אשת פינחס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אשת פינחס
בן או בת זוג פינחס בן עלי עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אִיכָבוֹד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יח וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיִּפֹּל מֵעַל-הַכִּסֵּא אֲחֹרַנִּית בְּעַד יַד הַשַּׁעַר וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ וַיָּמֹת כִּי-זָקֵן הָאִישׁ וְכָבֵד וְהוּא שָׁפַט אֶת-יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה. יט וְכַלָּתוֹ אֵשֶׁת-פִּינְחָס הָרָה לָלַת וַתִּשְׁמַע אֶת-הַשְּׁמוּעָה אֶל-הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וּמֵת חָמִיהָ וְאִישָׁהּ וַתִּכְרַע וַתֵּלֶד כִּי-נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִרֶיהָ. כ וּכְעֵת מוּתָהּ וַתְּדַבֵּרְנָה הַנִּצָּבוֹת עָלֶיהָ אַל-תִּירְאִי כִּי בֵן יָלָדְתְּ וְלֹא עָנְתָה וְלֹא-שָׁתָה לִבָּהּ.כא וַתִּקְרָא לַנַּעַר אִיכָבוֹד לֵאמֹר גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל אֶל-הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְאֶל-חָמִיהָ וְאִישָׁהּ. כב וַתֹּאמֶר גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל כִּי נִלְקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים.
מות עלי הכהן. מאחור כלתו, אשת פנחס כורעת ללדת. ציור מעשה ידי יוליוס פון שנור קארולספלד, מתוך סדרת "התנ"ך בתמונות", משנת 1860

אֵשֶׁת פִּינְחָס היא דמות מקראית, אשת פנחס בנו של עלי הכהן. שמה נפקד מן הכתובים וסיפורה מופיע בספר שמואל א', פרק ד', פסוק י"ט. אשת פנחס, מתה כאשר היא מתבשרת על מות פינחס בעלה. לבנה ניתן השם אי כבוד המציין את מאורע שביית ארון הברית בידי פלשתים. במדרש השם של בנה קיים קשר לגורל הארון והמחבר המקראי מדווח "כִּי נִלְקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים".[1]

במלחמה נגד פלשתים באבן העזר, נלקח ארון הברית בידי פלשתים. לקיחת ארון האלוהים היא עונש על התנהגות חפני ופנחס בני עלי. בעקבות עונש זה באים אסונות נוספים - מות עלי וכלתו. כאשר שומעת אשת פינחס את השמועה על מות בעלה היא כורעת ללדת. הנשים הניצבות עליה מעודדות אותה אך בלא הועיל. מצודת דוד, מפרש כי: ”מחרדת השמועה, נהפכו ונתגלגלו עליה פתאום חבלי הלידה”.

יוסף בן מתתיהו, בספרו קדמוניות היהודים מציין כי אשת פנחס מתה ביום מותו של עלי וזאת בגלל השמועה על מות בעלה. בן מתיתיהו קושר את שמו של הילד אותו הוא מכנה: 'חסר תהילה' בתבוסת הצבא הישראלי: ”מחמת הקלון שירד על הצבא”.[2]

זיקת סיפור מות אשת פינחס לסיפור מות רחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הסיפור על מות אשת פינחס לסיפור מותה של אשת יעקב, רחל בספר בראשית, פרק ל"ה, פסוקים ט"זי"ח קיימים קווים מקבילים והדמיון בין שני האירועים המספרים במות הנשים בולט לעין. לידה קשה היא הגורמת למותן של שתי הנשים. בניגוד לרחל בסיפור אשת פינחס, אין הבשורה על הולדת הבן משמחת. יתרה מכך אין מי שישנה את שמו של הילד לשם חיובי יותר, כמו בסיפור בבראשית בו יעקב משנה את שם הרך הנולד מבן אוני, לשם חיובי יותר: בנימין. כמו כן שמה של אשת פינחס אינה מצוין ואף לא מקום קבורתה. למשמעות השם, אי כבוד, מקום מרכזי בסיפור. ההסבר לשם מופיע פעמיים וזאת במטרה לכוון לגורל הארון.[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר שמואל א', פרק ד', פסוק כ"ב
  2. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים: ספר חמישי, תרגם: אברהם שליט, ירושלים, מוסד ביאליק, 2002, עמ' 178
  3. ^ יאיר זקוביץ, מקראות בארץ המראות, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995, עמ' 33-31.