אתה חוננתנו

אתה חוננתנו
אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת (בָּהֶם) חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וַתַּבְדֵּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶש לְחוֹל בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָחֵל עָלֵינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵינוּ לְשָׁלוֹם חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶךָ
נוסח אשכנז (בסוגריים נוסח ספרד)

אתה חוננתנו היא תפילה שתיקנו להוסיף באמצע 'ברכת חונן הדעת', במוצאי שבתות ומוצאי ימים טובים. תוכן התפילה הם דברי הבדלה שונים שישנם בעולם, כפי שישנה הבדלה בין השבת לימי החול. בתפילה זו מקיימים את החלק הראשון של מצוות ההבדלה, ואת החלק השני מקיימים בהבדלה על הכוס.

מועד וזמן אמירתה

במשנה במסכת ברכות (פרק ה', משנה ב') נחלקו התנאים היכן יש להוסיף תפילה זו:

לדעת תנא קמא יש לאומרו בברכת "חונן הדעת" כי החכמה היא זאת שמאפשרת לבן האדם להבדיל בין דברים.

רבי עקיבא לעומת זאת אומר שההבדלה מספיק חשובה כדי לאומרה בברכה מיוחדת בפני עצמה מיד אחרי שלוש הברכות הראשונות.

רבי אליעזר אומר שיש לומר את ההבדלה בברכת "מודים" שהיא בסוף תפילת שמונה עשרה.

להלכה נפסק כחכמים שמוסיפים ברכה זה בברכת חונן הדעת, אמנם נחלקו בירושלמי האם יש להוסיפה בתחילת הברכה או בסיומה. כיום המנהג להוסיפה באמצע הברכה, אחר המילים "ומלמד לאנוש בינה". לדעת הגר"א, מנהג זה הוא כדי לצאת ידי חובת שתי השיטות. לאחר מכן ממשיכים את ברכת ה'דעת' בתוספת וא"ו: "וחננו מאיתך" וכו'.

טעם אמירתה בברכת חונן הדעת

מספר טעמים נאמרו לבאר הטעם שתיקנו להוסיף תפילה זו, דווקא בברכת 'הדעת' (לדעת חכמים):

בירושלמי אמרו שהטעם הוא, ש"אם אין דעת - הבדלה מנין". והכוונה שרק על ידי הדעת ניתן להבדיל בין קודש לחול, ולכך נתקנה תפילה זו בברכת הדעת. וכך דעת רב יוסף בתלמוד הבבלי.

בתלמוד הבבלי מובאת גם דעת רבנן, שלדעתם טעם אמירת ההבדלה בברכת הדעת הוא מפני שבשבת אין לשאול ולבקש על צורכי האדם, לכך יש לומר תחילה 'הבדלה' ואחר כך יבקש צרכיו, ולכך תיקנו לאומרה מיד בברכה הראשונה.

פרטי הדינים

מוסיפים תפילה זו בכל מוצאי שבת שלאחריו ישנם ימי חול. וכן במוצאי יום טוב, אף אם לאחריו ישנם ימי חול המועד, כיוון שימים אלו מובדלים בקדושתם מהיום טוב עצמו, מאחר שימים אלה מותרים במלאכות נוספות שהיו אסורות ביום טוב.

כשיום טוב חל במוצאי שבת, אין אומרים 'אתה חוננתנו' ואומרים במקומה את תפילת 'ותודיענו' (ראה להלן).

היתר עשיית מלאכה

לדעת חלק מן הראשונים (רב עמרם גאון ורש"י) לאחר אמירת נוסח זה בברכת חונן הדעת, ובתנאי שיצאה כבר השבת, מותר לעשות מלאכה האסורה בשבת, אולם אסור לאכול ולשתות עד לאחר ההבדלה על הכוס.

אם שכח לומר את הנוסח הזה אומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" בלי שם ומלכות ומותר בעשיית מלאכה.

לדעת ראשונים אחרים אין די בנוסח "אתה חוננתנו" על מנת לעשות מלאכה ובין אם אמר אותו ובין אם לא יש לומר בפירוש "ברוך המבדיל בין קודש לחול" על מנת לעשות מלאכה קודם הבדלה.

יש אף המצריכים לומר בשם ומלכות, כדוגמת הרא"ש.

בשולחן ערוך נפסק כדעה הראשונה שאם אמר אתה חוננתנו מותר בעשיית מלאכה אפילו בלי לומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ואם שכח לומר אתה חוננתנו מספיק לומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" (בלי שם ומלכות) ומותר בעשיית מלאכה.

השוכח

אדם ששכח ולא אמר תוספת זו במוצאי שבת ויום טוב אינו צריך לחזור משום שאומרים שוב הבדלה על הכוס. אולם אדם כזה לא יעשה מלאכה עד אחרי ההבדלה על הכוס, או שיגיד "ברוך המבדיל בין קודש לחול" (כאמור לעיל). ואם שכח אתה חוננתנו ואכל קודם ההבדה, צריך לחזור ולהתפלל.

מי שיודע שלא יוכל להבדיל על הכוס או לשמוע הבדלה על הכוס לא במוצאי שבת ולא למחר, ושכח להוסיף "אתה חוננתנו" בתפילת חונן הדעת, צריך לחזור לראש הברכה אם לא סיים את תפילת העמידה, ולחזור על כל התפילה אם נזכר לאחר שסיים אותה. אך מי שסבור שלמחרת יוכל להבדיל על כוס - לא צריך לחזור ולהתפלל, ולכן בתענית תשעה באב שחלה במוצאי שבת אינו חוזר, למרות שאינו מבדיל על הכוס באותו ערב, כיוון שיבדיל על הכוס קודם שיאכל למחרת בערב.

נוסחאות

לתפילה זו ישנו נוסח שונה במקצת לכל אחת מעדות ישראל:

נוסח הספרדים ונוסח פרובאנס:

"אתה חוננתנו ה' אלוקינו מדע והשכל. אתה אמרת להבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך, ובין ישראל לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה. כשם שהבדלתנו ה' אלוקינו מעמי הארצות וממשפחות האדמה, כך פדנו והצילנו משטן רע ומפגע רע וכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבוא בעולם"

נוסח אשכנז:

"אתה חוננתנו למדע תורתך, ותלמדנו לעשות חוקי רצונך. ותבדל ה' אלוקינו בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. אבינו מלכנו החל עלינו הימים הבאים לקראתנו לשלום, חשוכים מכל חטא, ומנוקים מכל עוון, ומדובקים ביראתך"

נוסח איטליה:

"אתה הבדלת בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. וכשם שהבדלתנו מגויי הארצות וממשפחות האדמה כן תטהרנו ותנקנו מכל חטא ועוון"

נוסח הרומניוטים הקרוב למדי לנוסח האיטלקי:

"אתה הבדלת בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לגויים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. וכשם שהבדלתנו ה' אלהינו מכל גויי הארצות וממשפחות האדמה כן תבדילנו וטהרנו ותנקנו מכל חטא ועוון ופשע ואשמה"

נוסח תימן בלדי:

"וְאַתָּה הִבְדַּלְתָּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, וּבֵין אוֹר לַחֹשֶׁךְ, וּבֵין יִשְׂרָאֵל לַגּוֹיִם, וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. כְּשֵׁם שֶׁהִבְדַּלְתָּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל כָּךְ פְּדֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פוֹרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא בָעוֹלָם, וְשָׁמְרֵנוּ מִן הַכֹּל"

נוסח קטלוניה:

אתה חוננתנו מדע בתורתך ותלמדנו לעשות בהם חוקי רצונך ותבדילנו יי אלהינו בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לגוים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. אבניו מלכנו החל עלינו את ששת ימי המעשה הבאים לקראתנו לשלום חשוכים מכל חטא ופשע ומנוקים מכל עון ואשמה ורשע ומדובקים ב(תלמוד) תורתך.

בגניזה הקהירית נמצא נוסח ארץ ישראל:

"אתה הבדלת בין חושך לאור ובין המים העליונים לתחתונים ובין הים ליבשה בין הטמא לטהור ובן יום השבת לששת ימי המעשה ובין ישראל לגויים כאמור והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה' ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי"

ותודיענו

ערך מורחב – ותודיענו

במקרה שחל יום טוב במוצאי שבת תיקנו תפילה מיוחדת הנאמרת בתפילת ערבית של יום טוב - "ותודיענו".

נוסח זה תוקן על ידי רב ושמואל בבבל, אך במהלך הדורות נעשו שינויים בנוסח. יש משערים שאחד השינויים: התוספת "הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך" הצליחה להשתרבב לגמרא מתוך הסידור, שכן התוספות (פסחים ק"ד) ציינו שנוסח זה לא נמצא בגמרא שלהם.

קישורים חיצוניים

• מידע על אתה חוננתנו בקטלוג הספרייה הלאומית

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.