ארתור סג"ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארתור סג"ל
לידה 1946 (בן 78 בערך)
רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ארכאולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארתור סג"ל (נולד ב-1946) הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה, ניהל וחפר במשך שנים את החפירה הארכאולוגית של אתר סוסיתא. מומחה למבני תיאטראות עתיקים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סג"ל נולד בפולין, ועלה לישראל בשנת 1965. למד לימודים גבוהים באוניברסיטה העברית בירושלים, בה גם כתב את עבודת הדוקטורט שלו (תכנונן של הערים לאורך VIA TRAIANA NOVA בתקופה הרומית, 1975). לימודי פוסט דוקטורט עשה באוניברסיטת לונדון (1977-1975). בין השנים 1982-1977 היה חבר סגל בחוג למזרח תיכון קדום באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. מאז 1983 ועד צאתו לגמלאות בשנת 2014 חבר סגל בחוג לארכאולוגיה שבאוניברסיטת חיפה, בדרגת פרופסור מן המניין.

סגל הוא תושב העיר נשר.

עבודה מדעית - חפירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצלום אווירי של "מצד שער העמקים"

בראשית דרכו המדעית לקח חלק בחפירות ארכאולוגיות אחדות וביניהן בזו שליד כותלי הר הבית (בשנים 1969-1968), סקר וחפר את שרידיה של העיר שבטה (1982-1978), מצד שער העמקים, מצד הלניסטי שבתחום קיבוץ שער העמקים (1998-1984). בשנת 2000 הוא יזם והחל לנהל מפעל חפירות ארכאולוגיות מרכזי בשרידיה של העיר היפוס - סוסיתא שלחופה המזרחי של הכנרת. פרויקט זה נמשך בהנהלתו, מדי שנה, עד לשנת 2011.

עבודה מדעית - מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' ארתור סג"ל הוא חוקר של הארכיטקטורה הקדומה. הוא מתמחה בעיקר בחקר התכנון העירוני והארכיטקטורה של העולם היווני-רומי, בכללו, ושל המזרח הרומי בפרט, נושאים שעליהם פרסם ספרים ומאמרים רבים. סג"ל ואוריאל זוהר ערכו כמה מחקרים משותפים בתחום מבני תיאטראות עתיקים בארץ ישראל[1].

ספריו של ארתור סג"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • א' סג"ל, שבטה - תכנון וארכיטקטורה של עיר ביזנטית בנגב, אריאל, ירושלים, 1981, 68 עמ'.
  • א' סג"ל, שבטה, דמותה של עיר ביזנטית בנגב, הוצאת אוניברסיטת חיפה, 1986, 124 עמ'.
  • א' סג"ל, ארכיטקטורה מונומנטלית בארץ ישראל ובמזרח הרומי, הוצאת אוניברסיטת חיפה, 1995, 206 עמ'.
  • א' סג"ל, התיאטראות בארץ ישראל בעת העתיקה, מוסד ביאליק, ירושלים, 1999, 165 עמ'.
  • A. Segal, The Byzantine City of Shivta (Esbeita), Negev Desert, Israel BAR Inter. Ser. 179, Oxford 1983, 208 p., 152 figs,
  • A. Segal, The Hippodamic and the Planned City,Urban Studies Program of the Faculty of Humanities, Ben-Gurion,University, Beer-Sheva 1979, 25 p., 20 figs.
  • A. Segal, Town Planning and Architecture in Provincia Arabia, BAR Inter. Ser. 419 Oxford 1988, 126 p., 176 figs,
  • A. Segal, Architectural Decoration in Byzantine Shivta, BAR Inter. Ser. 420 Oxford 1988, 261 p., 180 figs.,
  • A. Segal, Theatres in Roman Palestine and Provincia Arabia E.J. Brill, Leiden 1995, 117 p., 155 figs.,
  • A. Segal, Monumental Architecture in Roman Palestine and in the Eastern Provinces of the Roman Empire, Haifa University Press, Haifa 1995, 206 p., 207 figs.
  • A. Segal, From Function to Monument, Oxbow Monographs 66, Oxford 1997 184 p., 207 figs.,
  • A. Segal, Temples and Sanctuaries in the Roman East: Religious Architecture in Syria, Iudaea/Palaestina and Provincia Arabia,Oxbow, Oxford 2013, 380 p., 383 figs.
  • A. Segal et al., Hippos-Sussita of the Decapolis: The First 12 Seasons of Excavations 2000-2011, Zinman Institute of Archaeology, Haifa 2013, 323p., 366 figs.
  • Arthur Segal, Jolanta Mynarczyk, Mariusz Burdajewicz, Excavations of the Hellenistic Site in kibbutz Sha'ar-Ha'Amakim (Gaba) - Final report, המכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן,‏ 2014

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הגות אתר מעריב, באתר nrg, על תגליתו של ארתור סג"ל בתחום התיאטרון העתיק
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.