בקופות החולים, באופן מכבד ושוויוני.
2021: 'בזכות' הצטרפו כ"ידיד בית משפט" לערעור שהוגש על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה, שפסק כי אדם שעבד 12 שנה במפעל מוגן– אינו עובד של המפעל. בית הדין הארצי לעבודה קיבל עמדה זו במלואה, הכיר לראשונה ביחסי עובד-מעביד במפעל מוגן, ופסק כי על המפעל לתת למערער את הזכויות הסוציאליות המגיעות לו.

הישגים בינלאומיים (או"ם)[עריכת קוד מקור | עריכה]

'בזכות' נטלה חלק פעיל בקידום הניסוח והחתימה של מדינת ישראל על אמנת האו"ם לזכויות של אנשים עם מוגבלות, אשר אושרה בעצרת האו"ם בדצמבר 2006. מדינת ישראל הצטרפה לאמנה במרץ 2007, ואשררה אותה בספטמבר 2012 (http://www.justice.gov.il/mojheb/NetzivutNew/). ארגון בזכות, שהיה שותף להליכי המשא-ומתן, השפיע השפעה מכרעת על עיגונה באמנה של הזכות של כל אדם לגור בקהילה ושל הזכות לנגישות למערכת המשפט, הכוללת התאמות להליך המשפטי, לרבות בהליכי חקירה והעדה. מדינת ישראל מובילה בנושא זה ברמה הבינלאומית הודות לניסיון רב שנים בפרויקט 'ההליך ההוגן’ שיזם "בזכות" ולחקיקה פנימית מתקדמת ופורצת דרך.

בשנת 2019 זכתה ׳בזכות׳ במעמד מייעץ לאו״ם.

בשנת 2020 הגיש 'בזכות' דוח צללים לאו"ם בשם למעלה מ- 30 ארגונים של אנשים עם מוגבלות, בו הצביע על הפערים בין המצב בישראל – להוראות האמנה. עמדת בזכות הוצגה בפני הוועדה הרלבנטית באו"ם.

הישגים בהעלאת מודעות והכשרת נותני שירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל"בזכות" מחלקת דוברות והסברה אשר פועלת למען העלאת המודעות בקרב הציבור הכללי ונותני השירותים השונים – כגון גורמים רפואיים; גורמים משפטיים; נותני שירותים ציבוריים כנהגי התחבורה הציבורית, ועוד – לשמירה על זכויות של אנשים עם מוגבלויות. המחלקה אחראית על העברת מאות סדנאות והרצאות לאלפי אנשים עם מוגבלויות ובני משפחותיהם, אנשי מקצוע והקהל הרחב בנושאים כגון הנגשת השירות, דיור בר השגה בקהילה, בריאות הנפש, תעסוקה, אפוטרופסות ואוטונומיה, שוויון ואפליה, הליך הוגן ונגיש, סנגור עצמי, ועוד. מספר דוגמאות הן: בתחום הרפואי – פרויקט להנגשת השירות הרפואי; פרויקט גדול-ממדים עם נהגי אגד; יום עיון בקרב רשויות; הכשרות לשופטים ופרקליטים; ועוד.