בוצין מפורץ

בוצין מפורץ
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	צינוראים
משפחה:	לועניתיים
סוג:	בוצין
מין:	בוצין מפורץ
שם מדעי
	Verbascum sinuatum; ‏ליניאוס, 1753
עונת פריחה

בּוּצִין מְפֹרָץ (שם מדעי: .Verbascum sinuatum L) הוא צמח עשבוני דו-שנתי, שנושא פרחים צהובים ערוכים בתפרַחת ממשפחת הלועניתיים^[1]^[2]. מין זה הוא המצוי ביותר בסוגו בארץ ישראל, ונפוץ מאוד מצפון ישראל ועד לצפון הנגב, בעיקר בשטחים פתוחים ובצידי הדרכים. כל הצמח מכוסה שערות מסועפות, עליו מסורגים, חלק מהם ערוכים בשושנת. כותרת הפרח גלגלית צהובה, בלתי נכונה במקצת ובעלת 5 אונות ו-5 אבקנים צמיריים וסגולים. כל עלי הכותרת מאוחים רק בבסיסם לכדי צינור קטן. הם אינם קוצניים, אינם זוחלים ואינם מכים שורשים ממפרקי הגבעולים^[3]. הפרחים נפתחים לפנות ערב וקמלים למחרת, לקראת שעות הצהריים (שעות השמש החזקות), ונושרים כיחידה אחת שלמה יחד עם האבקנים.

בשעות הבוקר, כשהכותרת עדיין רעננה, גירוד פציעה וכוויה בחלק מן הכותרת או האבקן גורמת לפתע, לאחר כחצי דקה לכל הכותרת להינתק וליפול. הגביע, שנסגר בבת אחת, הוא הזורק את הכותרת^[4].

מקורו של השם הוא בארמית ומשמעו נר על שם צבעה הצהוב של הפריחה וכן אופן הצמיחה של הצמח מזכירה להבת נר.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמח עשבוני דו-שנתי מכוסה בשערות אפורות, זקוף ומתנשא לגובה של 100 עד 150 ס"מ. עמוד התפרחת הראשי מסתעף לעיתים לגבעולי משנה המדמים מנורה. הגבעולים מכוסים שערות מסועפות (דמויות אילן)^[5] נוקשות אפורות צהבהבות, לא נעימות למגע ומסוכנות לעיניים ומכאן נגזר השם הקדום של הצמח -עווירא (המעוור), שנשתמר עד ימנו בשינוי קל בפי הערבים^[4]. עמוד התפרחת נושא, מלבד פרחים, גם עלים קטנים יותר מעלי הבסיס שערוכים בשושנת.

עלי הגבעול מסורגים, ללא פטוטרת, מכוסים בשערות דומות לשערות הגבעול. עלי הגבעול סורחים על פי רוב ובסיסם יוצרים כנפיים לאורך גבעול ההולכות וצרות כלפי מטה^[3]. עלה סורח הוא עלה יושב שחלקו התחתון יורד ומתמשך לאורך הגבעול.

עלי השושנת (הבסיס), מהם עולה עמוד התפרחת, ירוקים או צהובים, מקומטים, שרועים וגדולים. הם דמויי ביצה, גלוניים מפורצים (שסועים עמוק) אורכם 30 עד 50 ס"מ. הפטוטרת שלהם חסרה או רחבה.

התפרחות דמויות שיבולים^[6].

הפרחים צהובים ומרכזם ארגמני והם ערוכים בקבוצות של 2 עד 6 הפזורות לאורך גבעולי התפרחת (רק בראשי הגבעולים, הפרחים הם לפעמים יחידים)^[7]. החפיות חסרות (בבוצין דמשקאי הן קימות).

הפרחים בעלי שחלה עילית מאוחי כותרת ובלתי נכונים. הכותרת בעלת חמש אונות בלתי שוות במקצת זה לזה^[3].

הגביע קצר, בעל 5 אונות דמויות ביצה או אזמל (אונות הגביע של בוצין הבשן ובוצין דמשקאי דמויות סרגל), אורכו 2 עד 3 מ"מ ואינו עולה על 5 מ"מ בזמן הפריחה (בשונה מבוצין המדבר שגביעו 6 עד 12 מ"מ) וארוך מההלקט^[7].

הכותרת גלגלית, כמעט סימטרית, בעלת 5 עלים וקוטרה גדול מ-1.5 ס"מ עד 2.5 ס"מ (בשונה מבוצין דמשקאי ובוצין קיסריון שקוטר פרחיהם רק 10 עד 15 מ"מ)^[3]. חמשת עלי הכותרת פרושים ומאוחים בבסיסם, לכדי צינור כותרת קטן מאוד. עלי הכותרת בלתי שווים במקצת. הכותרת נושרת יחד עם האבקנים אחר ההפריה^[3].

האבקנים 5, שוני-אורך, קבועים על הכותרת, במרכזה, לסירוגין עם אונות הכותרת. הזירים שעירים לכל אורכם מלבד שני הזירים של שני האבקנים הקדמיים שהם קירחים בחלקם העליון (בניגוד לבוצין הגליל ובוצין דמשקאי)^[3], צבע השערות הארוכות על זירי האבקנים סגול.

השחלה עילית בעלת שני עלה שחלה, שתי מגורות ושילייה זוויתית.^[6].עמוד השחלה אחד והצלקת בראשו דמוית גולה.

הפרי הוא הלקט כדורי קטן, רב-זרעים, אורכו ארוך לכל היותר פי 1.5 מרוחבו. ההלקט, שבראשו נישא עמוד שחלה, עטוף בגביע משתייר. ההלקט קצר מהגביע. והוא נפתח בראשו על ידי 2 קשוות שהן שסועות לשניים.

הזרעים מרובים, קטנים, שחורים ומקומטים (בעלי גומות)^[3].

הבחנה מבדלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוצין מפורץ - קוטר הכותרת 15 עד 25 מ"מ. אורך הגביע 2.5 עד 3.5 מ"מ. עלי השושנת יושבים כמעט או בעלי פטוטרת רחבה.

בוצין טריפולי - קוטר הכותרת 30 עד 40 מ"מ. אורך הגביע 4.0 עד 5.0 מ"מ עלי השושנת בעלי פטוטרת ארוכה.

בוצין מפורץ - עלי הגבעול סורחים ויוצרים כנפיים לגבעול ההולכות וצרות כלפי מטה.

בוצין לקוי - אם האבקנים 4 ועלי הגבעול אינם סורחים או סורחים למרחק קצר, מעוגלים בבסיס והגבעולים חסרי כנפיים.

פנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנה הראשונה בוצין מפורץ מוציא רק עלים בשושנת (עלי הבסיס), והם ירוקים במשך כל הקיץ. בשנתו השנייה הוא מעלה גבעול תפרחת זקוף שלעיתים מסתעף לגבעולי משנה. ימי חייהם של הפרחים קצרים, הם נפתחים לפנות ערב וקמלים למחרת, לקראת שעות הצהריים. האבקתם נעשית על ידי דבורים וצרעות, ואחר האבקה נושרת הכותרת כולה יחד עם אבקניה. הזרעים שבהלקט נזרקים בקבוצות מתוכו כאשר הגבעול הנוקשה נע ברוח או נוגע בבעלי חיים. לרוב הזרעים נותרים כלואים בהלקט, עד שהוא נרקב ומתפורר.

העלווה צומחת מתחילת ינואר עד אמצע אוקטובר. הפריחה מתחילת אפריל עד אמצע אוקטובר. פרי ירוק מתפתח מאמצע מאי סוף אוגוסט. פרי בשל מפיץ את זרעיו מתחילת ספטמבר עד תחילת ינואר.

בית גדול ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוצין מפורץ נפוץ באזור ים-תיכוני ובאזור אירנו-טורני. שהוא בעל אופי ערבתי-יבשתי המשתרע מטורקיה ודרום רוסיה במערב, דרך איראן וצפון הודו עד מונגוליה במערב. תפוצתו של בוצין מפורץ משתרעת מהים התיכון ועד מזרח ודרום איראן.

בוצין מפורץ שכיח מאוד, והוא השכיח במיני הבוצין בישראל , ותפוצתו רחבה ביותר. בישראל הוא גדל בחבלי צמחיה הבאים: החרמון, בתות הספר, ערבות, ים-תיכוני, מדבריות. הוא גדל במגוון בתי גדול, בעיקר בבתי גידול טבעיים, אך גם בקרבת האדם ובקרקעות שונות. הוא שכיח במיוחד בצידי דרכים, במעזבות ובריכוזי אשפה. גדל כמעט בכל אזורי הארץ, פרט לדרום הנגב ולמרומי החרמון, אך במיוחד בתחום הים-תיכוני, בהרים ובשפלת החוף של צפון הארץ ומרכזה.

הוא נפוץ בבקעת חולה, בגלבוע, בחוף הגליל, בעמק עכו, בחוף הכרמל, בשרון, בדרום מישור החוף, בשומרון, בהרי יהודה, בשפלה; מצוי בחרמון, בגולן, בגליל העליון, בגליל התחתון, בבקעת כנרות, בכרמל, בעמק יזרעאל, בבקעת בית שאן, במדבר שומרון, בערבות הירדן, בצפון הנגב, בעמון; נדיר במדבר יהודה; נדיר מאוד בבקעת ים המלח, בהר הנגב ובאדום^[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא בוצין מפורץ בוויקישיתוף

בוצין מפורץ, באתר ITIS (באנגלית)
בוצין מפורץ, באתר NCBI (באנגלית)
בוצין מפורץ, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
בוצין מפורץ, באתר צמח השדה
בוצין מפורץ, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
בוצין מפורץ, באתר Tropicos (באנגלית)
בוצין מפורץ, באתר GBIF (באנגלית)
בוצין מפורץ, באתר The Plant List (באנגלית)
בוצין מפורץ, באתר IPNI (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Verbascum sinuatum L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet, ‏6-2023
^ Verbascum sinuatum L., WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏6-2023
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 594-598
^ ¹ ² עזריה אלון, החי והצומח של ארץ ישראל, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983, עמ' 94-95
^ א. פאהן, אנטומיה של הצמח, מהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987, עמ' 309-310
^ ¹ ² א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 400
^ ¹ ² מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1998, עמ' 403-406
^ בוצין מפורץ, באתר צמחיית ישראל וסביבתה, ‏6-2023

[1] Verbascum sinuatum L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet, ‏6-2023

[2] Verbascum sinuatum L., WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏6-2023

[:1-3] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 594-598

[:0-4] ¹ ² עזריה אלון, החי והצומח של ארץ ישראל, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983, עמ' 94-95

[5] א. פאהן, אנטומיה של הצמח, מהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987, עמ' 309-310

[:2-6] ¹ ² א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 400

[:3-7] ¹ ² מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1998, עמ' 403-406

[8] בוצין מפורץ, באתר צמחיית ישראל וסביבתה, ‏6-2023

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]