בבא-בוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שער המהדורה המודפסת של 'בבא דאנטונא' ("בבא-בוך"), איסני, 1541, ועליו כיתוב מחורז ביידיש עתיקה: "בָּבָא דְאַנְטוֹנָא היישט דש בוך איין הופש גיטרעכֿט,
מן קענט וואל אליה בחורש גימעכֿט:
איז ווארדן גידרוקט צו אייזנה אין דער שטאט,
אונ' אֵלִיָה הַמְחַבֵּר איז גלייך דש פרט:" (בעברית: בּובאָ דְּאַנטוֹנָא
נקרא ספר זה
יצירה יפה
ניכר שהיא מעשה ידיו של
אֵלִיָּה בחור
הודפס באיזנה העיר בשנת אליה המחבר לפ"ק)

בָּבָא-בּוּך (נהגה "בּוֹבוֹ-בּוּך"; יידיש: 'ספרו של בּוֹבוֹ'; השתרש בשפה היידית כ"בּאָבּע-מעשה") הוא הכינוי המקובל כיום לאפוס אבירים אשר נכתב בידי אליהו בחור בין השנים 15071508, והיה לרומן האבירים הפופולרי ביותר בשפה היידית. הספר, שנדפס בשנת 1541 בעיירה איסני (אנ') שבמרכז האימפריה הרומית הקדושה (כיום בדרום-מזרח מדינת באדן-וירטמברג בגרמניה), היה לספר הלא-דתי הראשון שנדפס ביידיש. במשך חמש מאות שנה עבר הספר ארבעים עריכות לפחות. סול ליפצין מציין כי הספר "נחשב לאחד מן היצירות הפיוטיות המשובחות ביותר ביידיש עתיקה".[1]

מבנה הסיפור וגלגולי שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן בנוי מ-5,262 שורות, המחולקות ל-650 בתי אוטבה רימה, ובנוסף פרולוג, אפילוג וכן נספח – רשימת מונחים איטלקית-יידית. נראה כי הסיבה להוספת הנספח היא שבטקסט היידי משובצים מספר מונחים איטלקיים, ואליהו בחור ביקש שהסיפור יהיה קריא גם לדוברי-יידיש מחוץ לאיטליה.[2]

נושא הסיפור, הכתוב בחרוזים ובהומור רב, לקוח מן הרומן האנגלו-נורמני "בוויס מהמפטון", דרך הגרסה האיטלקית – הפואמה Buovo d'Antona, אשר עברה בעצמהּ שלושים עריכות לפחות עד שהגיעה לידי אליהו בחור. הסיפור, שעלילתו נסובה סביב אהבתם של בָּבָא ודרוּזִיאַנֶה, משולל כל אחיזה במציאות החיים היהודיים; ואולם, בהשוואה לסיפורי אבירים אחרים, נראה כי הוא מצמצם את הופעתם של סממנים נוצריים ביחס למקור, וממיר אותם פה ושם במנהגים, בערכים ובמאפיינים יהודיים.[3][4]

בתחילה היה שמו של הסיפור זהה לשמו האיטלקי – "בָּבָא דְאַנְטוֹנָא". בהמשך הוא נודע בעיקר בשם "בָּבָא-בּוּך", ובשלהי המאה ה-18 התגלגל שמו ל"בָּבָא-מעשה" (נהגה: "בּוֹבוֹ-מַיְיסֶה" או "בּוֹבְה-מַיְיסֶה"; יידיש: "סיפורו של בּוֹבוֹ"). שם זה, בתורו, עוּות, והשתרש בשפה היידית כ"בּאָבּע-מעשה" ("בּוֹבֶּה מַיְיסֶה") – סיפורי סבתא.[5]

עלילת הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת המהדורה החדשה של הסיפור, מתורגמת ומוערת בידי ג'רי סמית

אמו הצעירה של בּוֹבוֹ קושרת קשר להרוג את בעלהּ, המלך הזקן, כאשר הוא יוצא למסע ציד. המזימה עולה יפה, והיא נישׂאת לרוצח. הזוג חושש כי בּוֹבוֹ ינקום את מותו של אביו כאשר יגדל, ועל כן הם עושים ניסיון כושל להרעילו. בּוֹבוֹ הצעיר בורח מאַנְטוֹנָא, נחטף, ונלקח לפלנדריה לשמש כנער אורווה עבור המלך המקומי; שם מתאהבת בו בתו של המלך, דרוזיאנה.

מלך באבילונייה הפראי מגיע לחצר המלכות, מגובה בעשרת-אלפים לוחמים, דורש כי דרוזיאנה תינשׂא לבנו הכעור, לוציפר – ונענה בסירוב. במלחמה שמתחוללת כתוצאה מכך נשבה מלך פלנדריה. בּוֹבוֹ, רכוב על גבי סוס הקסמים רוּנדֶלֶה (רוּנדעלע), מביס את צבא מלך בבל, שוחט את לוציפר, מוציא לחופשי את מלך פלנדריה, וזוכה בהבטחה לשׂאת את דרוזיאנה; אך הוא מפוּתֶה להגיע לבבל, שם הוא נכלא וסובל במשך שנה, עד אשר עולה בידו לברוח. בינתיים, דרוזיאנה מאמינה כי בּוֹבוֹ כבר אינו בין החיים, ומסכימה להינשׂא לאביר מַאקַאבְּרוֹן.

ביום חתונתם של דרוזיאנה ומאקאברון מגיע לשם בּוֹבוֹ, מחופש לקבצן; הוא נמלט עם דרוזיאנה – בתחילה לארמון, ולאחר מכן ליער – מידיו של מאקאברון, הדולק אחריהם. בעומק היער יולדת דרוזיאנה תאומים.

בהמשך, מנסה בּוֹבוֹ לאתר דרך שתוביל אותם חזרה לפלנדריה; דרוזיאנה מגיעה למסקנה כי בּוֹבוֹ נפל טרף לאריה – מחליטה לצאת לדרכהּ-היא, מלוּוה בתאומים, ומגיעה בשלום לפלנדריה. בּוֹבוֹ שב למעונם ביער; לאחר שלא עולה בידו למצוא את דרוזיאנה או את התאומים, הוא מסיק בעצמו כי הם נפלו טרף לחיה רעה. בייאושו הוא מצטרף לצבא הצובא על אַנְטוֹנָא מכורתו; הוא הורג את אביו החורג, שולח את אמו למנזר, ותובע את הכתר המגיע לו בזכות. לבסוף, הוא מתאחד מחדש עם דרוזיאנה, אשר נעשית למלכתו.

מהדורה מודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאַקס ווײַנרײַך, 'די ערשטע אויגסגאַבע פֿון בבֿא־בוך און אירע זעצער, יִיוואָ בלעטער 2, 1931 עמ' 280–284 – על המהדורה השלמה הראשונה של הספר, שמצא ויינרייך בספרייה האוניברסיטאית המרכזית של ציריך באותהּ שנה (ביידיש)
  • יודא א. יאָפע [יהודה א' יפה], בבֿא דאנטונא: מהדורה מצולמת, ארבע מאות שנה למותו של המחבר, ניו יורק: 1949
  • אליה בחור, בבא-בוך: ראָמאַן אין פֿערזן (פון אלטיידיש: משה קנאַפּהייס [קנפהייס]), בואנוס איירס: פארלאג איל' ליט' בלעטער, 1970 (ביידיש)
  • Elia Levita Bachur's Bovo-Buch: A Translation of the Old Yiddish Edition of 1541 with Introduction and Notes by Elia Levita Bachur (translated and notes by Jerry C. Smith), Fenestra Books, 2003, ISBN 1-58736-160-4(באנגלית)
  • Claudia Rosenzweig, Bovo d’Antona by Elye Bokher. A Yiddish Romance. A Critical Edition with Commentary, Brill, Leiden - Boston 2015.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Sol Liptzin, A History of Yiddish Literature, Middle Village, NY: Jonathan David Publishers, 1972. ISBN 0-8246-0124-6

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Liptzin, 1972, pp. 5, 7. במקור: "generally regarded as the most outstanding poetic work in Old Yiddish".
  2. ^ Frakes, עמ' 2.
  3. ^ Liptzin, pp. 6, 8
  4. ^ Baba Buch, באנציקלופדיה היהודית
  5. ^ Liptzin, P. 7