אתה בחרתנו מכל העמים
אתה בחרתנו מכל העמים הן המילים הפותחות את ברכת קדושת היום בתפילת שבע לשלוש רגלים, ראש השנה ויום הכיפורים. מילים אלו, וגם הצירוף הקצר "אתה בחרתנו", משמשים לעיתים ככינוי לקטע התפילה שהן פותחות, אך במאות האחרונות הן משמשות בשיח הציבורי בעיקר כמבטאות את רעיון בחירת עם ישראל. בין השאר, משמש הביטוי "אתה בחרתנו" כמייצג את רעיון בחירת עם ישראל בפי אלו השואלים על בחירה זאת, ואת אלו המתריסים כנגדה. ביטויים נוספים המבטאים אותו רעיון הם: "העם הנבחר" ו"אנחנו עם סגולה".
בחירת עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בחירת עם ישראל
רעיון בחירת עם ישראל על ידי אלוהים להיות עמו הוא רעיון יסודי ביותר ביהדות, ומופיע פעמים רבות בתורה[1]. הרעיון מבוטא על ידי יהודים דתיים כל יום מספר פעמים, בין השאר בברכות התורה בלשון "אשר בחר בנו מכל העמים", ובברכה שלפני קריאת שמע: "ובנו בחרת מכל עם ולשון" ו"ברוך אתה ה' הבוחר בעמו ישראל באהבה".
בתפילות החגים, מבוטא רעיון הבחירה במשפט:
אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות, וקידשתנו במצוותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך; ושמך הגדול והקדוש, עלינו קראת.
בקהילות אשכנזיות רבות נהוג לשיר את הפסקה הזאת במנגינה במהלך חזרת הש"ץ.
השימוש במושג[עריכת קוד מקור | עריכה]
שימוש אחד במושג "אתה בחרתנו" מופיע בסידורים ובמדריכי תפילה להורות על קטע התפילה המתחיל במילים אלו. שימוש אחר במושג "אתה בחרתנו" הוא כציון בחירתו של עם ישראל. המושג מופיע, למשל, בשאלות ותשובות על בחירת עם ישראל. כך, למשל, מסופר על הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם שבמהלך עבודות פרך בשואה נשאל "התמשיך לאמר 'אתה בחרתנו'?"[2] וביומנו של משה פליקר מופיע דיון ב"אתה בחרתנו"[3].
המושג "אתה בחרתנו" מופיע בכתבי הספרות העברית החדשה בין השאר אצל אחד העם[4] ואצל הסופר יוסף חיים ברנר, אשר הציג בסיפורו "בין מים למים" את הרגשת הייעוד של החלוצים בני העלייה השנייה תחת הסיסמה "אתה בחרתנו"[5]. עם זאת, ברנר התבטא בחריפות נגד מושג זה וכתב: "אני, בהנאה חריפה ותאוותנית, הייתי מוחק מן הסידור העברי של בן-הדור את ה 'אתה בחרתנו' בכל צורה שהיא... המליצות הלאומיות המזויפות לא תועלנה כלום" (כל כתבי ברנר, כרך א, עמ' 326). בסיפור הקצר של יהודה שטיינברג, "פרוש קצר", משתמש הסופר בביטוי "אתה בחרתנו" בלשון התרסה, ושם בפי גיבור הסיפור, שלמה חסיד, את המילים "אתה בחרתנו ללעג ולקלס", שאותן הוא חושב במהלך התפילה.
בשנת 1960 אמר דוד בן-גוריון כי עם ישראל איננו עם של "אתה בחרתנו", וכי עמים רבים נושאים ביחד איתו את דגל האנושיות[6].
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בטורו "רגעים" שפורסם בעיתון "הארץ" ב-27 בנובמבר 1942, ימים אחדים לאחר שהסוכנות היהודית פרסמה הודעה רשמית ראשונה על השמדתם השיטתית של יהודי אירופה בשואה (ראו תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה), עשה נתן אלתרמן שימוש מצמרר בביטוי "אתה בחרתנו מכל העמים" ובגרסתו המקוצרת "אתה בחרתנו", המופיעים ארבע פעמים בטור שכותרתו מכל העמים.[7] השיר שימש כאחד השירים הקנוניים על השואה, והוקרא פעמים רבות בטקסי יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
השיר מתחיל בבית:
- בבכות ילדינו בצל גרדֻמים
- את חמת העולם לא שמענו.
- כי אתה בחרתנו מכל העמים,
- אהבת אותנו ורצית בנו.
בהמשך מופיע הבית:
- שאתה בחרתנו מכל הילדים
- לֵהָרֵג מול כיסא כבודֶךָ,
- ואתה את דמנו אוסף בכדים
- כי אין לו אוסף מלבדֶךָ.
שימוש בעל משמעות דומה בביטוי זה נעשה עוד קודם לכן על ידי אברהם שטרן (יאיר). שיר שכתב פותח בבית הבא (בניקודו של יאיר)[8]:
- אַתָּה בְּחַרתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים,
- שֶנְּהִי לְמשִׁסָּה לְכָל עָם.
- סֵרְסוּ אֲנָשִׁים, אִנְּסוּ הַנָשִׁים
- וַיַּטבִּיעוּ טַפָּם בְּדָמָם.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאיר בר-אילן, רעיון בחירת ישראל בתפילה היהודית, ש' אלמוג ומ' הד (עורכים), רעיון הבחירה בישראל ובעמים, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, ירושלים תשנ"א, עמ' 145-121
- מידע על אתה בחרתנו מכל העמים בקטלוג הספרייה הלאומית
- תגית מאמרים אודות סגולת ישראל זמינים לצפייה באתר ספריית אסיף.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שמות י"ט ה'; דברים י' ט"ו
- ^ אתה בחרתנו, הרבי מקלויזנברג
- ^ מיומנו של משה פלינקר, אתר מט"ח
- ^ אחד העם, חצי נחמה; וראו גם חצי נחמה (מאמר)
- ^ בין מים למים, פרויקט בן יהודה
- ^ הפרדס, אפריל 1960, עמוד 2
- ^ מִכָּל הָעַמִּים, הארץ, 27 בנובמבר 1942
- ^ מתוך הספר "בדמי לעד תחיי" - שירים, מאמרים ומכתבים של אברהם שטרן בהוצאת יאיר