בועז פייפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בועז פייפר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 8 ביוני 1968 (בן 55)
רמת השרון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
boazpeiper.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בועז פייפר (נולד ב-8 ביוני 1968) הוא שחקן, זמר, במאי תיאטרון, מפיק ומעצב גרפי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייפר הוא יליד רמת השרון.

לאחר שירות סדיר בחיל השריון המשיך לשירות מילואים בחטיבת מרכבות הפלדה.

פייפר למד עיצוב תיאטרון בחוג לאמנויות התיאטרון של אוניברסיטת תל אביב, שם פגש את חבריו ללהקת הדראג "בנות פסיה". שם הבמה שלו היה "רות צסנה". הלהקה פעלה בין השנים 19952001, וזכתה לפופולריות רבה' לאחר שהופיעה בפינה קבועה בתוכנית הטלוויזיה השבועית "סוגרים שבוע" עם אמנון לוי, בערוץ הראשון[1]. יחד עם "בנות פסיה" ומיכל ינאי השתתף במחזמר "הכל אגדה" (בימוי: אורי פסטר), שזכתה בפרס התיאטרון הישראלי לשנת 1998[2]. במקביל ל"בנות פסיה", השתתף כשחקן וזמר במופע "צלילי המיוזיקל", אשר שודר בערוץ הראשון ועלה מספר פעמים בתיאטרון ירושלים ובבריכת הסולטאן.

בשנת 2001 השתתף במופע "האישה באדון", שגם זכתה בפרס התיאטרון הישראלי[3].

בשנת 2002 יזם, הפיק ושימש תחקירן ראשי של הסרט התיעודי "מייק ברנט-לס מואה טמה", על חייו של הזמר מייק ברנט[4]. באותת שנה פייפר השתתף באופרה "חילול הקסם" עם קבוצת "אופרה אחרת"[5]. קבוצת "אופרה אחרת" ביקשה להציב אלטרנטיווה להפקת אופרה בגרסאות צנועות, עם תזמורת קטנה[6].

בשנת 2003 השתתף במופע "בכל זאת יש בה משהו"- שירי תל אביב הקטנה- עם נחום היימן, דורית פרקש ובמופע "מעבר לתכלת" - משירי סשה ארגוב - שודר ברשת ג' וצולם לטלוויזיה[7]. בנוסף השתתף במופע "אספחו- Espejo " של להקת הפלמנקו הישראלית[8].

מופעים נוספים בהם השתתף, הפיק, כתב וביים היו:

בשנת 2010, ערך וביים את המופע "הדיוות", שבו נפגשו לראשונה על במה אחת השחקניות-זמרות רמה מסינגר, חני נחמיאס ורבקה רז לביצוע מיטב השירים המזוהים עם הקריירות שלהן[9].

בדצמבר 2010, ערך והגיש מופע הצדעה לזמרת יפה ירקוני לציון יום הולדתה ה-85[10].

באוקטובר 2011 הופיע, ערך הגיש ושר בערב מחווה לזמר שמעון ישראלי, במועדון "צוותא" בתל אביב[11].

החל משנת 2013 פייפר מתגורר רוב הזמן בגרמניה, ועובד כמדריך טיולים לתירים ישראלים בברלין, ובהמבורג[12]. במקביל ממשיך להופיע בישראל מדי פעם.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 זכה בפרס אופיר לסרט התיעודי הטוב ביותר על סרטו "מייק ברנט-לס מואה טמה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק דנון, ‏איציק כהן ימשיך להיות "בת פסיה", באתר גלובס, 11 ביולי 1999
  2. ^ הכל אגדה! - מחזמר עם מיכל ינאי, בנות פסיה ועוד (בימוי: אורי פסטר), סרטון בערוץ "אורי פסטר Uri Paster", באתר יוטיוב (אורך: 1:04:21)
  3. ^ מרב יודילוביץ', "השיבה למדבר" - כוכבת טקס פרסי התיאטרון, באתר ynet, 3 באפריל 2001
  4. ^ ניר וולף, מייק ברנט, דייגו מראדונה ועוד: המצליחנים שהתרסקו לאחר שהגשימו חלום, באתר הארץ, 14 באפריל 2009
  5. ^ נעם בן זאב, חילול קודש מופתי, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2002
  6. ^ בכורה ל"חילול הקסם" הערב ביפו, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2002
  7. ^ מרב יודילוביץ', "אנחנו מגישים לקהל תרבות שנכחדה", באתר ynet, 28 באפריל 2003
  8. ^ להקת הפלמנקו הישראלית בסוזן דלל, באתר הארץ, 28 בינואר 2003
  9. ^ טל פרי, ‏נשים על נשים, באתר גלובס, 4 במרץ 2010
  10. ^ גבריאלה דוידוביץ', עכבר העיר אונליין, פונץ' באלבום המצעדים ועוד הופעות מוזיקה מומלצות לסופ"ש, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2010
  11. ^ בן שלו, ערב שלם של איש אחד, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011
  12. ^ עידו שחם, עכבר העיר, מטיילים עם כוכבים: סיורי סלבס בעולם, באתר הארץ, 31 ביולי 2017