בועז ביסמוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בועז ביסמוט
לידה 25 בנובמבר 1964 (בן 59)
רחובות, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליכוד
חבר הכנסת
15 בנובמבר 2022 – מכהן
(שנה ו־21 שבועות)
כנסות 25
שגריר ישראל במאוריטניה ה־3
יולי 2004אוגוסט 2008
(כ־4 שנים ו־4 שבועות)
תחת שרי החוץ סילבן שלום, ציפי ליבני
אין ←
תפקידים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בועז בִּיסְמוּט (נולד ב-25 בנובמבר 1964) הוא חבר הכנסת העשרים וחמש מטעם מפלגת הליכוד ויו"ר הוועדה לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל. לפני כניסתו לפוליטיקה היה עיתונאי ודיפלומט.

בין השנים 2017–2021 שימש כעורך הראשי של העיתון "ישראל היום", לצד תפקידו כפובליציסט ופרשן בחברת החדשות. בנוסף, כיהן כשגריר ישראל במאוריטניה בין השנים 20042008.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביסמוט נולד ברחובות למשפחה שעלתה מתוניסיה. הוריו שלחו אותו ללמוד ביפו, בבית ספר קתולי ביסודי, ובית הספר טביתא של הכנסייה של סקוטלנד בתיכון. בהיותו תלמיד מחונן, השלים את בחינות הבגרות בגיל 15, ואת לימודי התואר הראשון בגיל 19[1].

הוא בוגר תואר ראשון במדע המדינה מאוניברסיטת בר-אילן. את שירותו הצבאי עשה בחיל הים, כסגן ראש מרכז מידע ותיעוד במחלקת אמל"ח (קמ"א - קצין מקצועי אקדמאי). לאחר סיום שירותו הצבאי, טס לצרפת. יש לו שני תוארי מוסמך אוניברסיטה מאוניברסיטת סורבון שבפריז: הראשון ביחסים בינלאומיים (1988) והשני בלימודי אפריקה – התמחות בשיתוף פעולה עם מדינות מתפתחות, חוף השנהב (1990). הוא סיים בהצטיינות את בית הספר הגבוה לדיפלומטיה ואסטרטגיה של פריז (אנ') (מקביל לתואר מוסמך אוניברסיטה).

קריירה עיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הקריירה העיתונאית שלו החל בשנת 1983 ככתב לענייני ספורט בעיתון "מעריב".[2] בהמשך עסק בתפקידי כתיבה ועריכה במדורי הספורט[3] והכלכלה של עיתון מעריב עד לשנת 1988. באותה שנה החל לשמש כשליח "מעריב" בפריז שבצרפת,[4] במקביל ללימודיו האקדמיים, כמו כן לימד עיתונאות בבית הספר הישראלי ע"ש משה שרת בפריז.

בשנת 1990 החל לעבוד עבור העיתון "ידיעות אחרונות". בשנים 19902004 היה שליח "ידיעות אחרונות" בפריז. בזכות דרכונו הצרפתי נכנס למדינות שאין לישראל יחסים דיפלומטיים עִמן. בין המקומות שדיווח מהן: איראן, לבנון, סוריה, תוניסיה, אלג'יריה, לוב, תימן, עיראק ואפגניסטן (שתי המדינות האחרונות בזמן הכיבוש האמריקאי).

הוא דיווח ממדינות ערב, סיקר חזיתות מלחמה שונות בעולם ומגוון אירועים פוליטיים, דיפלומטיים ובינלאומיים. ביסמוט כתב כתבות תחקיר והשיג ראיונות בלעדיים עם מנהיגים עולמיים ודמויות בינלאומיות. מסעותיו הרבים למדינות ערב החלו כתוצאה מאי-הבנה בינו לבין מערכת העיתון, כאשר ביוני 1991 ביסמוט התבקש לסקר את ביקורו של אייבי נתן בתוניסיה באמצעות הטלפון מפריז. ביסמוט הבין מהם כי עליו להגיע בעצמו לתוניסיה. כאשר הגיע לעיר תוניס הוא התקשר למערכת העיתון "ידיעות אחרונות" ממלון הילטון המקומי, וסיקר משם את המפגש בין אייבי נתן לראש הארגון לשחרור פלסטין, יאסר ערפאת.

משנת 2008 ועד אפריל 2017 שימש כעורך חדשות החוץ, כפרשן וככתב החוץ בעיתון "ישראל היום".[5]

ב-30 באפריל 2017 מונה לעורך הראשי של "ישראל היום", כשהוא מחליף את עמוס רגב.[6] תוך זמן קצר ערך שינויים בולטים במערכת העיתון, ובהם פיטורי הכתבים דן מרגלית ומוטי גילת ומינוי דרור אידר לעורך מדור הדעות. בשנת 2017 הגיש מדי יום שני יחד עם רזי ברקאי את התוכנית "מה בוער" בגלי צה"ל.

ממרץ 2020 ועד לבחירתו לכנסת בנובמבר 2022 השתתף בתוכנית "אולפן שישי" של חברת החדשות, לצד הכתבים והפרשנים של החברה.

בינואר 2022 עזב את תפקידו כעורך הראשי בעיתון "ישראל היום".[7][8]

מאפריל ועד נובמבר 2022 הגיש את תוכנית האקטואליה השבועית "מחשבות בע"מ" לצד משה שלונסקי בגלי צה"ל.[9]

בדצמבר 2022 השתתף בעונה השלישית של תוכנית המציאות "הזמר במסכה" בתחפושת החתול והודח שני מהתוכנית.[10]

פוליטיקה ופעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2004 מונה לשגריר ישראל במאוריטניה[11] ביוזמת שר החוץ סילבן שלום, במסגרת מכסת המינויים הפוליטיים מחוץ לסגל המקצועי הקבוע של משרד החוץ. ביסמוט כיהן בתפקיד מיולי 2004 ועד אוגוסט 2008. בתקופת כהונתו ידעה מאוריטניה מספר הפיכות ובפברואר 2008 ספגה השגרירות בנואקשוט פיגוע ירי.[12] הפיגוע בוצע בידי אל-קאעידה אבל נכשל. הארגון פרסם הודעת נטילת אחריות שבו הוא הצהיר שהשגריר, ביסמוט, היה המטרה, הארגון טען כי הם ידאגו לכך שבפעם הבאה ביסמוט יחוסל.

ביולי 2022, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הודיע ביסמוט על כוונתו להתמודד בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת במסגרת הרשימה הארצית.[13] לאחר הבחירות המקדימות ב-10 באוגוסט, נבחר למקום ה-19 ושובץ במקום 27 ברשימה לכנסת. רשימת הליכוד השיגה בבחירות אלו 32 מנדטים וביסמוט נכנס לכנסת.

במרץ 2017 הורתה תמר זנדברג, בהיותה כיו"ר הוועדה המיוחדת למאבק בתופעת הסמים, על איסור כניסתם של נציגי חברות טבק ולוביסטים מטעמן לוועדה. בטענה כי הדבר מתחייב לפי סעיף 5.3 באמנת המסגרת לפיקוח על הטבק שישראל חתומה עליה, צעד שראשי וועדות נוספים הצטרפו אליו בהמשך. במאי 2023 ביסמוט, כיו"ר הוועדה המיוחדת למאבק בסמים, ביטל את ההוראה והכניס מחדש את חברות הטבק ולוביסטים מטעמן לדיוני הוועדה. ההחלטה גררה ביקרות מצד פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור.[14]

סיקורים וראיונות בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-2022 השתתף בעונה השלישית של תוכנית הטלוויזיה "הזמר במסכה" ונחשף בתור החתול.
  • בפברואר 2018 היה הראשון לראיין את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לאחר נאום ירושלים.[15]
  • בפברואר 2017 ראיין את הנשיא דונלד טראמפ בחדר הסגלגל, פחות מחודש לאחר תחילת כהונתו.
  • בשנת 2016 ראיין את דונלד טראמפ, שהיה אז המועמד הרפובליקני לנשיאות ארצות הברית, במהלך הבחירות בשנת 2016.[16]
  • ב-23 בדצמבר 2010 פגש את נשיא איראן מחמוד אחמדינג'ד במהלך כינוס ועידת הארגון לשיתוף פעולה כלכלי (ECO) שהתקיימה באיסטנבול. ביסמוט הציג עצמו כעיתונאי צרפתי וראיין אותו למשך מספר דקות. אחמדינג'ד הצטלם עם ביסמוט למספר תמונות משותפות.[17]
  • בחודש אוגוסט 2010, ביקר באפגניסטן וכתב על המציאות המורכבת ב"בית הקברות של האימפריות", על הנוכחות האמריקנית במדינה, על הקושי במלחמה נגד כוחות הטליבן. כמו כן ביקר אצל התושב היהודי האחרון במדינה – זבולון סימן-טוב.
  • ב-2003 ראיין ביסמוט את המנהיג הלובי מועמר קדאפי שציין בפניו כי "פניה של לוב לשלום" כשבוע לפני שהודיעה על ויתור מרצון על תוכנית הגרעין שלה.
  • ב-2002 ביקר לראשונה בעיראק שהייתה עדיין תחת שליטתו של העריץ סדאם חוסיין. שנה לאחר מכן, שב לאזור במקביל לפלישה האמריקנית למדינה. במהלך שהותו בחזית ביחד עם העיתונאי הישראלי דן סממה, נעצר ביסמוט על ידי הצבא האמריקני בחשד לריגול והוחזק במעצר.
  • ב-2001 ראיין את נשיא סוריה בשאר אל-אסד בעת ביקור שקיים בספרד.
  • ב-1999 נשלח לסקר את מלחמת קוסובו, שהה גם בשטחי סרביה, אלבניה ומקדוניה. באותה שנה ראיין את נשיא איראן מוחמד ח'אתמי במהלך ביקורו בפריז.
  • באפריל 1996 במהלך מבצע ענבי זעם שיזם צה"ל נגד ארגון חזבאללה הלבנוני, סיקר את הלחימה מלבנון ואף ביקר במטה החזבאללה במקום. באותה שנה ראיין את איליץ' רמירז סנצ'ז ("קרלוס") במקום מושבו בכלא הצרפתי.
  • ב-1993 היה לעיתונאי הישראלי הראשון שביקר ברפובליקה האסלאמית של איראן מאז ההפיכה של 1979. כבר אז תוכנית הגרעין האיראנית עניינה את הציבור הישראלי וביסמוט עסק בין השאר בסוגיית הסיוע הסיני לתוכנית הגרעין האיראנית. ב-1998 שב לאיראן כדי לתת תמונת מצב של המדינה בתקופת כהונתו של הנשיא ח'אתמי שנחשב למנהיג מתון והעלה תקוות במערב לגבי התקרבות איראנית לכיוון העולם המערבי. שנה לאחר מכן, הצליח לראיין את הנשיא חתאמי במהלך ביקורו בפריז.
  • ב-1991 עסק לראשונה בנושא יהודי תימן וביקר במדינה לראשונה. שנתיים לאחר מכן סיקר את עלייתם של 500 יהודים מתימן לישראל. ב-2010 שב בשלישית לתימן כשליח העיתון "ישראל היום" כדי לדווח על מצבה של הקהילה היהודית אותה הגדיר כ"נכחדת".
  • ביוני 1991 סיקר את ביקורו של אייבי נתן בתוניסיה, ואת מפגשו עם ערפאת.

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-ספטמבר 2012 יצא לאור ספרו "עובר כל גבול", המתמקד בחוויותיו במדינות המוסלמיות בהן ביקר, מפגשיו עם מנהיגים אזוריים כגון נשיא סוריה בשאר אל-אסד, נשיא לוב לשעבר מועמר קדאפי, נשיאי איראן לשעבר מחמוד אחמדינג'ד ומוחמד חתאמי, ונשיא מצרים לשעבר חוסני מובארכ. הספר מתייחס גם לנסיבות שהובילו למינויו כשגריר ישראל במאוריטניה ולתקופת שהותו שם, וכן לתופעת "האביב הערבי". הספר יצא לאור על ידי הוצאת אגם.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביסמוט נשוי בשלישית, לרות, גיורת ילידת צרפת ממשפחה קתולית. הוא אב לארבעה ילדים, כשבתו הגדולה היא מאשתו הראשונה. הוא מתגורר בתל אביב.

ידוע כאוהד של מועדון הכדורגל ליברפול.[18]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בועז ביסמוט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אביעד פוהורילס, ‏"הליכוד מבחינתי זה ליברפול. תמיד אהדתי אותם ופתאום אני עולה בהרכב": בועז ביסמוט נכנס לכנסת, באתר מעריב אונליין, 9 בדצמבר 2022
  2. ^ בועז ביסמוט, נצחון, אבל הרמה רבותיי, הרמה..., מעריב, 19 בפברואר 1984
  3. ^ רשימת צוות כתבי הספורט, מעריב, 27 בספטמבר 1987
  4. ^ בועז ביסמוט, עמוס העפיל לרבע הגמר בפאריס, מעריב, 28 באוקטובר 1988
    בועז ביסמוט, דברים שרואים מהאייפל, מעריב, 18 באוקטובר 1990
  5. ^ יעל גאוני, ‏בועז ביסמוט מונה לעורך חדשות החוץ ב"ישראל היום", באתר גלובס, 8 בספטמבר 2008
  6. ^ ליאורה גולדנברג-שטרן, ‏זעזוע בישראל היום: עמוס רגב סיים את תפקידו, בועז ביסמוט יחליפו, באתר מעריב אונליין, 30 באפריל 2017
  7. ^ אתר למנויים בלבד איתי שטרן, בועז ביסמוט, עורך "ישראל היום", עוזב את תפקידו, באתר הארץ, 31 בינואר 2022
  8. ^ דוד ורטהיים‏, דרמה בישראל היום: בועז ביסמוט הודח מתפקידו, באתר וואלה!‏, 31 בינואר 2022
  9. ^ העיתונאי בועז ביסמוט מצטרף להגשת התוכנית "מחשבות בע"מ" בגלי צה"ל, באתר ערוץ 7
  10. ^ דסק קשת 12, ‏ד"ש לביבי: בועז ביסמוט הוא המפורסם בתחפושת החתול, באתר ‏מאקו‏, 24 בדצמבר 2022
  11. ^ מינויים לשירות החוץ, 25 באפריל 2004, החלטה מספר 1826 של ממשלת ישראל השלושים, משנת 2004, באתר של משרד ראש הממשלה
  12. ^ מאוריטניה: חמושים ירו לעבר שגרירות ישראל, באתר ynet, 1 בפברואר 2008
  13. ^ בועז ביסמוט יתמודד בפריימריז של הליכוד, באתר ישראל היום
  14. ^ שבי גטניו, ביסמוט מכניס את יצרני הסיגריות לכנסת, באתר העין השביעית, 21 במאי 2023
  15. ^ בועז ביסמוט, נשיא ארה"ב טראמפ בריאיון בלעדי: "הכרזת ירושלים - רגע שיא בשנתי הראשונה כנשיא", באתר ישראל היום, 9 בפברואר 2018
  16. ^ בועז ביסמוט בריאיון בלעדי עם דונלד טראמפ, באתר ישראל היום - הערוץ ביוטיוב, ‏20 באוקטובר 2016
  17. ^ בועז ביסמוט שואל את נשיא איראן מחמוד אחמדינג'ד שאלה במהלך מסיבת עיתונאים באיסטנבול, באתר יוטיוב, 24 בדצמבר 2010
  18. ^ אביעד פוהורילס, ‏"הליכוד מבחינתי זה ליברפול. תמיד אהדתי אותם, ופתאום אני עולה בהרכב": בועז ביסמוט נכנס לכנסת, באתר מעריב אונליין, 9 בדצמבר 2022