אשור-אובליט השני
| לידה |
המאה ה־7 לפנה״ס  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
המאה ה־7 לפנה״ס כנראה חרן, טורקיה | ||||
| מדינה |
אשור | ||||
| |||||
  | |||||
אשור-אובליט השני היה המלך האחרון של האימפריה האשורית החדשה. הוא מלך בין השנים 612 לפנה"ס ועד שנת 609 לפנה"ס. הוא העביר את עיר הבירה לחרן, וזאת לאחר שעיר הבירה הקודמת נינוה נכבשה בשנת 612 לאחר מצור שהוטל על העיר על ידי כוחות צבא של בבל, מדי והסקיתים.
אשור-אובליט היה בן למשפחה המלכותית, ומפקד הצבא האשורי לפני שהכריז על עצמו למלך. הוא מלך לאחר סין-שר-אישכון וייתכן והוא היה אחיו, או אחיו הצעיר של אשורבניפל. את שמו לקח מהמלך אשור-אובליט הראשון המלך שהביא לשחרור אשור מעולה של ממלכת מיתני.
אשור-אובליט היה בברית עם המצרים ובכוח משותף הצליח לתקופה מסוימת להגן על חרן מפני כוח של בבל ומדי. למצרים היה אינטרס לסייע בידי אשור ששימשה חוצץ בינה ובין בבל שהיה כוח עולה במסופוטמיה. בשנת 610 הובס הכוח המצרי וחזר למצרים. בעקבות כך חזר הכוח המשותף של בבל ומדי ותקף את חרן בשנת 609 לפנה"ס וכבש אותה. אשור-אובליט הזעיק שוב את המצרים, ופרעה נכו השני נחלץ לעזרתו. בעוברו בישראל נלחם נגדו מלך יהודה יאשיהו בקרב מגידו, בקרב זה יאשיהו נהרג (מלכים ב', פרק כ"ג). נכו השני יחד עם אשור-אובליט הטילו בחודש תמוז (יוני/יולי) של שנת 609 לפנה"ס מצור על חרן, המצור ארך חודשים, צבא נבופלאסר הגיע לסיוע וצבא מצרים-אשור הובס. הצבא המצרי נסוג לצפון סוריה, ואילו אשור-אובליט נעלם מעל דפי ההיסטוריה יחד עם האימפריה האשורית החדשה שחדלה להתקיים.
שנת 609 לפנה"ס הייתה השנה האחרונה בגינה הוצא לימו רשמי לציון השנה החדשה. זו הייתה השנה האחרונה שקיבלה שם אשורי רשמי. הקרב הזה הוא האזכור האחרון של אשור בכרוניקות הבבליות. העלמות אשור הביאה את בבל למגע ישיר עם מצרים ולמאבק על השליטה במסופוטמיה.[1]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הקודם: סין-שר-אישכון |
המלך ממלכי אשור | הבא: היה המלך האחרון, שושלת מלכי אשור חדלה להתקיים |