ארקדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ילדים בארקדה מוארת בהוואנה, קובה
הארקדה של קליוולנד
ארקדה של קלויסטר מקורה בקמרון חבית

אַרְקַדָה, בעברית: מקמֶרֶת או מִקְשָׁת, היא מעבר המקורה ברצף של קשתות או קמרונות הנתמכים בעמודים.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המילה מ־"arcada" בשפת פרובאנסאל או מ־"arcata" באיטלקית. שתיהן נגזרו מהמילה הלטינית "arcus", שמשמעה 'קשת'. בהתאם לכך, הוצעה החלופה העברית "מִקְשָת".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערים באירופה, מבנים המכוסים בארקדות נעשו מקום פופולרי לחנויות קטנות ולביתנים. בין השאר הוקמו ארקדות לאורך הצד הפנימי של חומות העיר, מתחת לגשרים ולאורך חזיתותיהם של בתים ברחוב. הארקדות מוגנות מפני השמש והגשם ומשכו אליהן באופן טבעי תנועה רבה של הולכי רגל. במשך הזמן, המונח "ארקדה" שימש ספציפית עבור רחובות מכוסים שבהם היו רוכלים. ארקדות המכוסות בגג, הידועות באיטליה בתור "לוג'יה" או "גלריה", התפתחו מאוחר יותר למרכזי קניות.

העיר האיטלקית בולוניה ידועה כעיר המשופעת בארקדות. חלק ניכר מרחובות העיר בנויים כארקדות ומעליהן בניינים. בסך הכול כולל מרכז העיר 38 ק"מ של ארקדות אשר זיכו את העיר בהכרה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

המונח אומץ גם על ידי קרנבלים וגני שעשועים, שם שורות של חנויות המוכרים אוכל וטובין אחרים צורפו לחנויות המציעות משחקים ונקראו "amusement arcades" או "midways". מהם התפתחו מרכזים המכילים משחקי ארקייד ומשחקי וידאו תמורת תשלום במטבעות, ואלה נקראו גם בשם "ארקייד".

ארקדה כמרכז קניות (פסאז')[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-18 וה-19 החלו יזמים לבנות פסאז'ים, או "ארקדת קניות" (באנגלית: Shopping arcades), באירופה וצפון אמריקה, מבנים בהם חנויות הפונות לשטח ציבורי פנימי שהיה מקורה לעיתים בגג זכוכית, כך שאור השמש יכול לחדור למבנה. "ארקדת הקניות" הפכו למקום פופולרי לקניות ומפגש למעמד הביניים בערים. מבנים אלו היו הגרסאות הראשונות של מרכזי הקניות המודרניים. בצרפתית מבנים אלו נקראו פסאג' (Passage) מילה שמשמעותה מעבר, והמילה נכנסה לשימוש גם בעברית. בפריז הוקמו מספר פסאז'ים מקורים בתקופה זו.[1] ה"פסאג'" הראשון בישראל, "פסז' פנסק", נחנך בשנת 1925, ברחוב הרצל 16 בתל אביב. ב-1935 נחנך "פסאז' התור" בפינת הרחובות וולפסון והרצל, ובהמשך "פסאז' אלנבי" (שנודע גם כ"פסאז' תמר") שנהרס במסגרת הקמת מגדל מאייר ברוטשילד, ו"פסאז' הוד" (שנודע גם כ"פסאז' דיזנגוף").[2]

ארקדות ידועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארקדה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Lemoine, B., Les Passages Couverts, AAVP, 1997
  2. ^ נועם דביר, בחזרה לעתיד / אייקונים אדריכליים בסכנת הכחדה, באתר הארץ, 13 ביולי 2011