בארץ לובנגולו מלך זולו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בארץ לובנגולו מלך זולו
בְּאֶרֶץ לוֹבֶּנְגּוּלוּ מֶלֶך זוּלוּ אֲבִי עַם הַמְטַבּוּלוּ אֲשֶר בְּהָרֵי בּוּלַוָּיָה
מידע כללי
מאת נחום גוטמן עריכת הנתון בוויקינתונים
איורים נחום גוטמן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספר ילדים
הוצאה
הוצאה הוצאת דבר (מהדורה ראשונה)
תאריך הוצאה 1940 (מהדורה ראשונה)
מספר עמודים 147 (מהדורה ראשונה)
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001845011, 001845012, 003661262, 002153283, 003809017
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בארץ לובנגולו מלך זולו או, בשמו המלא, "בְּאֶרֶץ לוֹבֶּנְגּוּלוּ מֶלֶך זוּלוּ אֲבִי עַם הַמְטַבּוּלוּ אֲשֶר בְּהָרֵי בּוּלַוָּיָה" הוא ספר ילדים שכתב ואייר נחום גוטמן.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחום גוטמן נסע בשנת 1935 לדרום אפריקה כדי לצייר את דיוקנו של ראש ממשלת דרום אפריקה, יאן כריסטיאן סמאטס. לאחר שסיים את משימתו, טייל בארץ וערך שם מסע ספארי בפארק קרוגר. לבקשת עורך דבר לילדים, יצחק יציב, שיגר גוטמן מדרום אפריקה מכתבים מאוירים אשר פורסמו בהמשכים. המכתבים הראשונים היו איור מלווה במעט טקסט-הסבר, ועם הזמן הלכו הטקסטים המלווים את האיורים והתארכו ולבסוף כתב גוטמן סיפור מסע הרפתקאות פרי דמיונו ששולב בחוויותיו.

לאחר שחזר גוטמן נערכו המכתבים ופורסמו בספר. היה זה ספרו הראשון של גוטמן כמחבר (ולא רק כמאייר) והוא זכה להצלחה מיידית.

החוקר איתן בר יוסף טען כי הטקסט בספרו של גוטמן דומה לטקסט שכתב הדלי צ'ילברז בספרו "שבעת הנתיבים האבודים של אפריקה" (1930), ובחלק מהמקומות שני הטקסטים זהים. בספרייתו של גוטמן נמצא עותק מספרו של צ'ילברז עם הערות בכתב ידו[1].

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר כולל שלוש עלילות:

א. אֶל אַפְרִיקָה! - חלק זה מספר על מסעו של גוטמן באונייה מחיפה, דרך נאפולי ודקר לכף התקווה הטובה. בדרכו הוא מתאר את הר הגעש וזוב, חציית קו המשווה והר השולחן. המשך חלק זה עשיר בתיאורי חיות כתובים ומאוירים. גוטמן מתאר מסעות ציד להעברת חיות לגן חיות, שיטוט בין קופים ותיאור ארוך של לילה בג'ונגל.

ב. אוֹצָר לוֹבֶּנְגּוּלוּ מֶלֶך זוּלוּ אֲבִי עַם הַמְטַבּוּלוּ בְּהָרֵי בּוּלַוָּיָה - חלק זה הוא סיפור הרפתקאות אודות מסע שנערך בעקבות אוצר אגדי של מלך הזולו לובנגולו (השם מושפע משמו של מלך אמיתי בדרום אפריקה - לובנגולה, Lobengula מלך שבט הנדבלה) נאמר שהוא אבי עם המטבולו, שם עם קרוב לזולו, המאטאבלה. חלק זה שונה משאר חלקי הספר ורובו מסופר כביכול מפיו של מתיישב בורי בשם מר ויליאמס.

ג. אַחַר מַעֲשֵׂה הָאוֹצָר - סיפור החזרה לארץ ישראל דרך מזרח אפריקה.

הערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר אהוב ופופולרי מאוד מאז התפרסם בהמשכים ב"דבר לילדים". למרות שפתו העשירה שהתיישנה מעט הוא נלמד בכיתות הנמוכות ובגנים וכרזות ובהן תמונות מן הספר נמכרות ונתלות במוסדות חינוך ובמוסדות אחרים המופנים לילדים (למשל במחלקות ילדים בבתי חולים ובמרפאות).

בספר באה לשיא יכולתו של גוטמן לתאר בעין בוחנת, אוהבת ואנושית את עולם החי. הן ציוריו והן הטקסטים שלו מבטאים תשומת לב לפרטים. הוא נוטה לדמות את החיות לבני אדם ועל ידי כך לקרב את הילדים לבעלי החיים[2].

הספר, ובמיוחד הקשר בין הסיפורים לאיורים שבו, משמש כר נרחב למחקרים וקורסים אקדמאים[3].

לאורך הדורות נמתחה ביקורת על חוסר הדיוק המדעי וההיסטורי שבספר (שיבוש שמות, למשל הנמר מצויר כטיגריס וכדומה) ועל גישתו הקולוניאליסטית[4].

בחלק גדול מהדמויות והמקומות המצוינים בספר, קיים דמיון רב לפרטים בהיסטוריה של מדינת זימבבואה, מצפון לדרום אפריקה. שבט הנדבלה שכן בחלק הדרומי של זימבבואה. צאצאי השבט הם חלק בלתי נפרד מאזרחי זימבבואה כיום, החיים כמיעוט לצד אנשי שבט השונה (Shona). לובנגולה, מלך שבט הנדבלה, ייסד את העיר "בולאוואיו" (Bulawayo) שהיא העיר השנייה בגודלה כיום בזימבבואה - דמיון למילה הָרֵי בּוּלַוָּיָה.

העיר Bulawayo שוכנת באזור Matabeleland בזימבבואה - דמיון למילה מְטַבּוּלוּ.

נראה כי גוטמן שאב שמות אלה ואחרים מזימבבואה ועיוות את שמם לצורך הכתיבה.

מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל מהדורה יצאה במספר הדפסות:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוריאל אופק, מרובינסון עד לובנגולו, או איך נכתבו ספרי ילדים, מסדה, תשכ"ד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]