בורנהולם
| |||
 | |||
| תצלום אוויר של האי | |||
| נתונים גאוגרפיים | |||
|---|---|---|---|
| מיקום | הים הבלטי | ||
| קואורדינטות | 55°7′30″N 14°55′0″E / 55.12500°N 14.91667°E | ||
| שטח | 589.16 קמ"ר | ||
| גובה מרבי | 162 מטר | ||
| נתונים מדיניים | |||
| מדינה |
 דנמרק | ||
| אוכלוסייה | 39,632 (1 בינואר 2018) | ||
| עיר ראשית |
רונה  | ||
 | |||
  | |||
בורנהולם (בדנית: Bornholm) הוא אי השייך לדנמרק. הוא שוכן בחלק הדרום-מערבי של הים הבלטי, במרחק של כ-35 ק"מ מחופי שוודיה. בורנהולם הוא השטח הדני המזרחי ביותר. באי מתגוררים כ-43,000 תושבים, העוסקים בעיקר בדיג, בגידול בקר לחלב ובשירותי תיירות. האטרקציה המרכזית באי היא שרידי מבצר האמרסהוס (Hammershus) שנבנה ב-1260 בקצה הצפוני של האי, ונחשב למבצר הגדול ביותר בצפון אירופה מתקופת ימי הביניים.
מקומו האסטרטגי של האי מקנה שליטה על נתיב הסחר מהים הצפוני אל הים הבלטי. במהלך ההיסטוריה התרחשו באי מספר קרבות, בהם הדנים, הגרמנים והשוודים נלחמו זה בזה על השליטה באי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך המאה ה-12 היה האי מחולק בין מלכי דנמרק לבין הארכיבישופים של לונד (Lund). המאבק ביניהם על השליטה המלאה באי התנהל עד תחילת המאה ה-16. בשנת 1525 הצליח המלך הדני כריסטיאן השני לכבוש את כל שטחו של האי ולקחת את הארכיבישוף בשבי. אך שליטתו באי נמשכה חודשים ספורים בלבד, צבא שנשכר על ידי העיר הקיסרית החופשית ליבק נחת באי וכבש אותו. הליבקים שלטו באי כ-50 שנה, אז הצליחו הדנים להחזירו לשליטתם.
בשנת 1645 נכבש האי על ידי הצבא השוודי, אך הוחזר לדנמרק בהתאם לתנאי הסכם השלום בין המדינות. בשנת 1658, בעקבות מלחמה נוספת בין שוודיה לדנמרק, הועבר האי שוב לשליטת השוודים. בסוף אותה שנה פרץ באי מרד של התושבים המקומיים נגד השוודים. התושבים הצליחו להרוג את המושל השוודי ולסלק את חייליו מהאי. משלחת של התושבים ביקשה ממלך דנמרק פרדריק השלישי לחזור להיות תחת שלטון דני ולהבטיח לא להימסר לשוודיה גם במקרה של הסכם שלום בין המדינות. שליטת דנמרק באי סוכמה בהסכם קופנהגן בשנת 1660. מאז ועד היום נמצא האי בשליטה דנית (למעט בתקופת מלחמת העולם השנייה).
ב-9 באפריל 1940 נכבש האי ללא קרב על ידי הוצבא הגרמני. הגרמנים הציבו באי תחנות האזנה וכמה סוללות של תותחי חוף. לא נערכה באי פעילות מלחמתית עד ימיה האחרונים של המלחמה. בתחילת מאי 1945 הופצץ האי על ידי מפציצים סובייטיים כהכנה להנחתת כוחות על האי. מפקד חיל המצב הגרמני, שהצטווה להיכנע רק לכוחות בעלות הברית המערביים, פנה מספר פעמים למפקדת הכוחות הבריטיים בקופנהגן (ששוחררה ב-4 במאי) בבקשה לשלוח לאי כוח בריטי סמלי של כמה חיילים, כדי שיוכל להיכנע להם ולא לצבא האדום הסובייטי. פניותיו לא נענו, וב-7 במאי הוא קיבל אולטימטום ממפקדת הצבא האדום להיכנע ללא תנאי. הוא סירב, והאי הופצץ קשות ב-8 במאי. למחרת הנחיתו הסובייטים חיילים על האי, ולאחר קרב קצר נכנעו הגרמנים.
כוח צבאי סובייטי שהה באי עד אפריל 1946, כשאז נמסר האי לדנים. המסירה הותנתה בכך שאף כוח צבאי זר לא יוצב באי. הובהר כי נוכחות צבאית לא דנית באי תחשב כמעשה תוקפנות כלפי ברית המועצות. בכל מהלך המלחמה הקרה התעקשו הסובייטים על כך שהאי יישאר "נקי" מכוחות זרים, אם כי לאחר שדנמרק הצטרפה לברית נאט"ו, הפכו באופן פורמלי יחידות הצבא הדני באי לכוח צבאי עוין לברית המועצות.
נאט"ו הציב באי כמה תחנות מכ"ם למעקב אחר פעילות צבאית של כוחות ברית ורשה בים הבלטי ובמזרח גרמניה. התחנות אוישו על ידי חיילים דנים בלבד.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטח האי 588 קמ"ר. למרות גודלו הקטן, המבנה הטופוגרפי שלו אינו אחיד. חופיו הצפוניים סלעיים וקשים לגישה, ולעומתם החופים הדרומיים הם חופי חול מישוריים. החלק הפנימי של האי משופע בגבעות נמוכות (הגבוהה שבהן, 126 מטר). כ-17% משטח האי מכוסה ביערות מחטניים. הטמפרטורה הממוצעת בקיץ היא 13–20 מעלות צלזיוס, ובחורף יורדת עד שתי מעלות מתחת לאפס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בורנהולם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
