בבא קמא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צילום ש"ס וילנה דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין

בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי. פירוש השם "בבא קמא" בארמית הוא "השער ראשון", ומצטרפות אליה בבא מציעא (השער האמצעי) ובבא בתרא (השער האחרון), כאשר כולן יחד מרכיבות את מסכת נזיקין.

החלוקה לשערים היא בבלית, ואילו בארץ ישראל מסכת נזיקין נחשבה תמיד כמסכת אחת. החלוקה לשלושה חלקים נעשתה באופן טכני - עשרה פרקים בכל מסכת - כאשר מבחינה תוכנית ניתן היה לחלק אחרת את המסכת; כך לדוגמה הפרק האחרון של בבא מציעא עוסק באותו נושא כמו הפרק הראשון של בבא בתרא. בתוספתא של המסכת מחולקת גם היא לפנינו ל"בבות", עם אחד עשר פרקים בכל "בבא", כאשר המקבילה לפרק א' של בבא בתרא נמצאת (יחד עם המקבילה לפרק י' של בבא מציעא) בפרק י"א של "בבא מציעא".
בתלמוד בבלי מכילה בבא קמא 118 דפים (ב'-קיט').

מיקומה של המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, חלק זה נבחר כפותח את הסדר מכיוון שהוא עוסק בנזיקין (נזקים, תאונות המתרחשים בחיי היום-יום) כגון שור (נזקי חיות משק בית) ובור והבער (שריפות) ודין החובל. "ואין השופט רשאי להקדים דבר, קודם שיסיר ההיזק מבני אדם, ומפני זה הקדים אותה בראשונה על שאר הדינין".

אברהם ווייס מסביר ש"דיני נזקים מצאו את מקום בראש לרגלי המקור המשנתי העתיק שבריש משנת בבא קמא וגם מפני שבמשק כלכלי פרימיטיבי הטענות והסכסוכים שבין בני אדם חבירו הם על פי רוב בעניני נזק."[1]

פרקי המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ששת הפרקים הראשונים דנים בעיקר בנזקי ממונו של אדם, כמו נזקי שורו ובורו, ואילו ארבעת האחרונים דנים בנזקי האדם עצמו, כגון גנב, חובל וגזלן:

  1. ארבעה אבות נזיקים (ארבע משניות[2], בתלמוד בבלי דפים ב'-יז') - ארבעה אבות נזיקין ("שור", "בור", "מבעה" ו"הבער"), ודינים כלליים בהלכות נזיקין.
  2. כיצד הרגל מועדת (שש משניות, בתלמוד בבלי דפים יז'-כז') - דינים באבות הנזיקין 'שן ורגל' ו'אדם המזיק', תמות ומועדות בנזקי 'קרן'.
  3. המניח את הכד ברשות הרבים (אחת עשרה משניות, בתלמוד בבלי דפים כז'-לו') - דיני אב הנזקין 'בור', דיני אדם הנתקל במכשול ברשות הרבים, דיני אדם שנתקל באדם אחר ברשות הרבים וגרם לו נזק, (תאונות דרכים) דיני תשלומי 'קרן' תמה ומועדת, והכלל המוציא מחבירו עליו הראיה.
  4. שור שנגח ארבעה וחמישה (תשע משניות, בתלמוד בבלי דפים לו'-מו') - תמות ומועדות בנזקי 'קרן', דינים שונים בחיוב תשלומים על נזקי בעלי חיים, דיני שור היוצא להיסקל על שהרג אדם ודיני השמירה הנצרכת על בעלי חיים.
  5. שור שנגח את הפרה (שבע משניות, בתלמוד בבלי דפים מו'-נה') - דיני נזקים שנעשו ברשות האדם שהוא או רכושו הזיקו, דיני דמי ולדות ודיני 'בור'.
  6. הכונס צאן לדיר (שש משניות, בתלמוד בבלי דפים נה'-סב') - דיני חיוב השמירה של האדם על רכושו העלול להזיק, ודיני אב הנזיקין 'אש'.
  7. מרובה מידת תשלומי כפל (שבע משניות, בתלמוד בבלי דפים סב'-פג') - דיני גנב, תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמישה.
  8. החובל בחברו (שבע משניות, בתלמוד בבלי דפים פג'-צג') - דיני 5 התשלומים שמשלם האדם החובל בחברו - 'נזק', 'צער', 'שבת', 'בושת' ו'ריפוי'.
  9. הגוזל עצים ועשאן כלים (שתים עשרה משניות, בתלמוד בבלי דפים צג'-קיא') - דיני תשלומי הגזלן, בעל מלאכה שקלקל, ודיני הגוזל חבירו ונשבע לו לשקר.
  10. הגוזל ומאכיל את בניו (עשר משניות, בתלמוד בבלי דפים קיא'-קיט') - דינים שונים בגזלן ובגזילה.

בסך הכל יש במסכת 79 משניות.

סוגיות מפורסמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיטקסט משנה, מסכת בבא קמא, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תוספתא, מסכת בבא קמא, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תלמוד ירושלמי, מסכת בבא קמא, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ אברהם ווייס, דיונים ובירורים בבבא קמא עמ' 25, ירושלים תשכ"ז
    2. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
    3. ^ מסכת בבא קמא, דף כ'
    4. ^ מסכת בבא קמא, דף כ"ז - דף כ"ח
    5. ^ מסכת בבא קמא, דף ל"ה, עמוד ב' ומסכת בבא קמא, דף מ"ו, עמוד ב'
    6. ^ מסכת בבא קמא, פרק ז', משנה א'
    7. ^ מסכת בבא קמא, דף קי"ב
    8. ^ מסכת בבא קמא, דף כ"ב
    9. ^ מסכת בבא קמא, דף מ"ד
    10. ^ מסכת בבא קמא, דף ס"ד