באוסקה

**באוסקה**
**Bauska**
סמל באוסקה סמל באוסקה	דגל באוסקה דגל באוסקה
	טירת באוסקה
	טירת באוסקה
מדינה	לטביה
ראש העיר	אריה גאילה
תאריך ייסוד	1609
שטח	6 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	9,797 (1 בינואר 2023)
‑ צפיפות	1,842 נפש לקמ"ר (2010)
קואורדינטות	56°24′N 24°11′E / 56.400°N 24.183°E
אזור זמן	UTC +2
	http://www.Bauska.lv
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת לטביה רגילה) ריגה דאוגבפילס ילגבה יורמלה לייפאיה אלוקסנה ונטספילס יקבפילס רזקנה ולמיירה בלארוס רוסיה אסטוניה ליטא הים הבלטי באוסקה

באוסקה (לטבית: Bauska, ביידיש: בויסק) היא עיירה בדרום לטביה, השוכנת באזור ההיסטורי זמגלה. העיירה ממוקמת במרחק שישים ק"מ מעיר הבירה ריגה ובמרחק עשרים ק"מ מגבול המדינה עם ליטא. שני נהרות תוחמים את באוסקה: ממלה ומוסה, כאשר במערב העיירה הם נשפכים לנהר הליולופה. בעבר התגוררו בה קהילה יהודית וקהילה גרמנית אשר פרסמוה ברבים. היהודים נהגו לכנותה: בויסק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתיישבים הראשונים באזור באוסקה היו הסמיגאליאנים (Semigallian), עם בלטי קדום אשר שלט בדרום לטביה של היום.

בשנת 1400 החלה בנייתה של טירת באוסקה שבמערב העיירה, על ידי גרמנים מהמסדר הליבוני, ובשנת 1705 נהרסה. בשנות השבעים של המאה הקודמת שוחזר המבנה ומהווה מוזיאון בימינו.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום האוכלוסייה בבאוסקה מורכבת מהקבוצות האתניות הבאות:

77% לטבים.
11% רוסים.
6% ליטאים.
3% בלארוסים.
1.41% פולנים.
0.16% גרמנים.
0.06% יהודים.
2.68% אחרים.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. אין כמעט מידע על השואה.

הקהילה היהודית בבאוסקה החלה לגדול מאוד במאה ה-19. בשנת 1850 הגיעה לשיא כאשר היוותה למעלה ממחצית אוכלוסיית העיירה כולה. עם זאת, כבר ב-1920 התכווצה לכדי שישית מגודלה בימי תפארתה.

באוסקה הייתה בית לרבנים רבים. מבין אלה היו גם הרב מרדכי אליאשברג והרב אברהם יצחק הכהן קוק, אשר שימש כרבה הראשי של העיירה בין השנים 1895–1904, אז עלה ארצה. לימים היה לרב הראשי של ארץ ישראל.

יהודים החלו לעזוב את באוסקה שנים ספורות לפני תחילת השואה. הם היגרו לאזורים נידחים מעבר לנהרות המקיפים את העיירה. הגרמנים תפסו ורצחו את מרבית אלה שלא עזבו, כך שרוב הקהילה היהודית בעיירה הושמדה במהלך המלחמה.

ב-15 באוקטובר 2017, נחנכה בבאוסקה אנדרטה לזכר הקהילה היהודית שנספתה בשואה על אדמת בית הכנסת המרכזי, שנהרס בשנת 1941.