בולי הטוגרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בולי הדואר הראשונים של האימפריה העות'מאנית הונפקו בשנת 1863, כחלק מתהליך של רפורמה מקיפה בשירותי ממשל העות'מאני. הבולים ידועים בשם "בולי הטוגרה" בעקבות המרכיב הבולט ביותר ששולב בעיצוב שלהם. בולים אלו נמנים עם הקלאסיקה של עולם הבולאות.

בול טוגרה 20 פארה

מצב הדואר באימפריה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחצית המאה ה-19 סבלו שירותי הדואר של האימפריה העות'מאנית מהזנחה ומחוסר פיתוח. מרבית האוכלוסייה, שלא ידעה קרא וכתוב, לא נדרשה כלל לשירות כזה, והשלטונות לא הזדרזו להקים ולתחזק אותו. בשנת 1840 נפתח לראשונה שירות דואר לטובת הציבור, אולם יעילותו הייתה מוגבלת מאוד. בכל השטח העצום עליו שלטו הטורקים הוקמו בעשרים השנים הראשונות לקיום השירות 63 בתי דואר בלבד.
מענה חלקי לתושבים שנזקקו לשירות העברת מכתבים ניתן על ידי בתי הדואר הזרים שנפתחו בערים שונות ברחבי האימפריה העות'מאנית. בלחץ מעצמות אירופה, כחלק מהסכמי הקפיטולציות, התירו הטורקים להפעיל בשטחם בתי דואר זרים, והסכמים שכאלו נחתמו עם רוסיה (1720), אוסטריה (1739), צרפת (1812), בריטניה (1832), ויוון (1834), כמו גם עם גרמניה, איטליה, פולין ורומניה.

תחילתו של שינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1861 עלה על כס השלטון בטורקיה הסולטן עבד אל עזיז, שהחל בביצוע שורה של רפורמות ברחבי האימפריה. הוא חידש את הצי הטורקי והפך אותו לשלישי בגודלו בעולם, סלל את קו הרכבת הראשון, פתח בורסה, והקים את המוזיאון הארכאולוגי של איסטנבול. כחלק מן הפתיחות אל המערב ואימוץ תהליכים של מודרניזציה, קיבל הסולטן במהלך שנת 1862 את הצעתו של שר הדואר אגא אפנדי והורה להיערך להנפקת בולי הדואר הראשונים של טורקיה.

עיצוב הבולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמדת בולים עם פס ביניים

מלאכת הכנת הבולים הוטלה על אנשי המטבעה הממשלתית של איסטנבול, אשר שילבו בעצוב הבול את סממני השלטון העיקריים. במרכז הבול שובצה הטוגרה של הסולטן עבד אל עזיז, אשר היוותה את סימן ההיכר של השליט ואת חתימתו הרשמית. מתחתיה שולב חצי סהר ובתוכו, בטורקית עות'מאנית ובאותיות ערביות, נרשמו המילים "האימפריה העות'מאנית הנעלה" (Devleti Aliye Osmaniye). בין פיתולי העיטור שבתחתית הבול נרשם הערך הנקוב שלו בספרות (ערביות) ובמילים.
כחלק מתהליכי הבקרה שנועדו להבטיח את הניהול הכספי הנכון של הבולים היקרים, נקבע כי תהליך ההדפסה יתבצע בשני שלבים:

1. השלב הראשון של הדפסת גיליונות הבולים התבצע בשטח המטבעה הממשלתית, אולם בולים אלו לא היו עדיין תקפים לצורך שימוש בדואר.
2. הגיליונות המודפסים הועברו לידי אנשי משרד הכספים, שם הוסיפו על גיליונות הבולים, באמצעות חותמת גליל, רצועה צבעונית שאשרה את כניסתם לתוקף. הרצועה הצבעונית הכילה, בנגטיב, כתובת האומרת "משרד הכספים של הממשל האימפריאלי" (Nazareti Maliye devleti aliye).
הכיתוב על רצועת הביקורת הצבעונית (צילום ותעתיק)

הערכים הנקובים של הבולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה הראשונה כללה ארבעה בולים בעלי הערכים הנקובים הבאים: 20 פרה, 1 גרוש, 2 גרוש, 5 גרוש. בנוסף, הונפקו ארבעה בולים אחרים, בעלי ערכים נקובים דומים, אשר נועדו לשמש כבולי דמי דואר (TAKSE PULLARI).
כל הבולים, הן הבולים הרגילים והן הבולים מסוג "דמי דואר", הודפסו בדיו בצבע שחור. כדי לאפשר לציבור להבחין בקלות בין הבולים השונים בסדרה, הודפס כל אחד מן הבולים הרגילים על נייר הצבוע בצבע שונה. ארבעת בולי "דמי דואר" הודפסו כולם על נייר בצבע אחיד.

הדפסת הבולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדפסת הבולים בוצעה בשלוש הדפסות שונות, שכל אחת מהן כללה, כפי שהוסבר, שני שלבים שונים.

הדפסה ראשונה – הדפסת ניסיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במועד לא ידוע, לקראת סוף שנת 1862, הודפסו הבולים הראשונים של טורקיה. הדפסה זו כללה שניים מתוך ארבעת הבולים הרגילים של הסדרה:

2 גרוש – הודפס בצבע שחור על רקע כחול כהה. רצועת הבקרה הוטבעה בצבע אדום.
5 גרוש – הודפס בצבע שחור על רקע וורוד. רצועת הבקרה הוטבעה בצבע כחול.

כאשר הועברו גיליונות הבולים אל משרד הכספים לצורך הוספת רצועות הבקרה הצבעוניות, התברר שעקב חוסר תכנון לא השאירו מקום בין הבולים עבור רצועות הבקרה, ואלו הסתירו את הבולים עצמם. כתוצאה מכך הופסקה הדפסת הניסיון, וככל הנראה הודפסו ממהדורה זו לא יותר מחמישה עשר גיליונות.
בולים אלו לא תוכננו להימכר לציבור, ורק עקב מחסור בבולים שנוצר בסביבות חודש מאי 1864, הוחלט לעשות בהם שימוש.

הדפסה שנייה – ההדפסה העיקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 1862, זמן קצר לאחר הפסקת הדפסת הניסיון, הוכנו לוחות ההדפסה החדשים ובוצעה ההדפסה העיקרית של בולי הטוגרה. הדפסה זו כללה את כל בולי הסדרה:

20 פרה – הודפס בצבע שחור על רקע צהוב. רצועת הבקרה הוטבעה בצבע אדום.
1 גרוש – הודפס בצבע שחור על רקע סגול. רצועת הבקרה הוטבעה בצבע אדום.
2 גרוש – הודפס בצבע שחור על רקע כחול. רצועת הבקרה הוטבעה בצבע אדום.
5 גרוש – הודפס בצבע שחור על רקע וורוד. רצועת הבקרה הוטבעה בצבע כחול.

בהדפסה זו ארגנו את הבולים בגיליון בצורה לא שגרתית, כך שכל אחת מן השורות הודפסה כשהיא הפוכה יחסית לשורה שמתחתיה. בצורה זו נוצרו צמדים של "ראש לראש" ו-"רגל לרגל" לסירוגין. בכל שתי שורות הושאר מרווח גדול יותר בין שורות הבולים, על מנת לפנות מקום להטבעתה של רצועת הבקרה.



בנוסף לבולים הרגילים הוכנו בהדפסה זו גם ארבעת הערכים של הבולים מסדרת דמי דואר. בולים אלו הודפסו בצבע שחור על נייר בגוון אדום-חום. תהליך ההדפסה לא הצליח לשמור על צבע אחיד של הנייר, כך שנוצרו בולים המודפסים על נייר אדום, נייר חום וכאמור, נייר אדום-חום. כל רצועות הבקרה של בולי דמי הדואר הודפסו בצבע כחול.

הדפסה שלישית – השלמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבולים השימושיים ביותר היו אלו בעלי הערכים הנקובים של 20 פרה ו-1 גרוש. הם אזלו במהירות מן המלאי, והיה צורך להדפיס כמות נוספת מהם. ההדפסה בוצעה ככל הנראה בסוף שנת 1863, וכללה רק את שני הערכים שבמחסור:

20 פרה – הודפס בצבע שחור על רקע צהוב. רצועת הבקרה הוטבעה בצבע אדום.
1 גרוש – הודפס בצבע שחור על רקע סגול. רצועת הבקרה הוטבעה בצבע אדום.

בניגוד לבולי ההדפסה הראשונה והשנייה שיוצרו על נייר דק, בוצעה ההדפסה השלישית על גבי נייר עבה. צבעי ההדפסה השלישית זהים לאלו של ההדפסה השנייה.

הנפקת הבולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום 1 בינואר 1863 הונפקו בולי הטוגרה בשורה של בתי דואר בכל רחבי האימפריה העות'מאנית. הבולים שהונפקו באותו יום השתייכו כולם להדפסה השנייה, היא ההדפסה העיקרית.
במהלך שנת 1863 התברר כי המלאי של הבולים השימושיים ביותר, בערך נקוב של 20 פארה ו-1 גרוש, הולך ואוזל, ונדרש להדפיס כמות נוספת מהם. הבולים החדשים הוכנסו לשימוש ככל הנראה בחודש מאי או יוני 1864, יחד עם גיליונות הבולים מן ההדפסה הראשונה שנשמרו עד אז במחסני הדואר.
ידועה מעטפה אחת בלבד שנשלחה ב-5 ינואר 1864 מאחד מבתי הדואר של איסטנבול ועליה בול מן ההדפסה השלישית בערך נקוב של גרוש אחד. לא ברור כיצד הגיע הבול הזה לידי הציבור כארבעה חודשים לפני מועד ההפצה של בולי ההדפסה השלישית.

לסיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטורקיה, כבארצות רבות אחרות, לא קיים ארכיון מסודר שתיעד את תהליך ההדפסה של הבולים הראשונים. מידע רב חסר על תהליך ההדפסה ועל נושאים בסיסיים דוגמת מבנה גיליון ההדפסה של הבולים השונים. לא ידוע כמה עותקים הודפסו מכל אחד מן הבולים, אשר היו בשימוש כשנתיים בכל רחבי האימפריה העות'מאנית, אולם ניתן להעריך כי מספר זה היה קטן יחסית להנפקות המאוחרות יותר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Mehmet Baṣaran, Tughra Stamps, 2007.
  • Mackay Robin(Ed), Turkey, International Encyclopedia of Stamps, IPC, 1970, p. 1865
  • Mackay Robin(Ed), Toughra, International Encyclopedia of Stamps, IPC, 1970, p. 1846
  • רפי נחום, "בולי הטוגרה", בתוך: שובל - מגזין הבולאים בישראל, גיליון 89, ספטמבר 2012, עמ' 17-16.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]