אשליית גלגל העגלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדחף של מטוס, שצולם באמצעות מצלמה דיגיטלית

אשליית גלגל העגלה היא אשליה אופטית הגורמת לצופה לחשוב שגלגל של כלי רכב הנע קדימה מסתובב לאחור, כאשר הגלגל מגיע למהירות מסוימת.

דגימה מחזורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנימציה הממחישה דגימה בדידה, של תנועה מחזורית שתדירותה משתנה.

סיבוב מהופך של גלגלים מופיע בהקלטת סרטיםקולנוע או לטלוויזיה). הוא נגרם כתוצאה מאפקט סטרובוסקופ. מצלמת קולנוע מצלמת 24 מסגרות (פריימים) לשנייה. נניח שלגלגל 6 חישורים; אם הגלגל מסתובב בכפולה מסוימת של 4 סיבובים לשנייה, החישורים של הגלגל יהיו באותו מקום בדיוק כל פעם שהסגר נפתח. הגלגל ייראה כאילו הוא חסר תנועה (אם כי ייתכן שהוא יופיע מטושטש) בזמן צפייה בסרט. אם הגלגל מאט קמעה, הוא "מפגר" אחר מהירות פתיחת הסגר. לכן הוא ייראה כאילו הוא מסתובב לאחור. אפקט דומה עשוי להתקבל מרוטור של מסוק ומדחפים של מטוס.

תופעת הסיבוב המהופך נראית גם כאשר גלגלים עם חישורים מוארים באור מלאכותי שפועל בזרם חילופין, אור שמופק ממנורות מבוססות גז טעון (כמו נורות ניאון, אדי כספית, ושפופרות פלואורסצנט), שמהבהבות בקצב כפול מתדירות קו המתח (למשל, 100 פעם בשנייה על קו שנד ב־50 הרץ). דבר זה קורה כי בכל מחזור של הזרם, המתח מגיע לשיא פעמיים (פעם בערך מתח חיובי ופעם בערך מתח שלילי), ופעמיים מתאפס, והאור משתנה בהתאם. אף על פי ש-100 הבהובים בשנייה מהירים מדי כדי שעין האדם תקלוט אותם, עדיין יכולות מנורות כאלה ליצור אפקטי סטרובוסקופ. תוצאה אפשרית נוספת של תדר זהה בין תאורה לבין מנועים חשמליים היא אשליה שהמנוע "עומד". על מנת למנוע תופעה זו, מטעמי בטיחות בעבודה, מקובל להתקין במקומות בהם יש מנועים חשמליים נגישים תאורה המחוברת לזרם חילופין תלת מופעי.

התופעה היא דוגמה ראשית למדרוג עקומות, כאשר אירוע מחזורי נדגם בתדירות הנמוכה מתדירות ניקוויסט.

תחת תאורה רציפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעה דומה מצויה גם בצפייה אנושית בסביבה עם תאורה רציפה, כמו תחת אור השמש. בעבר הוצע כי התופעה מלמדת על כך שמערכת הראייה דוגמת את הסביבה מספר מוגבל של פעמים בשנייה[1][2][3]. מחקרים מאוחרים יותר העלו כי ייתכן ואין הדבר כך. והציעו שהתופעה נגרמת מעימות בין פרשנויות חלופיות לאותו קלט חושי בשלבים מתקדמים של מערכת הראייה[4][5][6][7]. .

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rushton W (1967). "Effect of humming on vision". Nature. 216 (121): 1173–5. doi:10.1038/2161173a0. PMID 4294734.
  2. ^ Schouten, J. F. (1967). Subjective stroboscopy and a model of visual movement detectors. In I. Wathen-Dunn (Ed.), Models for the perception of speech and visual form (pp. 44-55). Cambridge MA: MIT Press.
  3. ^ Purves D, Paydarfar J, Andrews T (1996). "The wagon wheel illusion in movies and reality". Proc Natl Acad Sci U S a. 93 (8): 3693–7. doi:10.1073/pnas.93.8.3693. PMID 8622999.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  4. ^ Kline K, Holcombe A, Eagleman D (2004). "Illusory motion reversal is caused by rivalry, not by perceptual snapshots of the visual field". Vision Res. 44 (23): 2653–8. doi:10.1016/j.visres.2004.05.030. PMID 15358060.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  5. ^ Kline K, Holcombe A, Eagleman D (2006). "Illusory motion reversal does not imply discrete processing: Reply to Rojas et al". Vision Res. 46 (6–7): 1158–9. doi:10.1016/j.visres.2005.08.021. PMID 16199075.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  6. ^ Rojas D, Carmona-Fontaine C, Lopez-Calderon J, Aboitiz F (2006). "Do discreteness and rivalry coexist in illusory motion reversals?". Vision Res. 46 (6–7): 1155–7, author reply 1158–9. doi:10.1016/j.visres.2005.07.023. PMID 16139861.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  7. ^ Kline KA, Eagleman DM (2008). "Evidence against the snapshot hypothesis of illusory motion reversal". Journal of Vision. 8 (4): 1–5. doi:10.1167/8.4.13.