אתלרד השני, מלך אנגליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אתלרד השני, מלך אנגליה
Æthelred II
לידה 966
פטירה 23 באפריל 1016 (בגיל 50 בערך)
ממלכת אנגליהממלכת אנגליה לונדון, ממלכת אנגליה
מדינה ממלכת אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת קתדרלת סנט פול, לונדון
בת זוג אמה מנורמנדיה
שושלת בית וסקס
תואר מלך אנגליה
אב אדגר, מלך אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Ælfthryth עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Æthelstan Ætheling
Ecgberht (?)
Edward
Eadgyth
Wulfhild
Ælfgifu
unknown daughter (?)
Edgar
אלפרד אתלינג
אדמונד השני, מלך אנגליה
גודה מאנגליה
Eadred Ætheling
אדוארד המאמין
Eadwig Ætheling
unknown daughter2 (?) עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך אנגליה
18 במרץ 9781013
(כ־34 שנים)
101423 באפריל 1016
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אתלרד השני, המכונה "עצת בּוֹשֶת" (לטינית: Ethelredus II, אנגלית עתיקה: Æðelred, אנגלית מודרנית: Æthelred the Unready; ‏966 לערך – 23 באפריל 1016) - מלך אנגליה בשנים 9791013 ומשנת 1014 ועד מותו. בין שתי תקופות שלטונו מלך באנגליה סוון, מלך דנמרק.

ציור של אתלרד השני

אתלרד היה בנו של אדגר, מלך אנגליה, מאשתו השנייה אלפרידה, ועלה לשלטון לאחר שאחיו-למחצה, אדוארד המרטיר, נרצח בידי אנשי אמו של אתלרד, שחפצה להושיב את בנה על כס המלכות. לאחר מספר עשורים של שקט ושלום נאלץ אתלרד להילחם בפולשים הויקינגים, ששבו להטריד את אנגליה. בשנת 991 הוא נלחם נגד אולאף טריגווסון, מלך נורווגיה, שהביא עמו את הצבא הפולש הגדול ביותר שפלש לאנגליה במאה השנים שקדמו לו. אתלרד אמנם הפסיד מול צבאו של אולאף, אך הצליח להגיע עמו להסכם שנטה לטובתו, משום שאולאף נאלץ לשוב ולהגן על נורווגיה. גם לאחר פלישה זו התרחשו פלישות ויקינגיות נוספות לאנגליה, אשר חלק נכבד מהן הדף אתלרד לא בכוח הזרוע כי אם בתשלומי כסף, שנקראו "דנגלד". ייתכן שחולשתו זו כנגד הפולשים הוויקינגים היא אשר הקנתה לו את תדמיתו הרעה בספרי ההיסטוריה, המציירים אותו כאדם חלש אשר מוטט את אנגליה.

בשנת 1013 פלש לאנגליה סוון מלך דנמרק. אתלרד נמלט יחד עם שני בניו לנורמנדיה, מולדתה של אשתו אֶמָּה, וחזר רק עם מותו של סווין בשנת 1014. אז שב למלוך ושלט באנגליה שנתיים נוספות, עד למותו בשנת 1016. יורשו על הכס היה בנו, אדמונד השני, אשר מלך מספר חודשים והובס בקרב מול קאנוט הגדול מלך דנמרק, בנו של סוון.

אתלרד מתואר לרוב כאיש חלש אשר דרדר את ממלכת אנגליה לשפל חסר תקדים ולדעיכה נמרצת עד למהלומת המחץ שהנחיתו עליהם הדנים בשנים מאוחרות יותר. הוא נחשב כרועצה של אנגליה, אך תיאור זה אינו מדויק. הוא ערך רפורמות שיפור נרחבות במערכת המנהלית האנגלית והכניס את מוסד השריפות (Sheriff); כמו כן, על פי כמות המתכות היקרות במטבעות מתקופתו ניתן לראות כי תקופת שלטונו הייתה תקופה של פריחה כלכלית. משמעות כינויו- Unræd, איננה "בלתי נכון" כפי שהועבר לאנגלית מודרנית כ-Unready, כי אם "(זה המקבל) עצה רעה". זהו אולי משחק מילים מכוון על שמו אתלרד, שמשמעותו "בעל תושייה" (כלומר, המקבל עצה טובה). הכינוי נולד מאוחר יותר ותועד לראשונה במאה ה-13, מאתיים שנה לאחר מותו.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלך אתלרד השני מוזכר בספרו של קן פולט, "הערב והבוקר", וכן בסדרה "ויקינגים: ולהאלה" המשודרת בשירות ההזרמה נטפליקס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא אנגליה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.